כנרת יקירתי
איזה יופי.... נראה לי אומן שזה למטפלים מסוג קצת אחר אבל באמת רלוונטי גם לנו. אני חושבת שלכל אחת מאיתנו בטח יש גם את המנטרה האישית שלה לפני העבודה (ובזמן), אם אנסה לנסח שלי היא משהו כזה: אני רוצה להיות רגועה וסבלנית, להבין מה הוא רוצה ולא להתעלם מצרכיו, לאהוב אותו כאילו היה שלי ולתת לו את כל האהבה שיש בי. אני אהיה חזקה ובטוחה כשאני מחזיקה אותו וקרובה ושמחה כשאני מדברת אליו. (ובזמן העבודה כשקשה לי זה הופך ל: לנשום עמוק, לנשום עמוק....) במילים אחרות פעם קראתי בספר שאמא (ובמקרה שלנו מטפלת) היא ארץ מובטחת, אינה יכולה להיות רק זבת חלב- עליה להיות זבת חלב ודבש. משמע- לספק את כל צרכיו הפיזיים באותה מידה שאת מספקת את צרכיו הנפשיים. אושר, אהבה, שמחה, התפעלות, הערכה... איזה יופי של דבר לקרוא לפני העבודה! תודה כנרת ויום נעים.
