עדידושית16
New member
תעזרו לי...בבקשה...
אני לא יודעת איך להתחיל
סוף סוף יש לי טיפה ממש טיפה חופש...כל היום לימודים אני לא יכולה לנשום כבר הלחץ הורג אותי וזה גם חלק מהבעיה שלי... אני חושבת שאני עוברת התמוטטות עצבים...אני פשוט לומדת לומדת ולומדת מהרגע שאני חוזרת מהבית ספר עד 10-11 בלילה לפעמים אפילו יותר זה קשה ואף אחד לא מבין אותי אבל על זה איכשהו התגברתי הבעיה העיקרית שלי זאת חברה שלי או שאני צריכה להגיד שהייתה לי :\ אני לא יודעת כבר איך להגדיר אותה אני אספר לכם את זה בקצרה כמה שאני יכולה אז ככה: לפני שנה בערך חברה שלי הכירה לי דרך האייסיקיו חברה שלה הן היו עוד בהתחלה לא ממש הכירו אחת את השניה ואני סיפרתי לילדה הזאת דברים על חברה שלי. ככל שעבר הזמן דיברנו יותר ויותר והתקרבנו ממש לקראת החופש הגדול הבנתי שהיא ממש חשובה לי כשהיא הגיעה לעיר שלי אה ושכחתי לציין היא גרה בעיר אחרת משלי. אז היא באה לראות אותי ואת חברות שלי והכל פשוט הלך גרוע . פשוט חשבתי שהיא התאכזבה ממני כי בקושי דיברנו הגעתי הבייתה ורק בכיתי כל הלילה ונהייתי חולה מזה כי לא יכלתי לעשות כלום והבנתי שהיא ממש חשובה לי ואז שהיא חזרה הבייתה הכל התנהל כרגיל כאילו שום דבר לא קרה עד שהיא אמרה שאני לא ממש דיברתי והרגשתי חרא ואמרתי שזה באשמתי והכל אבל היא הייתה ממש מתוקה ואמרה שזה בסדר חשבתי שהיא שונאת אותי ומתחילה להתאכזב ממני כמו שחשבתי שכולם אז היו מתאכזבים ממני... קיצר עבר הרבה זמן וממש התקרבנו התחלתי לספרלה את בעיות שלי וזה בעיות שאני מתמודדת איתם כל החיים שלי והיה לי ממש קשה לס]פר לה אבל בחיים לא הרגשתי ככה למישהו ממש סמכתי עליה...קיצר היא ידעה עלי יותר מכל אחד אחר וממש עזרה לי רק בתקופה הזאת אני מבינה כמה עזרה לי כל יום דיברנו זה היה בחופש ממש בלילות עד 5 בבוקר וישר שקמנו דיברנו נפגשנו גם כמה פעמים שוב היה את אותו סיפור שקשה לי לדבר איתה(זה אצלי הבעיה לא אצלה) והיא ממש הבינה אותי. כל כך נקשרתי לילדה הזאת בחיים שלי לא הרגשתי ככה הייתי חושבת עליה כל היום מהרגע שאני קמה עד שאני הולכת לישון ואפילו חולמת עליה מי ששומע את זה חושב שאני בטח הרגשתי אליה משהו יותר מסתם חברות אבל זה לא נכון וחשבתי על זה וזה ממש לא זה אבל מה שכן הרגשתי ואני עדיין מרגישה אותו דבר הרגשתי אליה אהבה עצומה יותר מסתם חברה פשוט אהבתי אותה יותר מכל דבר אחר בעולם. והכל השתנה מאז סוף החופש הגדול התחלנו להתרחק דיברתי איתה על זה למרות שהיה לי ממש קשה אבל ידעתי שזה יעזור ופשוט זה עזר לכמה ימים ובשאר הימים הכל חזר לקדמותו... ביום האחרון לחופש רשמתי לה משהו אחר באיי סי קיו (הקשר היחיד שלנו היה באיי סי קיו) ולא נכנסתי כמה ימים מרוב בושה כאב ובלבול לא ידעתי מה לעשות. כמה ימים לאחר מכן היא אמרה לי שהיא מבינה אותי ושהתרחקנו בגלל סיבה כלשהי שקשורה משהו לאנמיה שגילו אצלה וזה גרם לה להיות עייפה...זה לא ממש חשוב לעניין הכל השתנה מאז בקושי דיברנו כל יום בכיתיוהייתה בי איזה תקווה שהכל יחזור להיות כמו פעם אבל לא זה לא קרה... ועדיין אני מרגישה אותו דבר אומנם שונה מאז תחילת השנה שהיה לי ממש קשה אבל עכשיו אני מתחילה להרגיש יותר מוזר כלומר לפני חודש בערך התחלתי להיות עצבנית ואני צועקת כמעט על כולם בלי סיבה...וחלק מבינים שיש לי בעיה אבל אני פשוט לא מוכנה לספר להם אני לא רוצה שידעו מזה ואני יודעת שהן לא יכולות לעזור לי... אין לי מושג מה יכול לעזור לי. הזמן עובר והכאב רק מתגבר ועכשיו היא בקושי מתייחסת אלי פשוט אנחנו לא מדברות וזה הורג אותייייי קשה לי אני לא יודעת מה לעשות. זה בקצרה מה שסיפרתי פה אני לא יכולה לתאר לכם כמה הבנאדם הזה חשוב לי הכי חשוב לי בעולם עדיין ואני בטוחה שאצלה זה שונה כי אם זה היה אותו דבר היא הייתה מדברת איתי על זה כי תמיד היא דיברה איתי על זה ואני מכירה אותה טוב ויודעת שהיא הייתה מדברת איתי על זה אם זה היה מפריע לה. בימים האחורנים אני ממש מבינה שהיא לא אוהבת אותי פשוט לא מרגישה אלי כלום יותר ואני לא מבינה איך זה אחרי כל מה שהיה אז אז הייתי מדברת איתה על זה שאני מפחדת שדבר כזה יקרה אבל היא הרגיעה אותי הייתי אומרת לה את זה לעיתים תכופות אבל כנראה היא לא הבינה את המשמעות של זה באמת. אוף אני פה לא מפסיקה לבכות... אני מאד מקווה שמישהו יוכל לעזור לי כמה שיותר מהר כי אני נשברת פה... וןאני מפחדת שאני ייפגע בטעות במישהו שיקר לי בגלל כל הדיכאון סוריי על המגילה 
בבקשה תעזרו לי
אני לא יודעת איך להתחיל
בבקשה תעזרו לי
