תקועה

[חן1210]

תקועה

שלום, יש לי בעיה, מקווה שתוכלו לעזור לי. אני בת 25 ומרגישה תקועה בכל אחד מהתחומים העיקריים בחיים שלי. סיימתי תואר ראשון בתחום די נחשב, לא הצלחתי בו כמו שרציתי ולא רציתי להמשיך בו. אז בינתיים אני מלצרית, עבודה זמנית כזאת שאני לא רואה את הסוף שלה. כל הרעיונות שאני מעלה להסבת מקצוע אני מבטלת, בעיקר בגלל שאני לא מצליחה לדמיין את עצמי עושה את זה. אני יודעת שיש לי פוטנציאל גדול, אני מאמינה שאני יכולה לשנות, אבל אני לא יודעת איפה. אותו דבר מבחינה זוגית, אני מרגישה שיש לי הרבה לתת, לא כלילת השלימות ויש מה להשתפר, אבל ב"ה. ועדיין, לא היתה לי מערכת יחסית רצינית, אני מרגישה שאני הורסת לעצמי, לא משקיעה מספיק, הולכת עם אותה תסרוקת מי יודע כבר כמה שנים, מנסה להוריד את ה-7 ק"ג העודפים כבר יובלות, ובעיקר אני מרגישה שאני מפחדת, אפילו לא יודעת ממה. אני אדם דתי ומאמין, חזרתי בתשובה ועשיתי צעדים גדולים ומשמעותיים למרות שהיה לי קשה, אבל עדיין, גם פה אני מרגישה תקועה, אני מרגישה שאני צריכה להתקדם עוד ואני לא עושה את זה. אני חושבת שהבעיה היא שאני יותר מדי מודעת וביקורתית, אני רואה אנשים מתקדמים מסביבי ואני מעריכה את זה, אבל אם אני רואה מישהו מנסה ולא מצליח או מנסה משהו שמעבר ליכולות שלו, אני מבקרת אותו, אני חושבת שאני יותר טובה ממנו. למרות שבשכל שלי אני יודעת שעדיף לנסות ולהתאכזב מאשר לשבת ולא לטעות לעולם. זאת הבעיה שלי, אני מפחדת לטעות, והקטע ההזוי הוא שהפחד הזה מוביל אותי לטעויות גדולות יותר, עובדה שלא מצאתי תחום שמעניין אותי, עובדה שאני לא מתקדמת בשום תחום בחיים שלי. מילא אם הייתי חושבת שאני לא מסוגלת, אבל אני יודעת שאני מסוגלת, אני מרגישה שיש לי פוטנציאל, אבל הפחד משתק אותי. (סתם לדוגמא, כ"כ הייתי שמחה בלימודים, כל מי ששאל אותי יכולתי להגיד לו שאני סטודנטית, ועוד בתואר כזה נחשב, כאילו שמחתי יותר שידעו שאני סטודנטית מאשר שאני רציתי להיות סטודנטית). בקיצור, אני מרגישה תקועה. אני יודעת שאין עצות פלא, אבל אולי בכל זאת תוכלו לתת לי כיוון, צעדים שאני אוכל לעשות בעניין, כי זה מתחיל להשפיע עליי ועל הסביבה שלי. תודה וסליחה על החפירה.

 

[indanziv]

אימון

ראשית, נתת מידע רב וחשוב שיוכל לסייע למאמנים לענות לך ולתת לך תשובות יותר טובות עבורך. תבורכי (זו לא 'חפירה') אישית לא מצאתי לנכון לענות לך ספציפית כי לדעתי כשיש יותר מדי תחומים שבהם האדם חש תקוע/ חוסר שביעות רצון'/ בלבול וכו' עדיף לברר את הדברים לרוחב ולעומק. על כן אני חושבת שאימון מאד יכול לעזור לך. אימון לוקח את כל הבלאגן החיצוני והפנימי ועושה בו "סדר", תוכלי לברר עם עצמך בעזרת המאמן מה העיקר ומה הטפל, להבין מהן היכולות שלך ואיך הן יכולות לסייע לך לקדם את המטרות שלך, מה חוסם אותך מלעשות והאם יש דברים שאת לחוצה מהם כרגע אך הם לא באמת חייבים להיעשות כאן ועכשיו- לעשות תעדוף למשימות שעומדות בפנייך וכן לייצר בך מוטיבציה חדשה לפעולה. זה תהליך מרתק שעוזר לא רק נקודתית אלא גם מסייע לנהל את החיים באופן שונה ואפקטיבי יותר הלאה. אם יש לך מגבלה כספית העזרי בלוח הסטאזרים. בהצלחה

 

[ענבל כהן חמו]

חשש מטעות

חן יקרה, אכן אין עיצות פלא. וכאשר יש מצבור גדול של בעיות, הכיוון הנכון הוא לעשות עבודה רצינית בנושא, באמצעות מאמן אישי (או תהליך טיפולי, מה שנכון לך). וקצת שאלות למחשבה. אם היית טועה בכיוון המקצועי - איזו טעות זאת היתה? איזה כיוונים לא נכונים עבורך? מה עלול לקרות?

