תקועים בבית

[שרוֹן]

תקועים בבית ../images/Emo4.gif

עידו לא רוצה לצאת מהבית. הוא לא אוהב להתלבש וגם אחרי שמצליחים להלביש אותו בשכבות, אחרי דקה וחצי הוא מתחיל להתקלף. הוא לא רוצה לצאת מהבית לגן (גן= שעתיים וחצי X ארבע פעמים בשבוע). לא טוב לו בתוך העגלה, ולא טוב לו ברגל. מתכננים לעשות משהו, ובסוף צריך או להשאר בבית או להמציא את כל ההמצאות שבעולם כדי להצליח לצאת. היום הוא אמר שהוא רוצה ללכת לסיפריה וכשהתחלתי להלביש אותו הוא התחרט, ואמר שהוא רוצה להשאר בבית. נשארנו. הפסדתי כבר שני ימי לימודים, כי לא היה לי אויר להכנס איתו ללופ. בבית טוב לו, הוא מלא עניינים מבחינתו. בשבילי זה לא לעניין להשאר בבית כל היום. גם לי החורף פה לא קל. אנחנו סביב האפס כבר חודש וחצי. אבל זה באמת לא כל כך נורא אם מתלבשים טוב. חייבים להתאוורר. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. משהו בסיסי פה לא בסדר וקשה לי לשים אצבע. יש את עניין רגישות היתר וזה עדיין בבדיקה. אני מאמינה שזה מעבר לזה. זה די מתעתע. יש קשר בין רגישות על העור לבין רגישות לקור, אבל יש ימים שהוא לא מוכן להתלבש, ואז הוא הולך איתי איזה רבע שעה עד האוטובוס במינוס שתיים בלי סוודר בלי מעיל ובלי כובע. וקשה לי לראות אותו ככה, והאופציה היחידה היא...להשאר בבית.

 

[irisgh]

../images/Emo186.gifברר, קחי קצת ../images/Emo42.gif ../images/Emo13.gif

קר לי רק מלשמוע את זה. השאלה היא כמה זה סביב רק ההתלבשות והיציאה, וכמה באופן כללי. תזכירי לי, בן כמה הוא? ואיך בדברים אחרים. גם שם יש לו הצמדות לעקרונות משלו, וחשוב לו לקבוע? או שזה בעיקר סביב יציאה מהבית, וחשיפה לחברה וכד' ? אם זה משהו שהוא אוהב (לא יודעת. נגיד ללכת לילדים שהוא כן אוהב להיות איתם. נדמה לי שאמרת שהוא אוהב עם גדולים יותר או קטנים יותר. או ללכת למסעדה, לסרט של ילדים וכד'. גם אז יהיו issues סביב ההתלבשות? ליניב, כשהיינו באוהיו (גם קררר) לא היה טוב בגן. לקח שעות לעבור את עניין ההתלבשות. עברו למקום אחר (וגם לא היה קרר

), וההעיסוק בזה פחת פלאים. עוד קודם שמתי לב שזה קשור לזה שלא טוב לו בגן. כי בשבתות, ללכת לגן חיות וכיוב', פתאום היה לו הרבה פחות חשוב אם המכנסיים כחולים או אדומים

.

 

[שרוֹן]

הרחבה ../images/Emo13.gif

קודם כל תודה על השמש. עידו בין שנתיים ותשעה חודשים. מה שקורה לפני יציאה, זה לא התעקשות לשם התעקשות. הוא באמת לא רוצה לצאת. הוא לפעמים אומר לי, את תצאי אני אהיה בסדר. התחושה היא, שהוא פשוט רוצה שיניחו לו לעיסוקיו. המקום היחיד שאין (כמעט) בעיות בלצאת אליו זה גן החיות. בכל שאר המקרים, חברים, טיולים, בריכה, סידורים, גן וכאלה, קשה לצאת מהבית. כל מה שקשור בטיפולי גוף כרוך בקשיים. להלביש ולהסיר בגדים, להחליף חיתול, לחפוף ראש. אבל יכול להיות שזה קשור עם הרגישות. בבית הוא מבסוט ונעים ונוח להיות איתו. התנוחה הרווחת היא חצי מזרחית על השטיח, משחק בקוביות/חיות צעצוע/ עושה לחיות בתים מקוביות

