תפקוד גבוה ונמוך

[dina199]

תפקוד גבוה ונמוך

אני יודעת שהנושא כבר נלעס המון פעמים , אז אני חוזרת עוד פעם

.
הגעתי למסקנה (וגם את זה אמרתי לא פעם) שכשההורים מגדירים תפקוד , כל אחד מגדיר בצורה אחרת.
אני מניחה שמבחינת מומחים ילד שלא מדבר הוא בתפקוד נמוך. אבל אף אחד לא יודע להגדיר כל מצב אחר.
למשל הרבה פעמים אומרים "הילד שלי מדבר אבל לא לצורך תקשורת לכן התפקוד שלו בינוני (ולפעמים אפילו אומרים נמוך) ".והורים אחרים יגדירו את עצם הדיבור כתפקוד גבוה. (והערה : אם הילד היה מדבר לצורך תקשורת הוא בכלל לא היה מאובחן בספקטרום).
ויכול להיות מצב שהילד יודע המון רק לא מראה את זה בצורה תקשורתית מובנת לסביבה. ואז חושבים שהוא לא קולט שום דבר. ופתאום כשהוא לומד להסביר את עצמו (בכל צורה שהיא): ההורים והמומחים מופתעים : הוא יודע הרבה יותר ממה ששיערנו (כי ההשערות שלנו מבוססות על תגובות תקשורתיות). איך מגדירים תפקוד המצבים כאלה ?

למשל הבן שלי מאובחן כאספי. עד האיבחון הוא ידע לדבר אבל לא לבנות משפט ולא לנהל שיחה (שלא לדבר על חוסר עצמאות בהרבה תחומים אחרים). את זה לימדו אותו אחרי האיבחון. אז מה אפשר להגיד על התפקוד שלו לפני ואחרי האיבחון ?

. וגם בבית ספר חשבו שהוא פחות או יותר אידיוט כי הוא נחשל במבחנים (לא הבין שאלות ולא ידע לבנות תשובות).ופתאום כשהיה לבד עם מורה בשיעורי עזר היא גיתה כמה הוא יודע (והיא הייתה מאוד מופתעת).

 

[arana1]

מחסום מאוד קשה ומקשה על הבנת אוטיזם

התפישה של סולמות התפתחות וחלוקות תפקוד לגבוה ונמוך בהקשר האוטיסטי מהווה חלק נכבד מהעיוורון של הסביבה לקיומם של האנשים האלה ובכך מהווה הרבה פעמים נבואה שמגשימה את עצמה(אדם שלא רואים אותו יתקשה להתפתח ולתפקד)

זו בעייה בכלל לא פשוטה כי אנחנו חיים בחברה עם תפישות מאוד נחותות ופרימיטיביות וצרות של הצלחה ותפקוד
גרוע מזה
אנחנו חיים בחברה היסטרית שבה כל פרטיה דורסים אחד את השני בדרכם ל"הצלחה" ולכן זה ממש לא מקרי שאוטיסטים שיש להם מושג וצורך מעט יותר מתוחכם ועדין של מהותה מוצאים את עצמם תמיד רמוסים בתחתית הערמה

אנשים לא נרקסיסטים לא ממהרים להראות את כל מה שהם יודעים כל הזמן,הם מעדיפים להמשיך לחשוב ולחקור ולהתעמק על פני הצגה של ידענותם(זה שאספים לפעמים תופשים אובססיה על נושא מסויים זה לא בשביל להתפאר אלא בשביל להתחבר דרך ידיעה במקום דרך תצוגה מזוייפת שמפארת את עצמם) ,זה ממש לא אומר שיש להם בעייה תקשורתית,להפך,זה אומר שהם חווים ומבינים תקשורת בצורה יותר "נקייה"

זה שבן אדם שותק לא אומר שאינו יודע לדבר
זה רק אומר שבשבילו דיבור עם אדם אחר זה קטע משמעותי יותר ממה שמקובל כיום בחברה

זה שלבן אדם יש צרכים רגשיים מאוד חזקים לא אומר שהוא מפגר
זה פשוט אומר שהוא לא ציני וחסר אכפתיות כלפי הסביבה ולא למד להשתמש ברגשותיו בדרך שתקדם אותו למטרות הזויות כמו סביבתו

התפישה של אדם דרך רמות תפקוד היא אחד הדברים הכי דפוקים במה שנחשב בטעות לפסיכולוגיה

 

[dina199]

אני יודעת מקור ראשון מה זה

לדעת לדבר ולשתוק.הרבה פעמים אין סיבה לדבר (מבחינת האדם השותק) או שהוא לא יודע שצריך לדבר (שזה למעשה מקרה פרטי של אותו הדבר - אם לא יודעים שצריך לדבר סימן שאין סיבה)

אני ידעתי לדבר אבל בעיקר שתקתי עד גיל 6 (וגם לימדתי את עצמי לקרוא בגיל 4 וחצי).
לדעתי אם זה היה בארץ כבר היו מתחילים לברר מה פשר השתיקה

(ואני אומרת את זה בצורה חיובית, כי רצוי לברר מה הסיבות).