 

[חן1210]

ניסיתי להתחיל ולחשוב על כיוונים אחרים,

אבל אני מרגישה שבמצב שלי היום אני לא יכולה להרשות לעצמי להתחיל משהו חדש ולא להיות שמחה ומאושרת בו. לא בגלל לחץ מהסביבה או צורך כלכלי ב"ה, אלא בשבילי. אני צריכה את זה, אני צריכה לעשות משהו שיהיה מועיל לעולם, ייתן לי סיפוק. כל ההתבחבשויות האלה מוציאות לי את הרוח מהמפרשים, כאילו ניתנה לי מתנה ואני לא מנצלת אותה. זה לא שאני שוללת טיפול או מאמן אישי, אבל מהיכרות שלי עם עצמי אני יודעת שאני צריכה לעבוד על עצמי קודם כל לבד. להדיע למצב שאני יכולה להחליט לבד בלי אף אחד. כי אני יודעת שלאנשים יש השפעה חזקה עליי ואני לא רוצה שזה מה שיגרום לי לקבל את ההחלטות. תודה על התגובה.

 

[ענבל כהן חמו]

מה את יכולה להרשות לעצמך?

נראה שכרגע פרושות לפנייך כמה אפשרויות: להרשות לעצמך להיות תקועה עד שתוכלי למצוא כיוון להרשות לעצמך לזוז לאיזה כיוון, גם אם זאת תהיה טעות איזו אפשרות נראית לך יותר? כדאי להבין ששתי האפשרויות יקדמו אותך - גם לאפשר לעצמך להיות תקועה, וגם לאפשר לעצמך לטעות.

 

[חן1210]

מכל הבחינות אני רוצה להתקדם קדימה,

אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות את זה. לא נעים לי שאני נופלת עליכם ואתם מקדישים לי זמן, נתתם לי נקודות למחשבה. תודה

 

[סאלי תדמור]

"לאנשים יש השפעה חזקה עלי"

שלום לך

מעניין מאוד מה שאת כותבת, וגם מוכר מאוד (גם לי אישית). העניין של חוסר מיצוי פוטנציאל מוכר. גודלנו ע"י דור שעבורו השרידה הכלכלית (יכולת פרנסה) היתה אחד הדברים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר. בלי זה הרי אי אפשר להשיג שום דבר אחר... ולכן הרבה מהם כוונו אותנו (בכוח או בעדינות) לתחום "נחשב", "בטוח", סולידי, וגם לא לימדו אותנו לבדוק מה אנחנו רוצים ואוהבים. זה לא היה נושא חשוב, מה בדיוק אתה אוהב. היכולת הזו לשאול בפנים, מה אני רוצה, לבדוק, לחקור, מה בדיוק מתאים לי, היום אנחנו צריכים לרכוש אותה בעצמנו. בנוסף, מכיון שחינכו אותנו לציות, היום קשה לנו לעמוד מול דעות שונות, ולחשוב באופן עצמאי, כאשר יש דעות סותרות. אני חושבת כמוך - כאשר אדם לא סגור על עצמו ועל מה שהוא רוצה, לקבל עצות יכול להיות מזיק מאוד. זה הפוך מהמטרה: במקום להסתכל פנימה, מה הוא רוצה, להקשיב לעוד מסרים מבחוץ. לכן, אם תשקלי לעבוד עם עוד אדם, כמו מאמן (אם כתבת פה...), יהיה טוב אם זה יהיה מישהו שיעבוד איתך באימון נטו וללא יעוץ. לא עצות, לא תוכן חיצוני. רק עבודה שמאפשרת לך להקשיב פנימה, להתמקד על מה שמפריע לך, ולגבש את מה שאת רוצה. עבודה בשיטת ה"התמקדות" יכולה להתאים - זה בדיוק מה שלומדים שם, להקשיב לקולות שבפנים, למקד אותם ולצבור כוחות לפעול מבפנים. אגב, אני מסכימה איתך. ניתנה לך מתנה שאת עוד לא מנצלת. ואת יכולה לנצל אותה. ואת זה אני אומרת לכל אדם.

 

[adih770]

אם לא היית תקועה מה היית?

