תעלומה מעניינת...
לא בדיוק שורשים משפחתיים... לפחות לא שלי.
אבל מעניין ועם ערך מוסף הסטורי.
אז ככה....
אני גולש מידי פעם באתר Viewmate של ג'ואישג'ן ומסתכל על התצלומים שמועלים שם ועל התגובות.
היום נתקלתי בגלויה מתקופת השואה שיש בה משהו מוזר שלדעתי הוא קוד סתרים שנועד לעקוף את הצנזורה הגרמנית.
(כל דבר דואר שנשלח מאירופה הכבושה עבר צנזורה, וידוע שהיהודים הגניבו לטקסט מילות קוד כדי למסור מידע אסור.)
הגלוה נשלחה בספטמבר 1940 מעיירה בשם ראזינוב (Razinow) שנמצאה בשטח הגנרלגוברנמנט בפולין הכבושה לניו יורק.
הגלויה היא מאחיינית לדוד הגר בניו יורק, ולפי הטקסט הגלויה נכתבה בשם אמה (האחות של אותו דוד).
הגלויה מוצגת באתר בשני חלקים (שתי תמונות). החלק הראשון מכיל את עיקר הטקסט, והחלק השני מכיל את סוף הטקסט ואת הכתובות והבולים.
מכיוון שהובא באתר תרגום מלא מגרמנית לאנגלית, אני מביא אותו במלואו (בהשמטת כתובות וכדו'):
Dear brother and sister in law !
First of al I can tell you that we are, thanks God, in good health and we wish to hear the same from you soon. We are wondering why you do not write for such a long time, I am very worried so please give me a soon answer about your situation. My children from Belgium are in France now. We are doing well and hope it will continue like this. Remain in good health. Greetings.
Kiss all of you very cordialy. Your faithful sister.
My children let greet and kiss you.
לענייננו חשובים שני משפטים.
המשפט הראשון מופיע באמצע הטקסט, והוא אומר: My children from Belgium are in France now.
המשפט הזה מוזר מאוד. ראשית, מאיפה יהודיה התקועה בעיירה בפולין הכבושה יודעת מה קרה בחודשים האחרונים לקרובי משפחתה בבלגיה הכבושה? (כדאי לציין שבדקתי ויש בג'ואישג'ן עוד מכתבים של אותה אשה מתאריכים מוקדמים יותר ב- 1940. כך שאלה אמורות להיות חדשות מהחודשים האחרונים.)
שנית, מה פתאום שאשה תכתוב לאח שלה (הדוד שבאמריקה) על אחייניו ותתייחס אליהם במינוח "הילדים שלי מבלגיה"? ההגיון אומר שתכתוב משהו כמו "מוישה ויענקל" והדוד יבין על מי מדובר. בקיצור, מוזר מאוד.
המשפט השני מופיע לקראת סוף הטקסט והוא אומר: My children let greet and kiss you.
שוב ההתייחסות לאחיינים (כולל האחיינית הכותבת את המכתב בשם אמה) היא במינוח "הילדים שלי".
לי הסיפור הזה נשמע מוזר מאוד, והמשפט על הילדים מבלגיה נראה תקוע שלא בהקשרו.
עברתי על הטקסט המקורי בגרמנית (כמידת יכולתי), ולדעתי מצאתי רמז אחד לפתרון התעלומה.
הרמז הוא המילה הגרמנית ל"צרפת" (כזכור, הילדים מבלגיה נמצאים בצרפת).
בגרמנית המילה לצרפת היא Frankreich ("מדינת הפרנקים").
אני חושד שזוהי מילת קוד, שיש לקרוא אותה כ- Frank Reich, כלומר: הרייך של פרנק (= המדינה של פרנק).
למי שלא יודע, הנס פרנק היה מושל הגנרלגוברנמנט (החלק של פולין הכבושה שלא סופח לגרמניה).
לדעתי, הכותבת מנסה לרמוז שאותם "ילדים מבלגיה" נמצאים כעת בשטח הגנרלגוברמנמט כלומר בפולין הכבושה.