 

[dina199]

מקור ראשון = ממקור ראשון

 

[schlomitsmile]

אצלי ניסו לברר גם אני הייתי שתקנית, בקושי הוצאתי מילה.
אז אמא לקחה אותי לפסיכולוגית.
זה לא הועיל, סתם היה מעיק ומעצבן.
כולם פירשו את שתיקתי לא נכון- כאילו הילדה מדוכאת.
לא ניסו בכלל להקשיב לשתיקתי, לבדוק אפשרות אחרת.
והאמת היתה, שהיה לי הרבה יותר מעניין בעולם שלי מבשלהם,
וגם כשנכחתי בעולם שלהם, היה לי יותר מעניין להקשיב מלדבר.
וחוץ מזה, הרבה פעמים היה לי קשה למצוא את המילים לבטא את מה שרציתי, ולאנשים אין סבלנות, הם רוצים תפוקה מילולית מיד, גם אם המילים לא מדוייקות.
לזה לא הייתי מסוגלת. אני חילזון מילולי.

 

[arana1]

גםני חילזון מילולי

ומה שכתבת רק מראה שלא פעם מי ששותק אינו לקוי אלא פשוט נכון לו ללמוד לדבר בקצב מסויים ויחודי לזהותו
וכנראה שרק כך אפשר לפתח סובלנות ואנושיות וחכמה אנושית ורגישה לאחרים
ולצערנו זה בדיוק מה שמוציא את הסביבה ,המקצועית והאחרת,מכליה
בזמן שאם היה ולו איש מקצוע אחד שפוי אז כבר מזמן היה ניתן ליצור ולקבל סביבה מתאימה לאנשים ששואפים משום מה להתפתח לבני אדם

 

[schlomitsmile]

לשימחתי יצא לי לפגוש כמה אנשי מקצוע נפלאים במהלך השנים עד היום, הכרתי כמה וכמה כאלה, כולל פסיכולוגים ואפילו פסיכיאטר שהוא גם "בנאדם"

יש סימנים שדברים קורים
http://www.youtube.com/watch?v=lwVXIYcINDg

 

[arana1]

אגב "חלזון מילולי"

אולי יצרת את הדימוי הזה בשביל לבטא איטיות אבל אני רואה בו או אותו גם כביטוי לעובדה שאצלי המילים לא מסודרות בשורות אלא בספירלה ולכן אני חווה בו זמנית אותו משפט בקצבים שונים או לפעמים זהות שלדעתי מאפיינת בין מילים לתחושות גופניות כמו שיוניי קצב ומהירות ותאוצה והאטה
יכול להיות שהסידור הזה גם מוביל לתפישה וביטוי יותר אסוציאטיבי אצל אוטיסטים מסויימים ואקולליה ותבניתיות שהמיקום של המילים במרחב נחשב לא פחות ממה שנחשב בטעות למשמעות אחידה ויחידה

 

[schlomitsmile]

ספירלה, מילים וחשיבה אסוציאטיבית האסוציאיציה שבאה לי כשאני שמה את המילה "ספירלה" ליד המילה "מילים", היא אופי החיבור שלי למילים.
לפעמים הכי קרוב, לפעמים הכי רחוק.
לפעמים הן נובעות מתוכי ושיר נולד,
לפעמים הן הברות/אותיות חסרות פשר וחיוּת.
זה בא והולך.

 

[dina199]

התכוונתי לבירורים מהסוג שעושים היום

גם הפסיכולוגיה השתנתה מאז.
גם אותי עניין יותר להקשיב מלדבר , אבל אני לא מחשיבה ש'הייתי בעולם משלי'.
הייתי (ועד היום) יותר אנטרופולוגית שבודקת את הסביבה

 

[עדו בן צבי]

אוטיזם הוא לקות רב ממדית ואילו המושגים

''נמוך'' ו''גבוה'' הם מושגים חד ממדיים. אני יכול לומר שהבת שלי היא ''גבוהה'' ביחס לבן הבכור שלי, כי כמעט כל הסימפטומים שלהם דומים וכמעט מכל אחד מהם יש לה פחות. את הבן האמצעי שלי אני פשוט לא יכול להשוות כך לשניים האחרים. בחלק מהמקרים אני יכול להשוות את שלושת הילדים שלי לפי סימפטום בודד - הבעות הפנים של הבן האמצעי שלי או קריאת המצבים החברתיים שלו הם באופן בולט מוצלחים יותר משל השניים האחרים. אלא שיש גם סימפטומים מורכבים שאני לא יכול להשוות. האמצעי מדבר הרבה פחות מהשניים האחרים אבל כשהוא כבר מדבר, הוא לא מדבר בציטוטים ולא בשגיאות דקדוק בסיסיות כמו האחרים.

