תפילות שנענו

Ramikarmiel22

New member
תפילות שנענו

למישהו יש גישה לעיתונות משנות השמונים?
ידוע לי בוודאות שבאחד החורפים שבין חורף תשמ״ב 1981-2 לחורף תשמ״ה 1984-5 היתה בצורת קשה בארץ והרבנות קבעה תענית ותפילות על הגשמים. גם העדה החרדית קבעה תענית ותפילות לאותו יום שהרבנות קבעה (אחדות!)
החזאים לא נתנו שום סיכוי לירידת גשמים בדרך הטבע, ״אלא אם יתרחש נס״.
ואכן התרחש הנס וירדו גשמים בסמיכות לתענית ולתפילות!
אם למישהו יש גישה ויודע לחפש, זה יהיה גדול אם יביא צילום של קטעי עיתונות מאז (אינטרנט לא היה אז, יש רק קטעי עיתונות)
 

E טי

New member
באינטרנט אפשר למצוא כמעט הכל

קטעי עיתונות אמנם קשה למצוא באינטרנט, אבל בחיפוש מצאתי שהרבנות הראשית קבעה תפילות מיוחדות לעניין גשם בשנים תשמ"ב, תשמ"ה. (תמונה מצורפת)

בנוסף, מצאתי פשקוויולים מחודש טבת שנת תשמ"ב הקוראים לתפילה על הגשם:
http://primo.nli.org.il/primo_libra...?vid=NNL_Ephemera&docId=NNL_Ephemera700068150
http://primo.nli.org.il/primo_libra...Ephemera700069701&fromSitemap=1&afterPDS=true

מקווה שזה עוזר

 

Ramikarmiel22

New member
תודה על המידע

אכן לפי המידע שהבאת מדובר או על תשמ״ב או על תשמ״ה
זה עוזר להתמקד יותר בחיפוש המידע העיתונאי
תודה
 
מה זה משנה?

גם אם זה אכן קרה, לא מסתמכים על סיפור בודד כדי לקבוע קביעות ולהסיק מסקנות כאילו תפילות עוזרות. אם תרופה עזרה לאדם אחד, זה אומר שהיא יעילה במאה אחוזים? ברור שלא! צריך לקחת קבוצה גדולה של חולים ולתת להם את התרופה + קבוצת ביקורת שלהם יתנו תרופות דמה בסמיות כפולה (כלומר שגם נותני התרופה וגם החולים לא יידעו מה הם מקבלים: האם תרופה אמיתית או פלצבו) ואז לראות בכמה אחוזים התרופה יעילה. ולא פעם אחת אלא כמה פעמים.

כך גם לגבי תפילה: יש לקחת קבוצה גדולה של אנשים ולהתפלל עליהם וקבוצה נוספת שלא יתפללו עליהם ולראות האם חל שיפור משמעותי בקרב החולים שהתפללו עליהם. מה שקורה בפועל הוא שדתיים נוהגים לקחת מקרים שבהם התפילה עזרה כמו המקרה שלך וטוענים שזה מעיד על יעילות התפילה בעוד הם מתעלמים מעוד מאות מקרים אחרים שבהם תפילות לא עזרו. אוי לנו אם כך ייערכו מחקרים לגבי תרופות וטיפולים...
ככה עושים מחקר יעיל ומסיקים מסקנות נכונות. כמובן שהבחירה היא שלך אבל אני את הכיוון נתתי :)
 

E טי

New member
תשמח לשמוע שנעשו מחקרים כאלו

התוצאות לפניך.
(הטבלה לקוחה מהמאמר שהבאתי בדיון למטה)
מה שמעניין במיוחד הוא שכל המחקרים בהם נעשתה סמיות כפולה (כפי שדרשת) מצאו יעילות לתפילות.

 
אשמח לקישור.

