משהו וסיפור אישי,
נראה לי שנשים שלא 'סומכות' על בעליהן, בענין
הטיפול בילדים, זה לא ענין נקודתי,
הן בד"כ גם לא סומכות על אחרים בתחומים אחרים,
הן רוצות לעשות בעצמן, כי רק על עצמן הן סומכות,
והענין מתבטא הכי חזק בענין הילדים,
כי:
1)באמת התנהלות הגבר שונה בגישתה מהתנהלות האמא/אישה,
ענין של מגדר, זו עובדת חיים.בעלי אבא נפלא, וטיפל בהם נהדר,
אחר ושונה ממני, הו אגב, אישיות אחרת ממני--אז?
2)כנראה, זה תחום שהעולם משדר שזה שלנו, אם לא 'יקטרו' הנשים,
הרי כאילו מותרות על 'שליטה' במשהו שלהן,
והטחתי משהו אישי,
באחת הלידות נשארתי עוד שבוע אצל אימי,
(ילדתי בחג כשהיינו אצל ההורים)
בעלי חזר עם הגדולים הביתה היה צריך ללכת לגן,
חזרתי הביתה עם אמא, והם לא היו בבית, הבית היה מסודר ונקי,
אבל, במטבח היה משהו שהריח רע.
עליתי על זה שזה היה 'הוטקס' שעל השיש. התחלתי לכעוס,
אמא נגשה אלי בשקט, אמרה לי רגע, מה קרה? לקחה את הספוג המסריח, זרקה לפח,
הוצאתי אחר, והיא אמרה--מה קרה , היה עם הילדים שבוע,
הבית מסודר ונקי, זה מחיר קטן מאוד, לעזרה גדולה מאוד.
למדתי פרק חשוב בחיי,,
ובעלי באמת באמת, אבא מדהים, מכל הבחינות.
אני מאמינה שאפשר ללמוד לתת מקום רחב לאבהות יפה.