בקיצור, הרבה פעמים, פשוט אין טעם לדבר על ''גבוה'' ועל ''נמוך'' במשמעות של ''יותר אוטיסטי ופחות אוטיסטי''.

המשמעות השנייה של הביטוי הזה היא אפילו בעייתית יותר. יש מי שמכנה כל אוטיסט עם אינטליגנציה תקינה בכינוי ''גבוה''. הצרה היא שבחינות מנת משכל אינן תקפות לגבי חלק נכבד מהאוטיסטים כי לבחינות אלה אסור להיות דבר שבשגרה והרבה אוטיסטים נרתעים מדברים לא שגרתיים.כשאני שומע איש מקצוע משתמש בביטוי הזה, במשמעותו זו, הדבר ממש חורה לי.

המשמעות השלישית היא המשמעות הסוציולוגית. מי שמצליח לתפקד בחברה הוא בעל תפקוד גבוה. הצרה היא שזה אבחון בדיעבד. אחרי שהבן אדם הצליח להתמודד עם הלקות, אומרים לו: אתה אוטיסט שהצליח להתמודד עם הלקות. למה המושג הזה, במשמעותו זו, מועיל בכלל?

 

[dina199]

מסכימה עם הכל.

מה שכן אני לא חושבת שגם מי מגדירים תפקוד , מתכוונים ל'פחות אוטיסטי או יותר אוטיסטי'.

ומה שיוצא שאם הורה מסוים מתאר את הילד שלו ואומר רק את המושגים 'תפקוד נמוך' , 'תפקוד בינוני', 'תפקוד גבוה' ולא מפרט - אי אפשר לדעת מה הוא מתכוון. כי כל אחד מתכוון לדברים שונים.

והכי מרשים אותי : 'תפקוד מאוד מאוד גבוה' - מה כאן מתכוון המשורר ?

אולי פה באמת מאווי ההורה שהילד 'פחות אוטיסט' ?

 

[שירהכ]

כנראה שאומר שני דברים שונים

נראה לי שכשאומרים תפקוד מאוד מאוד גבוה אז מתכוונים לאחד משני הדברים הבאים:
א)אוטיסט עם אנטיליגנציה מאוד מאוד גבוהה (מחונן)
ב) אדם עם קמצוץ של אוטיזם, בדומה לכינוי "גבולי"
בפועל אלה יהיו שני אנשים שונים מאוד זה מזה.

 

[עדו בן צבי]

אבל אי אפשר לאבחן מקרי גבול ואי אפשר

לערוך בחינות משכל לחלק נכבד מהאנשים שבספקטרום האוטיסטי. המושג ''תפקוד גבוה/נמוך'' הוא פשוט מושג גרוע שיש להוציאו משימוש.

 

[עדו בן צבי]

אלה מושגים יחסיים. ביחס לבתי, בני הבכור הוא

בתפקוד נמוך. (אל השלישי אי אפשר להשוות את שני אלה). אגב, אלה גם מושגים תלויי זמן. כשהבכור היה בגילה של הקטנה, הוא בלא ספק סבל יותר מהמגבלות שכפה עליו האוטיזם (ויתכן שגם נהנה יותר מן היתרונות של האוטיזם). אולם, אם לא נתייחס לגיל, אז הקטנה הספיקה פחות ללמוד להתמודד ופחות להשתקם כך שכרגע קל יותר לתקשר עם הגדול ולגדול קל יותר להימנע מגריה חושית מעיקה מאשר לקטנה....

כשלמדתי בשיקגו, אחת מחברותי לספסל הלימודים הייתה עובדת במוסד אשפוזי סגור לאוטיסטים מבוגרים. רשמית, המילים ''תפקוד גבוה'' הופיעו בשמו של המוסד. אולם, באופן מעשי, הסיפורים שלה משם תיארו אנשים שהרבה יותר קשה להם לתפקד מכל אוטיסט שיצא לי לפגוש, אי פעם.

 

[אמא חמסה]

בשביל מה זה טוב, דינדוש?

הרי תשובה מושלמת לא תקבלי לעולם.

