תעזרו לי
- פותח הנושא שקטטט1
- פורסם בתאריך
אני שונאת את הלילה
כשחשוך, זה מביא את כל המחשבות, והעצב מתחזק, ואני לא יכולה לעצור את הדמעות.
אני פשוט לא מצליחה להפסיק לבכות.
ואסור לבכות. לא על מה שאני בוכה עכשיו.
אני כ"כ רוצה חיבוק, כ"כ רוצה שמישהו יראה, ישים לב ויתייחס.
כואב לי כ"כ. אני נשברת.
הגעתי לשיא
אני לא מסוגלת עוד.
אני בוכה ובוכה ולא יודעת איך לעצור.
אני לא יכולה עוד.
פשוט לא יכולה
אני לא יכולה להחזיק יותר..
מה אני אמורה לעשות?
לא רוצה עוד לבכות, אבל הדמעות לא עוצרות.
כשחשוך, זה מביא את כל המחשבות, והעצב מתחזק, ואני לא יכולה לעצור את הדמעות.
אני פשוט לא מצליחה להפסיק לבכות.
ואסור לבכות. לא על מה שאני בוכה עכשיו.
אני כ"כ רוצה חיבוק, כ"כ רוצה שמישהו יראה, ישים לב ויתייחס.
כואב לי כ"כ. אני נשברת.
הגעתי לשיא
אני לא מסוגלת עוד.
אני בוכה ובוכה ולא יודעת איך לעצור.
אני לא יכולה עוד.
פשוט לא יכולה
אני לא יכולה להחזיק יותר..
מה אני אמורה לעשות?
לא רוצה עוד לבכות, אבל הדמעות לא עוצרות.
יקירה
רק עכשיו קראתי את השרשור שלך..והרגשתי שאולי השתיקה שבין הודעה להודעה כואבת כמעט כמו ההודעות עצמן..
שהרגשת כל כך לבד, כל כך אבודה ומוצפת, וכמו שכתבת - רצית רק שמישהו יראה, שיהיה איתך, שיחבק..ולמרות הכל נשארת לבד גם כאן, נאלצת לדבר עם עצמך, לנסות להביע עוד ועוד מהמצוקה שממלאת אותך בחוסר אונים, לראות אותה כתובה, לקוות אולי שמישהו אחר יראה..
ורציתי להגיד שראינו..גם אם אנחנו מגיבים באיחור..וחשוב לנו שתדעי שאנחנו איתך ויש לך מקום אצלנו - כאן או בשיחה אישית..לתת למילים אולי להחליף את הפצעים..
מחבקים אותך חיבוק גדול, חזק חזק..
רק עכשיו קראתי את השרשור שלך..והרגשתי שאולי השתיקה שבין הודעה להודעה כואבת כמעט כמו ההודעות עצמן..
שהרגשת כל כך לבד, כל כך אבודה ומוצפת, וכמו שכתבת - רצית רק שמישהו יראה, שיהיה איתך, שיחבק..ולמרות הכל נשארת לבד גם כאן, נאלצת לדבר עם עצמך, לנסות להביע עוד ועוד מהמצוקה שממלאת אותך בחוסר אונים, לראות אותה כתובה, לקוות אולי שמישהו אחר יראה..
ורציתי להגיד שראינו..גם אם אנחנו מגיבים באיחור..וחשוב לנו שתדעי שאנחנו איתך ויש לך מקום אצלנו - כאן או בשיחה אישית..לתת למילים אולי להחליף את הפצעים..
מחבקים אותך חיבוק גדול, חזק חזק..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.