תקווה

[אביב וסתיו]

תקווה

פסו כל הגיבורים כאין היו בעולם תחת שמיים שחורים דומה כי נדם קולם פסו כל התקוות כמו דרכים ריקות הדמעות כמים נקוות והעיניים כה זועקות הפסה דרך מוצא חשרו שמיים לעננה? פתע צונחת נוצה ממעוף יונה לבנה. ואהבה אדירה עולה אורה, לוהטת וגדולה היא קרבה,נחשקת ויפה במבטה מניסה הסופה

 

[רותי ב.]

שיר חזק,

מעין הספד או קינה על דור הולך ונעלם... ועדיין, מאמינה שלא פסו כל התקוות. והיונה שמניסה את הסופה, היא סמל בעיני לאותן תקוות ...