"תעשיית הברונזה"

[tapas tapas]

"תעשיית הברונזה"

בלש הביא קישור לכיצד יוצרים פסלי ברונזה. השאלה היא, אם רוצים ליצור את אותו הדבר הרבה פעמים? למשל חרב? יש צורך בתהליך קצת שונה אני מניח. או שחוזרים על אותו התהליך עבור כל חרב. ואז גם כל חרב תצא קצת שונה, כי יהיה צריך לפסל את פסל השעוה כל פעם מחדש. אז איך תהליך של יצור המוני מתבצע?

 

[ננסק]

לא מתבצע

חוזרים על אותו תהליך. אולי יש קצת עזרה בצורת שבלונות חימר מפוסלות מראש, שלתוכן אפשר לצקת את החרב שוב ושוב, אבל כל השאר נעשה ביד. יצור המוני זה קונספט שנוצר רק איפשהו במאה ה-19.

 

[tapas tapas]

אוקי, אבל בכל זאת...

היו צבעות של אלפי חיילים. שלכל חייל היה נניח חרב מגל ושריון קשקשים. אז בכל זאת היה צורך ב"יצור המוני"

 

[ננסק]

ובכן, היו המון נפחים.

וצבא היה צריך משהו כמו שנה או שנתיים כדי להתארגן למלחמה - זה לא היה קורה בתוך רגע.

 

[הבלש חסר הבית]

למעשה

חרב ושריון קשקשים היו פריבילגיה של קומץ עשיר. במיוחד שריון הקשקשים שדרש טרחה רבה. המפקדים, הבכירים ופלוגות-מחץ נהנו אולי משריון וחרבות, אבל החפש"ים נאלצו להתסגר עם קובעי-עור, מעילים ממוסמרים, אלות וחניתות.

 

[DIDGIN]

לא מדוייק לחלוטין

בתקופת העולם העתיק (ובייחוד בשנות השיא של "השלום הרומי") ייצור מאורגן אך ורק למטרות מכירה, ולא למטרות צריכה עצמית היה קיים ואפילו נפוץ. תעשיית כלי הארד (לכן נזכרתי בזה) בצפון איטליה ייצרה באותו הזמן רק למטרות ייצוא. שדות רבים באיטליה הוסבו לכרמים ולמטעים בזמן שרוב החיטה יובאה לשם מאפריקה. זה נכון שלא היה עדיין אירגון של הייצור ע"י הסוחרים עצמם (אחד מן הדברים שמייחדים את הקפיטליזם), אבל המסחר (והייצור) היה הרבה יותר מתקדם מאשר באלף השנים הבאות. מזכיר לי שרציתי להציע משהו - אם אתה מנהל משחק בעולם שרמת הטכנולוגיה בו היא טרום תעשייתית, "ימי ביניימית", ואתה חושש לשים בו חידושים תפישתיים וטכנולגיים שלא היו בימי הביניים, או שהאוכלסיה אצלך חיה ברווחה גדולה יותר ואתה לא אוהב את האנאכרוניזם שבזה, דע לך שבתקופה שקדמה העולם (בייחוד מסביב לים התיכון ובקיסרות הסינית) היה עשיר יותר ומפותח יותר מב"ימי החשכה". מבצעים של הנדסה (פלאי העולם) ורווחה (קצבת החיטה לתושבי העיר רומא) התנהלו בעולם שלא ידע את אבק השריפה, הקיטור ואפילו השימוש בברזל היה מוגבל לתחומים מסויימים בשל חוסר שכיחותו.

 

[backdoorslam]

יציקה

אחת התכונות השימושיות ביותר של הברונזה היא נקודת הרתיחה הנמוכה שלה. ברגע שהברונזה ניתכת ניתן לעצב אותה לצורות מאוד מורכבות בעזרת יציקה. כמו שננסק הסביר, ביציקה שופכים את הסגסוגת המותכת לתוך תבנית וכשהיא מתקררת היא מקבלת לרוב את הצורה המוגמרת. לסגסוגות יצוקות יש בעיות של פריכות וקשיות - ובאלה מטפלים בחימום נוסף, וקירור מהיר. מה שבאמת מדהים שבברונזה הוא שכדי לייצר אותה יש לחבר ביחד נחושת ובדיל. נחושת היתה נפוצה במזרח התיכון, אבל היה צורך להביא את הבדיל מהמזרח. המדהים הוא שהצליחו לעלות על סגסוגת בעלת קומבינציה מנצחת על ידי ניסוי וטעיה.

