תקווה? שפיות? אהבה!

סנאפי

New member
תקווה? שפיות? אהבה!

הנה זה התחיל כמו שזה התחיל לפני זמן מה כמו שזה נגמר לפני פחות משבוע כמו שהכל חרב בשניות הכל מסביב מתפוגג מתאדה כאילו כלום לא היה אני לא מצליחה לקלוט איך כל פעם מחדש הכל מתלהט מגיע למצב צבירה של מאה מעלות מתחמם עד שהאוויר ניהיה בגוונים שאדום לוהט ומרוב שחם הסחרחורת רק גוברת והולכת אני מנסה לשמור על שפיות מנסה להראות שהמצב משתפר אני אפילו מצליחה להעלות חיוך מזוייף אפילו את הדמעות אני מצליחה לבלוע היא שאלה אותי "למה בכלל אני חסרה לך?" והדברים הכי קטנים הכי מצחיקים עלו לי בראש גרמו לי להרגיש שוב כמה שהייתי רוצה לחבק אותה ולאחוז בה כמה הייתי רוצה להעביר את ידיי בשערה האסוף רק ללטף אותה לנשום אותה שוב אותם דברים שרק מיום ליום מחזקים יותר ויותר את אהבתי כלפיה היא לא מבינה היא מצליחה להפנים (אולי היא לא רוצה היא לא רוצה!!!) היא לא אוהבת אותי יותר.... היא לא מאושרת אני שונאת שרע לה הייתי רוצה שיהיה לה חום בגוף חום שמציף שגורם לתחושת נוחות עם עצמה שתפיץ את חיוכה הכובש אותו חיוך שחקוק לי בזיכרון אותו זיכרון שבסיסו ותוכנו זוכר אותה איך היא נוגעת איך היא גורמת לי להרגיש הכי מדהים שיש איך שאני אוהבת אותה. וזהו זוהי מלחמה שלעולם לא תפתר אותה מלחמה שרק אהבה רוצה להוכיח שהיא קיימת באמת שהיא קיימת זאת האהבה שקיימת בי כלפייך
 
ההממ...

באיזשהו אופן אני נורא מבינה אותך. אני לא יודעת מה להגיד חוץ מזה שאני נורא מזדהה בדברים מסויימים. אני מקווה שיהיה לכן טוב, ושהאהבה תוכיח את עצמה.
 
עוורים...

אממ היי אני די חדש פה.. אבל לפי מה שקראתי עד עכשיו, נראה לי שהן לא ביחד.. בגלל זה היא כותבת כל כך דיכאוני.. זה נותן תחושה של עצב לא של שמחה.. סנאפי, תהיה חזקה, ותתקני אותי אם אני טועה..
 

מורן א

New member
הכל מהכל

תקווה? תמיד יש. ואם אבדה לך, רוצי וקני חדשה. שפיות? לא תמיד נחוצה, שכן האהבה לבדה יש בכוחה להטריף את השפויים ביותר. אהבה! אין איתה ואין בלעדיה (כדברי הטובים ביותר). מורן
 
למעלה