תקווה
אהלן אחי, אני אתן לך את הפרספקטיבה שלי על 'תקווה' שאני אהיה מאוד מופתע אם היא לא המקובלת והפופולרית שכן לטעמי הפירוש של השיר די ברור, אך כמובן שאני לא מתחייב בכלום, ו"לא תתפוס אותי" במילה

אז ככה, זה אחד השירים האהובים עלי, פשוט בגלל הדרך שבו הבנתי אותו לפני כמה שנים, אף פעם לא ממש התעמקתי בו ויום אחד הקשבתי למאיר תוך כדי ריכוז בדברים אחרים, ולפתע התחוור לי, כמה פשוט, שהוא מדבר על המדינה. הגל ששטף אותי באותו רגע עם כל הרמזים שבשיר שמי יודע איך לעזאזל לא שמתי אליהם לב קודם, באמת מחדל, שים לב לרמזים, אני בטוח שתוכל למצוא עוד המון לבד: א. "גופה זה חלקת מכרזים, נפלאת גמישותה בין קוויה", גבולות המדינה הלא מוגדרים כמובן. ב. "שכמה מהם מופרזים, כמו מספר מאהביה", המריבות הבלתי פוסקות על הארץ הקטנה. ג. הנה היא גבוהה ורזה, ופעם היא חץ פעם קשת", תיאור פשוט ומקסים של גיאוגרפיית ישראל, החץ הוא כמובן הירדן, הקשת מישור החוף והגבול עם מצריים. ד. "חולמת להיות הכרזה, או איזו ספינה ממוקשת", הכזרת העצמאות ואלטלנה כמובן. זה די סוגר את הסיפור, כלומר הפזמון מבטיח לך בצורה חד משמעית שהוא מדבר על המדינה, בנוגע לבתים עצמם, כאן כבר יש קצת יותר חופש לדעתי, אני חושב שמדובר על עולה שהגיע לארץ להלחם עליה, וכל הזמן חושב לחזור למדינה שממנה הוא בא, הלא היא בלומה. על זה כבר אני מאמין שיהיו לא מעט שיתנו רעיונות יפים אחרים, אבל זה מה שאני הצלחתי להבין. בכל אופן, אתה יכול לעבור מעט על השיר ולתת רעיונות משלך. אדם