שלום לך חן. אני מאמין שהפעולה בעלת הערך הגבוה ביותר היא התבוננות פנימה לתוכנו. כשמשהו תקוע אני מציע להתבונן . קחי זמן של שקט לעצמך (20-35 דק') והתבונני פנימה. הציע כמה שאלות להתבונן דרכם. מי תקוע? מי היא זו שתקועה? איזה רווח יש לך מלהיות תקועה? אם לא היית תקועה מה היה קורה? כשלא תהי תקועה מי תהי? מאיפה את מכירה "תקועה " בחייך? אשמח שתשתפי מה עלה.

 

[חן1210]

תודה,

זמן לא מצאתי. אבל אני אנסה לענות לך בכל זאת. אני יודעת בדיוק מה הרווח שלי, זה המקום הנוח שלי, ככה כולם מכירים אותי, ככה אני לא צריכה להסביר דברים. כשאני אפסיק להסתכל הצידה ולחשוב מה אחרים רוצים אני אדע בלב שלי מה אני רוצה, אני אהיה אני. אני מרגישה שכל כך הרבה זמן חייתי לפי תבניות של אחרים שאני לא יודעת מה אני רוצה, ובגלל זה קשה לי למצוא את הכיוון שלי. וזה היה לי נוח, היה לי את מי להאשים, אף פעם זה לא הייתי אני. את כל זה אני יודעת אבל לא מצליחה לשנות. אני פשוט לא רגילה לחשוב לבד, לא משנה כמה זמן אני אקח לעצמי, אני פשוט לא מצליחה להגיע למסקנה, לא משנה איזה.

 

[יודה ב]

תקועה?

שלום לך חן היקרה, כשאני קורא את דבריך, אני משהי שעשתה הרבה צעדים משמעותיים בחייה. אני מניח שיש לך עוד המון הישגים לפניך, ובעיקר את צריכה כיוון, מטרה שתוכלי לכוון את צעדיך לפיה. כדי למצוא מטרה את יכולה להסתכל על הדברים שאת טובה בהם (ללא מאמץ), מקומות שהצלחת בהם בעבר. מקומות שאת יודעת שתהני לשהות בהם. אם את לא יכולה למצוא את הדברים לבד, תשקלי להיעזר במאמן. בהצלחה

 

[חן1210]

זה רק נראה כאילו השגתי הרבה דברים,

במציאות זה לא ככה. ואני לא אומרת את זה כי אני מסכנה חו"ח, אלא פשוט כי אני יודעת שלא השתמשתי בחצי מהפוטנציאל שיש בי.

 

[יודה ב]

חן היקרה,

מה שהשגת, השגת. ומה שנראה, קיים. מה עוד תרצי להשיג? מה חשוב לך במה שאת רוצה להשיג? איזה שינויים ההישג החדש יביא לחייך? אני מראה לך בשאלותי גישה שונה מזו שאת רגילה לה. להסתכל על מה שרוצים, במקום להסתכל על מה שאין.

 

[חן1210]

זה בדיוק העניין,

אני לא יודעת מה אני רוצה, אני רק יודעת שאני רוצה להיות יותר מועילה מאשר אני עכשיו. אני רוצה שכל יום שיעבור אני ארגיש שעשיתי משהו טוב, שהוא לא התבזבז סתם. היום אני לא מרגישה ככה. לפעמים אני מרגישה שיש ימים שעברו, שגם אם הם לא היו קורים זה לא היה משנה, וקשה לי עם זה.

 

[דחיינית]

הגעתי במקרה לכאן

ואני לא מאמנת , אך מרשה לעצמי להגיב. אני קוראת מה שכתבת וברור לי למה את תקועה. זה כתוב במשפט "שמחתי יותר שידעו שאני סטודנטית (בתואר כזה נחשב), מאשר רציתי להיות סטודנטית" - או שאת עושה משהו מאד נחשב, מתחתנת עם בחור מאד נחשב, (איך שאחרים רואים אותך זה הכי חשוב) או מה שבטוח - לא עושה כלום ומוצאת תירוצים. תתחילי לחפש מה מעניין את חן ולא מה נחשב בעיני אחרים. בהצלחה בחפירה עצמית.

 

[חן1210]

אני יודעת,

אני יודעת שאני אוהבת לרצות אנשים, אני פשוט לא יודעת איך להפסיק עם זה. וכבר באמת שהגעתי למצב שאני לא יודעת מה אני רוצה, לכולם יש מה להגיד על כל דבר שאני עושה או חושבת לעשות. ולצערי אני מתחשבת בכל התגובות שלהם, אפילו התגובות שלא נאמרות מפורשות. במצב שאני כיום, אין לי מושג מה חן רוצה.

