תענו בכנות

האם אני חייב שתהיה לי דעה?!

בתור חובב פילוסופיה אני חושב ששאלות מוסריות הן לפעמים השאלות הקשות ביותר ובאמת שאינני בטוח שלכל שאלה מוסרית יש לי תשובה. אם הייתי בטוח שזה לא מוסרי לנהוג כפי שאני נוהג אולי המצפון היה מייסר אותי הרבה יותר אבל מצד שני אני חושב על זה שבכל קשר יש סיכונים ששני בני הזוג לוקחים אותו וכמו בהרבה דברים בחיים אין בטחון בכלום. חוץ מזה באיזה שהוא מקום אני רוצה להאמין שאת הקשיים שאני חווה גם בת הזוג שלי חווה ומודעת להם ולפעמים אני חושב שאולי גם היא יודעת שהקשר לא יחזיק לטווח הארוך אבל מעדיפה כמוני למשוך בינתיים ולקחת מהקשר הזה את הדברים הטובים שבו. זה מסוג הדברים שטוב לדבר עליהם בזוגיות אבל גם מאוד קשה כי אנשים רבים כן רוצים איזו תחושת בטחון ולהמשך. אף אחד לא באמת רוצה לחשוב שהוא בעצם מהווה רק "תחנת ביניים" לבן הזוג שלו...
 
ועכשיו, given what you have just said

אם אתה תוהה שמא אתה או חברתך הינכם רק תחנות ביניים אחד בחיי השני, מה לדעתך אתה עושה כאן בכדור הארץ ? אתה כאן To stay או שמא אנחנו פה רק בביקור קצר שנמשך כמה עשרות שנים במקרה הטוב ? התשובה על כך תייָתר עבורך את הגדרת "תחנת הביניים" על הקונוטציות השליליות שנראה שאתה מורגל לייחס לה. לבחון למה אתה חושב ומרגיש את מה שאתה צושב ומרגיש לא ינתן לעשות באפקטיביות כאן, אבל אינ מסכים עם מה שכתבת. מסכים שבדיוק כפי שכתבת, זה גם טוב וגם קשה. מי אמר שטוב הוא רק קל ? אתה על הכיפאק אתה. עלה והצלח.
 
ובאותו עניין...

השבוע דיברתי איתה על הנושא הזה. לא יזמתי זאת אבל זה משהו שפשוט עלה ומסתבר שגם היא מסיבותיה שלה מבינה שלא מדובר במשהו שיהיה "לכל החיים". היא אמרה: "אני מבינה שיגיע הרגע שיהיה צורך לחתוך ויודעת שזה יכאב לשנינו אבל עד אז אני רוצה לקחת את כל הטוב שהקשר הזה נותן לנו..." לא קל לומר את הדברים האלה וזה קשה עוד יותר כשאתה מרגיש שאתה הולך נקשר לאדם אבל נדמה לי שזה גם מעיד על בגרות נפשית גדולה מאוד. זו לא הייתה שיחה קלה לנו בכלל אבל באופן אישי אני שמח שדברים הונחו על השולחן בצורה גלויה. עכשיו גם אני יודע לאן פנינו מועדות. אני גם יודע שככל שהרגשות יעמיקו ככה כאב הניתוק יהיה קשה יותר אבל שווה לי לשלם את המחיר הזה ולחוות בינתיים את כל הטוב והנפלא שיש לי בקשר הזה. ויש לי!!
 

ד ו ל ה

New member
שלבי התפתחות...

אנחנו בתהליך של שיפור מתמיד (כך אני רוצה לקוות) ואם תהיה אמיץ מספיק תגלה שהקשר הבא שלך יעמיק לך לא רק אינטימיות צרופה, עוצמה רגשית ומינית גבוהה אלא דברים נוספים שחסרים לך בקשר הנוכחי (כמו חמלה ורוך...) אומץ - זה כל הסיפור (לדעת מה אני רוצה ולחתור לשם, לא להסתפק בכמעט...) דולה (חכמה על אחרים...)
 
מאוד מסכים אבל...

לא לכל אחד קל ליצור קשרים. מאז שהתגרשתי עברתי שנה וחצי לא קלה והמון המון בדידות. אני יודע שזה לא תירוץ להסתפק בפחות ממה שאני מחפש אבל אני חושב שמותר לי לקחת עכשיו מהקשר הזה את הדברים הטובים שהייתי זקוק להם. מציאת הקשר הנכון משולה בעיני לאדם תועה במדבר ביום שרבי ומשווע למים. אך טבעי הוא שכשאדם מוצא איזה מקור מים שיוצאות ממנו כמה טיפות הוא יעצור שם את מסעו הארוך כדי להתרענן מעט וכדי שיהיה לו כוח להמשיך במסע למציאת נוה מדבר אמיתי ובו מים שופעים. גם אני עצרתי אחרי שנה וחצי במדבר לא כדי להישאר ולהסתפק בטיפות אלא כדי להרוות מעט את צמאוני הגדול. ברור שתגיע הנקודה שטפטופי המים יגרמו לי תסכול יותר מאשר הנאה ואז כנראה אצטרך לקום ולהמשיך במסע שלא ברור בכלל מה אורכו אבל כרגע אחרי שנה וחצי של צמאון המחשבה שאני חייב מיד לחתוך ולהמשיך עם תחושת הצמא קשה לי מדי...
 

ד ו ל ה

New member
../images/Emo13.gif

אכן כך. תנוח לך קצת מתחת לעץ התאנה הזה שתה קצת תתרענן, תתחזק, תתמלא בכוח מחודש ואז הצורך הזה לצאת שוב למסע יבוא מעצמו ... ובנתיים - נסה להנות עד כמה שאפשר ממה שמזמנת לך התחנה הזו.
 
../images/Emo45.gifמסכים לכל מילה ובכל זאת...

לא יודע אם זה מוסרי מצידי לנסות להאריך קשר שברור לי שבסופו של דבר נדון לכשלון האם זו לא הונאה מצידי כלפי בת הזוג לקשר?!
 
למעלה