. הוא גם אוהב לעבוד איתי במטבח, ובאופן כללי לעשות דברים ביחד, אבל גם צריך לפרוש לשקט שלו. בחוץ זה לרוב קשה ותמיד כרוך בשיכנועים, והוא נמרח ואומר שקשה לו. אם הוא בעגלה, אז הוא יתפתל בה וירצה לצאת ולהיכנס חליפות. הגן עקרונית בסדר, יש גננות בסדר, משתדלים לזרום עם הצרכים של הילד. אבל יש לגן אופי של משחקיה, כי זה רק שעתיים וחצי. עידו לא אוהב את הגן והיתה תקופה שהיו בכיות כל בוקר עם הכניסה אליו. זה קרה פתאום אחרי שבועות שלא היו בעיות. זה נמשך שלושה שבועות וכמו שזה התחיל זה הפסיק. יציאה לכל מקום כמעט היא בעיתית כך שאני לא יכולה לשים את האצבע רק על הגן.

 

[לאה_מ]

את חושבת שזה עניין של מזג אוויר?

בקיץ הוא כן יוצא בשמחה מהבית? או שזה יותר עניין של חוסר נוחות כללי מחוץ לבית, שהוא מוכן לוותר על הנוחות של הבית רק לטובת דברים שהוא מאד מאד רוצה (כמו גן חיות)? אתם מטפלים באיזו צורה בעניין הרגישות?

 

[שרוֹן]

בארץ לא ניצפו אף פעם בעיות

עם יציאה מהבית, בגלל זה אני מרגישה שזה מזג האויר. מזג האויר פה הוא אוירה שלמה, כי חוץ מהקור גם אפור כל הזמן. וזה נחמד לשבועיים, אבל זה קשה כשזה נמשך חצי שנה. היינו היום אצל חברים (מבוגרים) והוא נהנה ורצה להישאר. לפני כמה ימים נכנסנו למאפיה חמימה ומוארת, היינו שם רבע שעה והוא לא הסכים לצאת משם. אם לדייק, קשה לו לצאת ממקום נעים, קשה לו המעברים, קשה לו בחוץ, הוא כאילו מאבד את כל הכוח ונמרח. בעניין הרגישות עוד אין תשובה רשמית. מילאנו את השאלון ששלחו לנו מהארץ, ואני צריכה לקבל תשובה עוד כשבוע. בכולופן צריך גם להפגש עם איש/ת מקצוע, ואת זה נעשה בהזדמנות הקרובה שנגיע ארצה. אם התשובה תהיה קיצונית (קשה לי להאמין) נתחיל לטפל כאן. באיזשהו מקום כל יום שעובר הוא טיפול, לא? החיים הם טיפול ברגישות. ליטופים, טקסטורות (הוא לפעמים מבקש ממני להוריד את הסוודר כי הוא רוצה להתחבק

), התלבשות והתפשטות, הבדלי טמפרטורה, הכל.

 

[לאה_מ]

אז הפתרון הוא כנראה לחזור לארץ, לא?

ואת יודעת שיש גם סינדרום של דכאון חורף (וזה קשור באופן ישיר לכמות האור) - נשמע לי די מתאים לסימפטומים שאת מתארת, ולמען האמת - מובן ביותר.

 

[שרוֹן]

אני עובדת על זה ../images/Emo6.gif

אבל נדמה לי שהסינדרום אצל מבוגרים הוא כזה שהדיכאון הוא מתמשך, וכאן, בבית הוא מבסוט עד הגג, במקומות נעימים הוא מבלה, ורק כשיוצאים הוא מסרב, וכשסוף סוף יוצא,קשה ללכת איתו בחוץ. היו לנו כל מיני מחשבות, אולי יש איזה בעיה עקרונית עם תחושת הביחד שלו איתנו. יציאה מהבית היא עניין עקרוני, והעובדה שהוא מביע נכונות להשאר לבד מדאיגה אותי. ואפרופו טיפול ברגישות, החורף כאן מאופיין בטיפטופים קלים שמגיעים פתאום ונשארים עד מחרתיים. אצלינו לא לוקחים בד"כ מטריות (כשזה לא גשם רציני) אלה מתלבשים כך שלא מתרטבים. כשהתחיל החורף, הוא לא יכל לסבול טיפטוף של גשם על פניו. עכשיו כמעט אין בעיה. לא עם גשם ולא שלג. עם רוח זו עדיין בעיה גדולה.