לא הבנתי לאיזה מאמר אתה מתכוון. אני לא יכול להסיק מסקנות מהטבלה הזו כי חסרים שם פרטים: כמה יעיל? האם באופן משמעותי? כמה חולים הבריאו ללא תפילה וכמה עם תפילה?
קישור למאמר המלא יעזור מאוד. תודה.
(אם אתה מתכוון למאמר הזה: http://www.ima.org.il/harefuah/ViewArticle.aspx?aId=1710 לא ניתן לקרוא אותו ללא תשלום).
 
בנוגע למחקר:

קודם כל יפה שיש לך קישור מסודר ואתה לא מדבר 'באוויר'.
&nbsp
לגבי החולים עם הזיהום בדם: זה ממש הזוי לעשות דבר כזה של תפילה על חולים 10 שנים לאחר שאושפזו. אני לא מבין למה החליטו לתכנן ככה את הניסוי אבל איך זה יעזור אם החולה כבר היה בבית החולים ושוחרר? הרעיון שאלוהים הוא מעל הזמן ממש לא קשור. זה תכנון לקוי לחלוטין. ככה ניתן לרמות ולחלק את החולים מראש לפי זמן ההחלמה ולתת להתפלל עליהם.
&nbsp
בנוסף ביקשתי פרטים מדויקים ולא קיבלתי את זה. היה כתוב שם כך: "משך האשפוז ומשך הופעת החום היו קצרים יותר". בכמה קצרים יותר? האם זהו שינוי משמעותי או זניח? שינוי זניח עלול להתרחש באופן מקרי (כמו טעות דגימה בסקרים) ללא קשר לתפילות. בנוסף צריך לברר כיצד הם חישבו את זה: האם הם חיברו את זמן האשפוז של כל החולים בקבוצה 1 ו- 2 ואז ראו שבקבוצה עם התפילות היה פחות זמן אשפוז (שאז זה לא אומר כלום מהסיבה שלעיל) או שבכל חולה וחולה זמן האשפוז היה קצר יותר משל כל חולה בקבוצה השנייה (שאז זה דווקא יכול להעיד על יעילות)?
&nbsp
כשמתכננים ניסוי כזה מומלץ לשתף בתכנון אדם (רצוי רופא) אתאיסט כדי שיתכנן את הניסוי בצורה שיהיה מוסכם על שני הצדדים שתהווה אינדיקציה לבחינת יעילות התפילות.
&nbsp
&nbsp
 

E טי

New member
לא הבנת את המאמר

זהו לא מאמר המחקר אלא מאמר סקירה ספרותית.
הוא אוסף מחקרים שנעשו בתחום ומציג את תוצאותיהם על מנת להשוות ביניהם ולקבל מידע טוב יותר. לכן הוא לא מפרט אלא מציג תוצאות סופיות בלבד כמקובל במאמרי סקירה ספרותית.
המאמר אגב נכתב על ידי רופא חילוני - פרופ' יהודה שינפלד - מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בבי"ח שיבא.

על מנת לקבל את הנתונים שביקשת יש לפנות למאמר המקורי (מופיע בהערה 7 במאמר).
גם מחקר זה אגב נכתב על ידי רופא חילוני - פרופ' ליאונרד ליבוביץ' - מנהל מחלקה פנימית בבי"ח בילינסון.
המחקר כמובן נעשה על פי אמות מידה מדעיות, פורסם בכתב עת מדעי, ההבדלים כמובן מובהקים סטטיסטית, והטענות לרמאות מגוחכות.
הסיבה שהוא בחר לעשות מחקר 'הזוי' היא שהוא כנראה רצה לאתגר. מחקרים 'רגילים' קיימים גם כן ומופיעים במאמר (1-6).

טרחתי וחיפשתי את המאמר המקורי, מצורף לנוחיותך.
 
אוקיי תודה על הטרחה.

אני לא משהו באנגלית אז זה קצת קשה לי להבין מה הולך שם גם עם גוגל טרנסלייט.
אני לא מצליח לראות שם מספרים ממש אבל אם אתה אומר...שוב תודה.
 
למעלה