 

[tapas tapas]

עוד כמה שאלות

דבר ראשון, לא יתכן שהיצרו איזשהיא תבנית משני חלקים שהיא לא חד פעמית. כלומר, שני חלקים שניתן להדק אותם יחדיו כדי ליצוק לתוכם את הברונזה. ולפרק אותם בשביל להוציא את היציקה. וחוזר חלילה. דבר שני, ראיתי שיצרו למשל ראשים של אלות, שהם היו צורה של כדור עם חור באצמע. אבל הצורה הזאת היתה בנוסף גם חלולה. אז איך הם יצרו צורה שהיא סגורה אך חלולה?

 

[הבלש חסר הבית]

כמה תשובות

א) חרב ברונזה, בניגוד לפסל ברונזה, דורשת הרבה פחות גימור מדוייק, ולכן אין טעם להשתמש בשיטת השעווה הנעלמת - ניתן ליצוק את החרב בתבנית אבן/קרמיקה רב-פעמית, ועל הפרטים הקטנים כמו השחזה וחריטות לעבוד אחר כך. ב) אתה בטוח שראשי האלות היו חלולים? כל הרעיון באלה הוא שהיא כבדה ודחוסה, ולכן כואבת כשהיא נוחתת לך על הראש. אם מישהו ממש רוצה לעשות ראש אלה חלול, הוא יכול ליצוק בנפרד את הכדור החלול עם פתחים למעלה ולמטה, ואז ליצוק "צינור" בקוטר של החורים, ובסוף להשחיל את הצינור בין שני החורים ולחבר ביניהם בהלחמה כלשהי.

 

[tapas tapas]

הנה

This mace is a slightly flattened sphere 6cm in diameter and 4.45cm high. The hole is 2.55cm (bottom) and 2.45cm (top) in diameter. It is hollow cast and is roughly 3-4mm thick at the edges. It is quite heavy at 0.40kg (0.88 lbs). It is made of copper.​

אולי אני טועה בהבנה שלי של המשפט. אבל אני חושב שגם בתורת המלחמה נאמר שהראשי אלה הם חלולים.

 

[הבלש חסר הבית]

יציקה חלולה

אאל"ט, מדובר בכדור חלול (עם דפנות יחסית עבות בשביל שיהיה משקל) עם חור למעלה ולמטה, לא בצורה סגורה של כדור חלול שדרכו עובר צינור שהופך אותו לאטום.

 

[tapas tapas]

אוקי

מה זה אאל"ט

? כלומר, הכדור לא אטום? אז איפה הוא פתוח? יש בצד אחד איזשהוא מרווח בין הצינור הפנימי לכדור החיצוני?

 

[backdoorslam]

כזה. אולי.

צירפתי חתך. (כלומר, צריך לסובב את כל הצורה הסימטרית מסביב לציר הסמטריה בדמיון). ואגב, במוזיאון ישראל בירושלים יש מיצג קבוע של ראשי אלות. ראיתי את המיצג הזה כבר כמה פעמים, אבל מעולם לא ניסיתי לקבוע את עובי הדופן... פעם הבאה.

 

[tapas tapas]

אז בעצם הצורה לא חלולה?

הכוונה שלי בחלולה הוא שהשני חלקי עיגול המסומנים בקווים אלכסוניים הם לא מלאים כמו בציור. כאילו היה צריך להיות משהוא כזה (||) כשכל (| כזה הוא לא מלא. בקיצור חשבתי שזה איחוד של קליפה של כדור וגליל באמצע, שהורידו משניהם גליל יותר קטן.

 

[backdoorslam]

פשוט לא נראה לי מעשי. לא יודע מעבר.

 

[הבלש חסר הבית]

לא נשמע סביר שזה יהיה חלול

אולי ה"חלל" שמדובר עליו הוא התעלה בה אמורה לעבור הקת.