תעלומת חקאק

דקסטר67

New member
תעלומת חקאק

מוריס חקאק, כייס ישראלי שהזדהה בסוריה כקצין חי"ר בדרגת סרן, הוצא שם להורג לאחר שהורשע בבגידה ובריגול. זה קרה לפני חמישים שנה. הסיפור כולו מסופר במאמר בלדה לכייס שפורסם באתר אפלטון. לפי הידוע, גופתו עדיין טמונה אי שם בסוריה. מה דעתכם, האם יש צורך ללחוץ על הממשלה שתתעקש על החזרתה? המלצה: קראו את המאמר לפני שתגיבו.
 
השאלה תלויה ביחס לגוויות וקברים

אם המשפחה מבקשת והקבר חשוב לה או אם רוצים לערוך הלוויה ממלכתית למישהו מנסים להביא את העצמות בחזרה. גורמים דתיים ינסו לחפש ולהביא כל עצם או חלק מגוויה של יהודי ואם מישהו רוצה ללחוץ הוא צריך לפנות לדתיים. אם תמצא קבר עם עצמות באתר בניה או באתר שסוללים בו כביש האם תבקש לא לבנות כי יש שם גוויות? הדתיים יאמרו שבכל מקום שיש בו עצמות אסר לבנות או לגעת כי הקברים מקודשים והגוויות מקודשות. השאלה היא אם גוויות ועצמות לפי השקפתך הן חשובות ולמי הן חשובות.
 
הבחור היה אמיץ מאוד בכלא. חבל עליו

הבחור עבר סבל קשה והיה אמיץ בכלא. מה יעזרו לו העצמות שיוחזרו אחרי שהוא מת אם אין משפחה שרוצה לעלות לקבר?
 

דקסטר67

New member
אין קשר

איש אינו מתכוון לסלול כבישים על האדמה בה קבורות עצמותיו של מוריס חקאק, כך שאין כל קשר בין טענה זו לבין המאמר. אבל הטענה האחרת שלך חמורה מאוד, משום שהיא אומרת, למעשה, שמדינת ישראל אינה מחוייבת להשבתם ארצה של חייליה שמשפחתם אינה חיה כאן. במלים אחרות, אפילו אם מדובר בחייל צה"ל, ואפילו בחייל שסרח - חבל על הזמן ושעצמותיו יישארו שם. אני מתנגד מאוד לגישה הזו. היא בלתי מוסרית בעליל. כדאי להשקיע יור זמן באיתור קרוביו של האיש הנועז הזה מאשר להסביר למה צריך לשכוח אותו. ודרך אגב, הצבא אינו מוכן לספק פריטים עליו ועל משפחתו. מעניין למה.
 
הבאה לקבורה של חיילים נובעת מזה

שרוצים שכל חייל ידע שיביאו חזרה את עצמותיו. מביאים את עצמות החיילים לא בגלל אלה שמתו אלא בגלל החיילים שחיים ורוצים לדעת שיעשו בשבילם אותו דבר. אם למישהו אין משפחה והוא כבר מת מדוע לדעתך חשוב איפה הוא קבור ולמי זה חשוב? אתה מאמין בהשארות הנפש ושהאדם יודע איפה הוא קבור?
 

דקסטר67

New member
ועליו לא צריכים לדעת?

הישארות הנפש אינה קשורה לכך. יש מחויבות מוסרית של המדינה ושל הצבא לאזרחים שהם מגייסים ושולחים לסכן את חייהם במדינות זרות להשיבם ארצה, חיים או מתים. אם הייתה קבורה מסודרת של חיילי צה"ל בשדות קרב שמצויים במדינות זרות הדבר עוד היה מסתדר איכשהו, בדומה לבתי קברות של חיילים בריטיים, צרפתים, אמריקנים ואחרים שמצויים במדינות שמעבר לים (כולל בישראל). אבל הדבר איננו כך, כידוע, ולען צריכים להשיב הנה את שרידיו של כל אזרח ישראלי הרוג, בוודאי אם הן מצויות במדינת אויב. לפי הטענה המשונה שלך אין טעם להביא לכאן עצמות אדם אם אין לו שארי בשר, גם אם יצא בשליחות מדינת ישראל למשימה שעליה שילם בחייה. אבל הטענה האחרת שלך נותנת גיבוי לטענה שלי דווקא: אם מביאים חיילים מתים לקבורה בארץ כדי שהחיים יאמינו שאותו הדבר ייעשה בשבילם, מדוע לא להביא את עצמותיו של מוריס חקאק? הרי כשהוצא להורג על ידי הסורים הוא היה חייל, אם גם לא בדיוק מופת למשמעת. אני לא בטוח שבתור חייל ערירי תשמח לשרת את המדינה שלך אם תדע שלאיש לא יהיה אכפת היכן הושלכה גופתך. ועכשיו לעניין עצמו. מוריס חקאק עלה לארץ עם משפחתו. עד היום לא ברור אם לאחר שנודע דבר מותו בארץ יצרה משפחתו קשר עם הצבא כדי לקבל את עצמות בנה ואם יצרה - מדוע לא הסתייע הדבר. יתכן שהתביישו. אבל הדבר אינו מפחית כהוא זה ממחויבותה של המדינה. מדובר באדם שסייע לחיילים ישראליים בשביים. ולו מטעם זה, יש לעשות מאמץ להביאו לקבר ישראל.
 
אתה רואה ערך בהשבת עצמות של כל

אזרח ישראלי שמת בחו"ל או רק מי שהמדינה מגייסת? מוריס חקק לא יצא בשליחות המדינה אבל בכלא הוא עזר לחיילים והיה יותר טוב אם היו משחררים אותו חי. אחרי שבן אדם מת השיקולים אם להביא את העצמות הם לא בגלל המת אלא בגלל החיים. אם לאזרחי ישראל חשוב לדעת שהמדינה שלהם מוכנה לשלם כל מחיר עבור עצמות של אזרח ישראלי הם צריכים לבקש שישלמו את המחיר. לרוב החיילים חשוב לדעת שיחזירו את עצמותיהם לקבר ישראל ועוד יותר הדבר חשוב למשפחות ולכל האזרחים. לכן המדינה מוכנה לשלם את המחיר כי יש מחיר לכל גוויה שמקבלים. אני כבר הייתי בצבא והשתדלתי לא לחשוב על המוות. במשפחה שלי יש אנשים שבקשו לשרוף את הגוויה שלהם ונתנו תרומה במקום טקס קבורה. אחת תרמה את גופתה למדע אבל חלק מהמשפחה ביקש לא לכבד את צוואתה.
 
דקסטר../images/Emo20.gifאתה מוצא סיפורים מרתקים

מהיכן מוצא האתר אפלטון את הסיפורים המרתקים האלה? גם הסיפור על כהן היה מרתק וגם הסיפור הזה.
מעייני
 
למעלה