נונה יקרה, מנסיוני בגילי המופלג
למדתי, שאין יש מאין, ואין עשן בלי אש. וכפי שאמרתי , הסיפורים כאן מ-א-ד מרשימים ונוטים להיות דרמטיים , אבל מנסיוני בסיפורי אנשים גם למדתי שאחוז ההפרזה לאחר ששומעים את שני הצדדים הוא גבוה , מטבע הדברים כפי שהם מסופרים כאן בפורום שהם עדות שמיעה בלבד של צד אחד בלבד, וליבנו הרי תמיד יוצא אל "האנדרדוג" המעורר תמיד את מיצי הרחמים שלנו. לפעמים מעשים ודיבורים מוצאים מהקשרם, מתפרשים לא נכון ויוצרים אצל צדדים שיש להם נקודות רגישות משקעים ופחדים רגשות של טינה וכעס . הרי כך נוצרים כל הברוגזים למיניהם. אם תדברי עם אמהות/אבות לבנים ובנות,כולם יביעו את רצונם ותקוותם שבניהם/בנותיהם ינשאו ויקימו משפחה משלהם. הטרוניות הן כלפי הורים ששוכחים לתת לילדם ולא חשוב מאיזה מגדר לפרוש כנפיים, לא מרוע, לא מקנאה , כן גם להורים יש פחדים , והרבה פעמים אני שומעת מאמהות צעירות את הפחד מהקן המתרוקן , את הרצון לגונן . ועם יד הלב, כל האמהות הצעירות כאן, כמה פעמים הרחקתם חברים של ילדיכם הצעירים כי הם "לא נראו בעיניכם". וכי למה לא תתנו לילדיכם ללמוד מהשגיאות בבחירות שלהם? אז כן , כולם עושים שגיאות, וכדרך הטבע גם ייעשו שגיאות , גם אתן כאמהות וחמיות בעתיד , הרי אין מנוס מזה , ולא אאמין לכל השבועות והנדרים שאני לא.... וכו', כי מי שירצה/תרצה לחפש אתכן, תמיד ימצא. הרי אנחנו רק בני אדם, אחרת היינו מלאכים/ומלאכיות.
מפחידה אותי התופעה של "נחמדים ואוהבים אותך , כל עוד אתם לא מתחתנים" האם חמותכן (און חמכן) המרשעת היו כאלה גם לפני שידעו שאתם מתחתנים ? או שפתאום , כשמודיעים על "נחיה לנצח" צצות כל הפרנויות והיסטריות של "היא מחליפה אותי" ו "לוקחת לי אותו" אשמח לתשובותיכן