 

[נעמי67]

מה החלום שלך?

את הרבה מאוד משתמשת ב: "אני לא יודעת מה אני רוצה". את לא רוצה עזרה כי את חושבת שאת יכולה להגיע לדברים בעצמך אך את לא יודעת איך? זאת תקיעות !!! יקירה שלי , את נמצאת במצב שנקרא: "מחשבות במעגלים = לופ". כדי לצאת מהמקום הזה , מאמן /ת יכולים מאוד לסייע לך מכיוון שהם ישקפו לך את הדרך בה את רואה את החיים וחווה אותם ולכן מספיק שתקחי לך מספר פגישות שבאמצעותם תוכלי להתמקד כל פעם בדבר אחר ותאפשרי למאמן ללכת לצידך. אימון הוא לא ייעוץ , אף אחד לא יגיד לך לעשות כך או אחרת . התפקיד של המאמן הוא לסייע לך להגיע לתשובה ולפתרון בעצמך באמצעות הכוונה ושאילת שאלות ובסופם את תבחרי לעשות מה שנכון לך ואיך שנכון לך . החיים יקרים , כל יום שאת "סוחבת" תסכול את מפסידה יום של אושר ושמחה. מאחלת לך ימים של אור ובהירות

 

[תלתלית3]

עניין של חסמים

הפחד בעצם משתק אותך ומונע ממך לצעוד את הצעד הראשון בכל תחום בחייך. לפי דברייך את בוחרת מהמקום של הימנעות ולא מהמקום של השאיפה. לפי דברייך אינך מוכנה לנסות שמא תכשלי. רמת הציפיות של מעצמך גבוהה בעוד השטח מדווח על תוצאות אחרות. מה נותנת לך הביקורת הגבוהה כלפי עצמך וכלפי אחרים ? ממתי את זוכרת עצמך מבקרת ? אם לא תבקרי את עצמך ואחרים, מה יקרה ? מה יהיה שם ? על מה את מוותרת אם את לא מבקרת ? במה השמת הגבולות לעצמך מסייעת לך ? איזה איזור נוחות זה מאפשר לך ? כשאת משדרת לעולם שאת תקועה זה מה שאת מושכת אל חייך אולי עדיף לשדר את רצונתייך ולזמן אותם לחייך. בהצלחה טליה

 

[ענבל כהן חמו]

הי טליה

חסרת לנו - נעדרת מכאן הרבה זמן. שמחים שחזרת

 

[תלתלית3]

תודה ענבל על הפרגון

הייתי קצת עסוקה. אני גם עוזרת לבן זוגי בניהול העסק השני שלנו שהוא דפוס. אם אתם זקוקים למשהו בתחום הזה בכף. בכל מקרה אשמח להגיב ולעזור ככל יכולתי בפורום הנוכחי. תודה שוב טליה

 

[גברת שוקולדה]

הי חן

קראתי בעיון את כל התשובות שענית, ועוררת בי הרבה סימפטיה. שמתי לב שנראה שאת מאד מודעת, מאד כנה לגבי המצב שלך, וגם מרגישה מאד תקועה ולא יודעת איך להתקדם, על אף שניסית לבחון את השאלות הטובות שניסו לפתוח לך כיווני חשיבה שונים. את אומרת שאת צריכה לעבוד על דברים לבד, כי את מרגישה שאת "טיפוס מרצה" שחשובה לו מאד דעתם של אחרים עליה, ואת גם מתנצלת כל הזמן על הזמן שחברי הפורום משקיעים בתשובותיהם לך, ואני שומעת בזה כמה לא נעים לך להטריח אחרים וכמה אחריות, משקל ועול את נושאת על עצמך. אני חושבת שהחוכמה היא להבין שלבד הגעת לאן שהגעת, ולפעמים, כדי להתקדם הלאה, צריך לבקש עזרה. אני ממליצה לך בכל זאת לשקול תהליך אימון, כיון שדווקא האימון עונה על הצרכים שלך - התשובות באות ממך, הרצונות באים ממך, אין שיפוטיות, יש שיקוף של חוזקות ועוצמות, יש מיקוד ויש גם הצבעה על אמונות ומחשבות שעוצרות אותך. כשאת נמצאת בתהליך אימון נוצרת מודעות לערכים שלך, לאני מאמין שלך, לשאיפות שלך, וכך קל יותר להתייחס לשאלות כמו אלו שנשאלו כאן. נשמע שאת מחפשת, בעצם, משמעות לחיים שלך, ומכיון שכבר בזבזת כמה ימים טובים על דברים שלא עבדו, אולי בכל זאת כדאי לנסות משהו שאולי כן יעבוד

הרבה בהצלחה!