כאן צריך להבהיר שההנחיות שניתנו ליהודים שכתבו מכתבים אל מחוץ לשטח הכיבוש הגרמני היו שמותר להם לכתוב רק על עניינים אישיים אבל אסור לכתוב דברים שיעבירו מידע על מה קורה לקהילה היהודית ככלל (גירושים, מוות המוני, התעללויות, וכו').
אם נחזור שוב למכתב, המשפט על "הילדים מבלגיה" אולי מנסה להעביר מידע על מגורשים כלשהם שהגיעו לאותה עיירה או לעיר שכנה.
נראה לי שהמשפט השני שהבאתי קודם נועד להבטיח שהקורא יבין ש"צרפת" היא למעשה פולין הכבושה. שוב מופיע שם הביטוי המוזר "הילדים שלי", והעובדה שאותם ילדים מוסרים נשיקות מדגישה שהם נמצאים בפולין עם הכותבת ולא בצרפת. כמובן שאותם "ילדים" יכולים להיות גם חפצים משפחתיים יקרי ערך שנקנו בבלגיה לפני המלחמה (אולי יהלומים) או כל דבר אחר שמוכר לאותו דוד ושלא רצוי שהגרמנים יידעו עליו, אבל במכתבים דומים מאותה תקופה מידע כזה התייחס לאנשים.
הקטץ' בכל הסיפור הוא שלא ידוע לי על שום גירוש מבלגיה לפולין ב- 1940.
עד כמה שהצלחתי לברר, הגירושים מבלגיה התחילו רק ב- 1942.
יכול להיות שאכן ה"ילדים" הם יהלומים (בלגיה היא כידוע מרכז עולמי לעיבוד וסחר ביהלומים), והכותבת רוצה למסור לדוד שיהלומי המשפחה נמצאים איתם (ומאפשרים להם לשרוד) בלי להסתכן בכך שהגרמנים יקראו את המכתב ויחרימו את היהלומים.
יש למישהו רעיון יותר טוב?
לא בדיוק שורשים משפחתיים... לפחות לא שלי.
אבל מעניין ועם ערך מוסף הסטורי.
אז ככה....
אני גולש מידי פעם באתר Viewmate של ג'ואישג'ן ומסתכל על התצלומים שמועלים שם ועל התגובות.
היום נתקלתי בגלויה מתקופת השואה שיש בה משהו מוזר שלדעתי הוא קוד סתרים שנועד לעקוף את הצנזורה הגרמנית.
(כל דבר דואר שנשלח מאירופה הכבושה עבר צנזורה, וידוע שהיהודים הגניבו לטקסט מילות קוד כדי למסור מידע אסור.)
הגלוה נשלחה בספטמבר 1940 מעיירה בשם ראזינוב (Razinow) שנמצאה בשטח הגנרלגוברנמנט בפולין הכבושה לניו יורק.
הגלויה היא מאחיינית לדוד הגר בניו יורק, ולפי הטקסט הגלויה נכתבה בשם אמה (האחות של אותו דוד).
הגלויה מוצגת באתר בשני חלקים (שתי תמונות). החלק הראשון מכיל את עיקר הטקסט, והחלק השני מכיל את סוף הטקסט ואת הכתובות והבולים.
מכיוון שהובא באתר תרגום מלא מגרמנית לאנגלית, אני מביא אותו במלואו (בהשמטת כתובות וכדו'):
Dear brother and sister in law !
First of al I can tell you that we are, thanks God, in good health and we wish to hear the same from you soon. We are wondering why you do not write for such a long time, I am very worried so please give me a soon answer about your situation. My children from Belgium are in France now. We are doing well and hope it will continue like this. Remain in good health. Greetings.
Kiss all of you very cordialy. Your faithful sister.
My children let greet and kiss you.
לענייננו חשובים שני משפטים.
המשפט הראשון מופיע באמצע הטקסט, והוא אומר: My children from Belgium are in France now.
