ועכשיו
למתלוננים. אני לוקחת אחריות רק על עצמי ועל דברי. סתימת פיות היא הדרך הנלוזה והחשוכה ביותר להתייחסות. אנחנו אנשים שונים. ההסתכלות על החיים אחרת [תודה לאל על חסדים קטנים], הזוויות אחרות, הניסוחים שונים, החוויות אחרות, הצלקות והכאבים אחרים. זה מה שיפה. זה מה שכואב. זה מה שקסום. זה מה שנותן חיים. אנשים שלא מסוגלים לקרוא בין, מעל ובתוך המילים הכתובות, ייתכן שצריכים לשאול את עצמם מהיכן נובעת אי היכולת הזו. ממה הם מפחדים? למה הם לא מצליחים לראות את הלב מאחורי הכתוב. התבכיינות לא עושה לי את זה. גם לא הטפות מוסר. מי שכותב למגרות שיבושם לו. מי שכותב לעולם צריך להתמודד באומץ עם הדברים שהוא כתב. אני משתדלת לעשות את זה. בכל מיני דרכים. להיפגע זאת בחירה. להשיב אש זאת בחירה אחרת. להתמודד באופן יצירתי ואחר זאת דרך נוספת. תהיו בריאים.