 

[צימעס]

אל תתרגשי מהנכוונות להשאר לבד

זו לא "בעיטה" שלך החוצה מחייו

 

[שרוֹן]

מאוד קשה לי ההעדפה הטריטוריאלית

על פני ההעדפה האנושית.

 

[nonana]

מה אם להתלבש בערב לפני

ורק את השכבה האחרונה בבוקר? אני לא יודעת כמה שכבות כך שיכול להיות שהרעיון לא נכון.

 

[שרוֹן]

אנחנו עושים את זה,

עדיין יש עוד שתי שכבות ללבוש. אחרי הנחה

גופיה ארוכה, סווטשרט (כי אי אפשר לשים לו סוודר), מעיל, גטקס/גרביונים, מכנסיים עבים, נעליים וכובע (גרב אם אפשר). זה לא קל, אבל עיקר הבעיה היא לצאת החוצה.

 

[שרון שני גונן]

תקועים בבית? יש מה לעשות!

שלום שרון ביקשת עזרה בפורום ריפוי בעיסוק, אז הנה הגעתי...לכאן! התמונה שאת מתארת מאוד מתאימה למה שנקרא רגישות יתר, ויותר נכון לקרוא לו הגנתיות סנסורית. יש פעמים רבות תמונה שילד מראה סימנים של רגישות רק במזג אויר מסויים. חלק מהתסמונת הוא קושי בויסות טמפרטורה. יש אנשים שלא יכולים לשאת מזג אויר חם, ויש כאלה שאינם יכולים לשאת מזג אויר קר, ואז התלונות, שהיו מינוריות ונסבלות קודם לכן, מתחילות להפריע לתפקוד באופן מהותי ומשמעותי. אני לא מנסה להציע לך "טיפים" כי מנסיון, זה לא ממש מועיל, רק מנסה לעזור לכם קצת, עד שתגיעו לקבל טיפול שיעזור באמת. את יכולה להתחיל לתווך לעידו את הקושי, ולנסות לשתפו בפתרונות. אימרי לו שאת יודעת שקשה לו להיות בקור, ושאת רוצה לנסות משהו שיעזור לו להרגיש יותר טוב בחוץ. נסי לתת לו מסאז' עמוק,כהכנה ליציאה החוצה. את יכולה כשהוא שוכב על השטיח ואת מגלגלת עליו כדור, ונשענת על הכדור בכל כובד משקלך. את יכולה עם הידיים שלך, אבל חזק! כמו מסאז' תאילנדי... את יכולה להציע לו לקחת איתו החוצה כרית חמה, כזו מחיטה שמחממים במיקרוגל או "HOT PACK " שקונים בבית מרקחת, שמחזיקה חום לכמה שעות, שישים איפה שהוא בוחר שיעזור לו. ההכרה בכך שהקור מקשה עליו, האמירה שאת יודעת מה זה עושה לו בגוף, יחד עם הנסיון לעזור לו לעזור לעצמו, הם הכיוון שכדאי ללכת בו, מנסיוני. לא להימנע! כך רק מגדילים את הבעיה, למצוא את הדרך לעשות, אך להקל עליו. אשמח לשמוע איך הולך, בהצלחה שרון שני גונן מרפאה בעיסוק

 

[שרון שני גונן]

ועוד משהו חשוב

לפני הכל, יש צורך לבדוק מחסור בברזל ו/או בויטמינים, שגם הם "מתנהגים" כך. בברכה שרון

 

[שרוֹן]

הופה, לא ידעתי. נבדוק.

 

[שרוֹן]

תודה על הרעיונות.

אנחנו צריכים לצאת עוד מעט, אני אנסה את המסאג' לפני היציאה. מאז שהוא קטן הוא לא כל כך אהב מסאג'ים, והפסקתי לנסות. ובדרך נקנה הוט פק (אין לנו מיקרוגל). תודה לך

 

[שרון שני גונן]

תזכרי, מסאז' עמוק ולא מגע קל../images/Emo70.gif