תקווה בלב

[ארבל מהכרמל]

תקווה בלב

רב העצב לדעת שאינך שלי אין זאת שעת פליאה עבורי. היה הצורך להבין שאלה חיי הזרים ואין להם חזקה על חיים משותפים. לשעת אושר אכוון מעשי את יום בואה לא אדע. לא ירעד לבבי לקראתה כי אולי גם זו תקרב שעתה (למעוד). ותבוא אל ליבי מנוחה מוזרה בזו השיכחה ודממה ניפלאה. רחוקה את ואוחזת בנפשי אך נפשי לעצמה מאזינה, משתאה,חרדה,מחכה לרינה נשמתי מצפה. וידחקו החיים את העצב ויישמע שאון הרינה בקצב...

 

[לורה..]

כמה רגש.......יפה.

אבל,ארבל,למה הציפיה שהיא תמעד.....? (סתם,חושבת לי...)

 

[ארבל מהכרמל]

כי ככה זה בחיים,לצערי....

כל עליה היא לצורך ירידה, וקשה השהייה הקבועה על הפיסגה, ואין הוכחה יותר ניצחת מאשר אהבתי שהיום התרסקה.