המשפט הזה מוזר מאוד. ראשית, מאיפה יהודיה התקועה בעיירה בפולין הכבושה יודעת מה קרה בחודשים האחרונים לקרובי משפחתה בבלגיה הכבושה? (כדאי לציין שבדקתי ויש בג'ואישג'ן עוד מכתבים של אותה אשה מתאריכים מוקדמים יותר ב- 1940. כך שאלה אמורות להיות חדשות מהחודשים האחרונים.)
שנית, מה פתאום שאשה תכתוב לאח שלה (הדוד שבאמריקה) על אחייניו ותתייחס אליהם במינוח "הילדים שלי מבלגיה"? ההגיון אומר שתכתוב משהו כמו "מוישה ויענקל" והדוד יבין על מי מדובר. בקיצור, מוזר מאוד.
המשפט השני מופיע לקראת סוף הטקסט והוא אומר: My children let greet and kiss you.
שוב ההתייחסות לאחיינים (כולל האחיינית הכותבת את המכתב בשם אמה) היא במינוח "הילדים שלי".
לי הסיפור הזה נשמע מוזר מאוד, והמשפט על הילדים מבלגיה נראה תקוע שלא בהקשרו.
עברתי על הטקסט המקורי בגרמנית (כמידת יכולתי), ולדעתי מצאתי רמז אחד לפתרון התעלומה.
הרמז הוא המילה הגרמנית ל"צרפת" (כזכור, הילדים מבלגיה נמצאים בצרפת).
בגרמנית המילה לצרפת היא Frankreich ("מדינת הפרנקים").
אני חושד שזוהי מילת קוד, שיש לקרוא אותה כ- Frank Reich, כלומר: הרייך של פרנק (= המדינה של פרנק).
למי שלא יודע, הנס פרנק היה מושל הגנרלגוברנמנט (החלק של פולין הכבושה שלא סופח לגרמניה).
לדעתי, הכותבת מנסה לרמוז שאותם "ילדים מבלגיה" נמצאים כעת בשטח הגנרלגוברמנמט כלומר בפולין הכבושה.
כאן צריך להבהיר שההנחיות שניתנו ליהודים שכתבו מכתבים אל מחוץ לשטח הכיבוש הגרמני היו שמותר להם לכתוב רק על עניינים אישיים אבל אסור לכתוב דברים שיעבירו מידע על מה קורה לקהילה היהודית ככלל (גירושים, מוות המוני, התעללויות, וכו').
אם נחזור שוב למכתב, המשפט על "הילדים מבלגיה" אולי מנסה להעביר מידע על מגורשים כלשהם שהגיעו לאותה עיירה או לעיר שכנה.
נראה לי שהמשפט השני שהבאתי קודם נועד להבטיח שהקורא יבין ש"צרפת" היא למעשה פולין הכבושה. שוב מופיע שם הביטוי המוזר "הילדים שלי", והעובדה שאותם ילדים מוסרים נשיקות מדגישה שהם נמצאים בפולין עם הכותבת ולא בצרפת. כמובן שאותם "ילדים" יכולים להיות גם חפצים משפחתיים יקרי ערך שנקנו בבלגיה לפני המלחמה (אולי יהלומים) או כל דבר אחר שמוכר לאותו דוד ושלא רצוי שהגרמנים יידעו עליו, אבל במכתבים דומים מאותה תקופה מידע כזה התייחס לאנשים.
הקטץ' בכל הסיפור הוא שלא ידוע לי על שום גירוש מבלגיה לפולין ב- 1940.
עד כמה שהצלחתי לברר, הגירושים מבלגיה התחילו רק ב- 1942.
יכול להיות שאכן ה"ילדים" הם יהלומים (בלגיה היא כידוע מרכז עולמי לעיבוד וסחר ביהלומים), והכותבת רוצה למסור לדוד שיהלומי המשפחה נמצאים איתם (ומאפשרים להם לשרוד) בלי להסתכן בכך שהגרמנים יקראו את המכתב ויחרימו את היהלומים.
יש למישהו רעיון יותר טוב?