אני אשתף אותך במחשבותיי:

אנשים צריכים הגדרות. אנחנו אוהבים עולם מסודר, עולם שבו לכל אחד יש מקום.
נדמה לי שאת בעצמך התנגדת לשימוש 'על הגבול'.
למה זה הפריע לך?

לדעתי, מאוד הגיוני להגיע למצב של ילד גבולי, כי אם עובדים בשיטת אדוס ואוספים נקודות וילד נמצא נקודה מתחת להגדרה של אוטיזם או נקודה למעלה - אז בעיני המאבחן הוא יכול להראות גבולי, כי זה עניין של נקודות.

תפקוד גבוה או נמוך - הוא גם הגדרה פנימית.
לדעתי, הוא נולד בעקבות הרחבת הספקטרום, כשילדים ומבוגרים, שבעבר לא היו נחשבים אוטיסטים, נכללים בהגדרה המורחבת היום, ולכן הם נקראים 'בתפקוד גבוה'.
זה נועד לדעתי לכמה דברים:
א. לאפשר את הרחבת הפסקטרום גם לכאלה שבעבר לא היו נכללים בו.
ב. להרגיע הורים.
ג. להסביר להורים, שנכון שהילד שלהם לא נראה כמו האוטיסט שבדמיון שלהם, האוטיסט הקלאסי, אבל הוא כן נחשב אוטיסט, וכדי להמתיק את הגלולה, אומרים להם, בתפקוד גבוה. וזה לא שקר, כי אכן הילד שלהם לא אוטיסט במובן הקלאסי.

ממה שאני הבנתי, תפקוד גבוה אינו שייך לרמת משכל, אלא לאדם שיכול לנהל חיים עצמאיים למדי, והסימנים האוטיסטים אצלו מופיעים בצורה פחות חריפה.

שנן עדויות לכך שהמונח הפך למונח כללי לתיאור ילדים בעלי בעיות התנהגותיות. בשנת 2000, פרסם ד"ר תום ברני מבריטניה מאמר המתייחס לכך. הוא כתב בירחון הבריטי לפסיכיאטריה: "קיים סיכון שמושג האוטיזם יורחב עד שיכלול את כל אלה שאישיותם המוזרה והבעייתית אינה מתאימה לקטגוריות אחרות. הרחבה כזו עלולה לגרום לאוטיזם להפוך למושג חסר משמעות". הרבה תלמידים מחוננים מאובחנים אף הם כאנשי הקשת האוטיסטית.
(הפסקה האחרונה לקוחה מתוך ויקיפדיה, הערך 'אוטיזם בתפקוד גבוה').

וגם נאמר שם:
למרות הליקויים, אוטיסטים בתפקוד גבוה עשויים ליהנות מכמה מההיבטים החיוביים של האוטיזם. לדוגמה, הם עשויים להצליח להתרכז בבעיה מסובכת לאורך זמן רב. לעתים יש להם יכולות לימוד מעולות, למרות שיכולות אלו לא תבואנה לידי ביטוי בנושאים שאינם מעניינים אותם. לרוב הם אינם נתקלים בבעיות במוסדות חינוך שתומכים בהם ובדרך כלל הם מצליחים בלימודים.

אוטיסטים בתפקוד גבוה הם לרוב אינטליגנטים, מחוננים וישרים, חרוצים בביצוע משימות שמעניינות אותם ופותרי בעיות מצוינים. הם נוטים להיות מדענים או מהנדסים מצוינים או לעסוק במקצועות אחרים שדורשים עבודה שיטתית וניתוחית.

פעמים רבות לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש ידע רב בנושאים מוזרים או מסובכים ורצון עז ללמוד את הנושאים הללו בצורה מאורגנת.

צורת הדיבור של אוטיסטים בתפקוד גבוה היא לעתים מדויקת במיוחד. חלקם משתמשים בשפה בצורות יצירתיות יותר מהרגיל (כמו: שימוש רב בפתגמים תוך כדי השיחה).

 

[dina199]

אני לא כותבת את זה בשביל לקבל תשובה

כמו שכתבתי כל אחד נותן פירוש אחר.

אז בשביל מה זה טוב ? כי אני רוצה שאנשים יגדירו דברים לעצמם.
גם כדי שיחשבו על הפירושים , גם שיסבירו את עצמם , וגם שלא יניחו אוטומטית שאם הם משתמשים במושג מסויים האחרים יבינו את המושג בדיוק במשמעות שהם מבינים.

וזה בדיוק מה שקורה בשרשור הזה.

 

[אמא חמסה]

סבבה

אז מה חשבת על התשובה שלי?

 

[dina199]

שזה בדיוק ענה על המטרה

הייתי רוצה שכל אחד ישקיע כל כך הרבה מחשבה בנושא