תעזרוי לי

תראי, בינינו,

מי נמצא בצבא בגיל 24? מי שבגיל 18 עשה בחירה שלאו דווקא הייתה מושכלת מדי (אפילו שההורים בטח לחצו)
 

noa128

New member
מתה על ה"ציות העיוור" ../images/Emo13.gif

חינוך זה לא פקודות וביצוען. חינוך זה מתן כלים להבחין בין טוב ורע, חינוך זה גם הדרכה, חינוך זה גם הצבת גבול וגם הסבר מיד, אח"כ או מתישהוא בחיים. ילד שחונך תוך הצבת גבול גדל תוך כיבוד הוריו , לפחות במידה כזו שבמעמד כזה, כשיש חילוקי דיעות, הוא יבקש להבין למה ההתנגדות היא כל כך חזקה, לא ידרוש לקבל "טיעון משכנע" כתנאי ל"לא" כל כך נחרץ.
 
זו בטח לא הפעם הראשונה

שאני רואה אותך מגיבה לסיטואציה שעולה בפורום תוך הסתמכות על אסוציאציות שלך ממנה כאילו היו אקסיומות, אבל זו כן הפעם הראשונה שאני פשוט לא מבינה מה את מנסה לומר. האמירה מצדך שאותה בת 16.5 לא "מבקשת להבין למה ההתנגדות היא כל כך חזקה" אלא "דורשת לקבל "טיעון משכנע" כתנאי ל"לא" כל כך נחרץ" (היא אמורה לקבל על עצמה כאלה ללא תנאי?) נשמעת כדמגוגיה נטו.
 
האם ילד קטן שיגע בחשמל

נאפשר לו את חופש הבחירה ללא ציות עיוור? האם ילד בן 16 שרוצה להתנסות באלכוהול או נגיד ב"רק" מריחואנה - ניתן לו לבחור ללא ציות עיוור להוריו?
 
ילד קטן שנוגע בחשמל

לא מכיר או מבין את הסכנה. נער בן 16 שרק ציות עיוור ימנע ממנו לעשות דבר מה שיזיק לו מצבו בכי רע, וכנראה שמראש לא קיבל חינוך יותר מדי טוב.
 
אין פה ציות עיוור אלא מערכת יחסים

של אמון. כך נראה לי על פי הכתוב. ועדיין אני חושבת שכאמא, אין מערכת שיוויונית פה כיוון שאני האדם המבוגר שרואה דברים שבגיל 16 לא רואים. הורים לא חברים של הילדים שלהם. אלא צריכים לתפקד כהורים. מנחים, מלווים ומתווים את הדרך עד שנותנים לגוזל לעוף עם כל הכלים שניתנו לו לחיים בריאים פיזית ונפשית. אני לא בטוחה שהשיקולים של מרלה הם כאלה כרגע.
 
האם זה שאת המבוגר

הופך את מה שאת רואה לנכון הרלוונטי? לפעמים בגיל 16 רואים את מה שבגיל 40 כבר לא זוכרים, ובמקום זה נותנים לשיקולים רגשיים ונטולי ביסוס נסיון רלוונטי להוביל. זה בדיוק מה שקורה במקרה המדובר.
 
בואי תגידי לי מה כאן רואים בגיל 16

שהוריה האחראים עליה לשנים רבות לא רואים. ותני לי לנחש. האם את אמא כבר?
 
אני בגיל 16 ראיתי הרבה דברים

טוב יותר מההורים שלי, בעיקר דברים שהיו קשורים לעצמי (אם כי לא רק). מבוגר שמנמק את צדקתו בפז"ם שלו עלי האדמה הוא כנראה מבוגר שלא יכול לתרום הרבה מנסיונו (ולאו דווקא כי אין לו כזה). בגיל 20, רואים מצויין שכאן יש מצב אבסורדי - בחורה שמוכנה מכל בחינה שהיא לקיום יחסי מין מלאים (וכראיה כבר מנהלת יחסים אינטימיים מיניים עם הבחור מזה זמן, שכוללים הכל חוץ מחדירה, לדבריה) ואילו אמה עולה על בריקדות רק מהמחשבה. ברור שזו תגובה רגשית (ואולי רק אמא תוכל להבין, בעצם בטוח), לא רציונאלית ומגובה בנסיון חיים.
 

מ ר ל ה

New member
בקשר לתגובת החבר...

הוא אמר שזהו החלטה שלי בלבד,הוא טוען שעליי לדבר עם אימי,למרות שדיברתי איתה כבר פעמיים הוא אומר להמשיך ולעלות את הנושא עד שהיא תסכים לשמוע ותעלה נימוקים הגיונים ואם זה לא יעבוד,עליי להגיע להחלטה שהוא לא רוצה להוות גורם משפיע בה. מצד אחד זה קצת מעצבן אותו שאמא שלי מחליטה ,כאילו הוא התעצבן שאמרתי את זה ולא פשוט אמרתי מסכימה.אבהל הוא אמר השוא יתמוך בכול החלטה שלי.
 
(נשלח בטעות)

אני חיה תחת גגם של הוריי, על אף שהחוק כבר מרשה לי לשתות אלכוהול. זה אומר שאני צריכה לשמוע בקולם באשר לעניינים הנוגעים לי בלבד?
 

irisgh

New member
מסכימה שזה ההבדל

אני מבינה אותו שמעצבן אותו שזה תלוי באמא שלך. הוא יוצר קשר איתך. ורוצה שזה יהיה בקצב שלך ובמה שטוב לך. אבל באמת זה ההבדל בין הגילאים. הוא עצמאי, לא חייב לדווח להוריו מתי הוא חוזר וכד'. ואת עדיין בבית. וכאשר הוא יצר קשר דווקא עם תיכוניסטית, זה המחיר שהוא צריך לשלם. [למי שכתבה את ההערה למטה: יש הבדל בין נערה בת 16 שחיה בבית, לבין, נניח, אשה או גבר בן 26 שמתוך בחירה חיים עדיין עם הוריהם. ].
 
למעלה