תסרוקות המאה ה-18

[אפונה ירוקה חמודה]

תסרוקות המאה ה-18

רובנו שמענו על המלכה מארי אנטואנט (1755-1793) ושמענו שהיתה לה משיכה לתסרוקות בומבסטיות. רבים מאיתנו לא יכולים להבין למה כל כך היה חשוב לה שיהיו לה תסרוקות גבוהות ומנופחות. למרות שכיום הרבה היו רוצות שיהיה להם שיער קפיצי אבל ממושמע, קשה להבין כיום למה אז, בחצרות המלכים במאה ה-18השקיעו נשות החצר הלכו כל כך רחוק כדי להשקיע בעיצוב השיער שלהן. אבל צריך לראות את זה מבחינת הקונטקטס ההיסטורי. מארי אנטואנט היתה שייכת לחצר הראוותנית והנוצצת של "מלך השמש" לואי ה-14 שבנה מחדש את פאריס ואת ורסאי בתור המרכזים בהא הידיעה זמן מה קודם לכן באותה המאה. תחת שלטונו נולד ה"קוטוריאר" (מעצב/ת האופנה).נשים תופרות נלקחו ברצינות וקיבלו הגנה של גילדה, איפשרו להם ליצור שמלות חלומיות ביותר. כמה מנשים אלו הפכו לדמויות מוכָּרות בחברה הפריסאית ונהיו למעצבות הסלבריטאיות הראשונות. כך הוא הדבר גם לגבי מעצבות השיער. "מלך השמש" לואי ה-16 עודד קניית מוצרי לוקסוס, ריהוט מצועצע והאופנה האחרונה, ולתקופה זו נכנסה מארי אנטואנט.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

בתוך השרשור באחת ההודעות מסתתר משהו שלא שייך

המשימה להיום: למצוא את מה שלא שייך! וגם להנות מהקריאה...

 

[נהורית1]

אפונה, לא הבנתי באיזה שרשור. נא הסבר.

 

[נהורית1]

אפונה האם התכוונת

שהטעות היא בלואי ה-16? הרי דברת קודם על לואי ה14.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

נהורית,השרשור רק התחיל, אני מעלה עוד ,פסיינסה

בקשר ללואי ה-14 וה-16 הכוונה ללואי ה-16 בעלה של מארי אנטואנט . ולא ללואי ה-14 שנכתב בטעות

 

[אפונה ירוקה חמודה]

המלך לואי ה-14 - איש די נמוך

החצר של וורסאי היתה עמוסה במעצבי שיער, מעצבי אופנה וכובענים שהיתה להם יותר השפעה מהיועצים הפוליטים של המלך. תסרוקת גדולת מימדים לא היתה משהו חדש לפני שמארי אנטואנט גילתה אותה. החל את אופנת התסרוקות לואי ה-14 (1638 - 1715) למרות שגובהו של 'מלך השמש' היה 1.52 מטר, בעזרת ה'תוספות' (עקבים גבוהים ותסרוקת מנופחת) הוא התנשא לגובה של בערך 1.80 מטר.

סגנונות תסרוקות במאה ה-18 המוקדמת היא גדולות וגבוהות, עד כדי כך שדוכס דה סינט סימון שהיה מאנשי החצר בורסאי התלונן שפני הנשים הם עכשיו "באמצע גופן".

 

[נהורית1]

עד כמה שידוע לי

רוב התסרוקות היו פאות נכריות, ולא השיער הטבעי.

 

[נהורית1]

חוץ מזה מארי אנטואנט הייתה

אשתו של לואי ה-16. היא הייתה נסיכה אוסטרית ולא ילידת צרפת.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

רוז ברטין - מעצבת הכובעים

מהתחלה מאד צנועה עלתה לגדולה מעצבת אופנה בשם רוז ברטין. אחרי שהיתה שוליה של הכובענית מאדאם פאגל, דברים התקדמו עבורה במהירות, והיא הפכה לשותפתה של פאגל. ב-1770 רוז פתחה חנות בפאריס בשם 'הגרנד מוגול' וקישטה את החנות בתצוגות מהודרות ומעוטרות בזהב. לקוחות שנכנסו בפתח החנות קיבלו הרגשה שהם נמצאים בקופסת תכשיטים. מהר מאד הצטרפו אליה לקוחות, ביניהן נשות אצילים בעלות השפעה בוורסאי, וביניהם הרבה מפמלייתה של הדוכסית החדשה, מארי אנטואנט.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

מסייה לאונרד - מעצב השיער של חצר וורסאי

העיצוב של רוז לא הצטמצם רק לבגדים; היא עבדה עם מסייה לאונרד, מעצב השערות המוביל בחצר המלך והוא פיתח את "לה פוף" – סגנון עיצוב השיער החדשני לתקופה של אז. בשנת 1774 כאשר רוז ברטין הוצגה בפני מארי אנטואנט על ידי הדוכסית משרטרייז, היה הרגע שבו החלה האופנה של התסרוקות הענקיות.
בתמונה: מסייה לאונרד מעצב שיער

 

[אפונה ירוקה חמודה]

"כמה שיותר גבוה - כמה שיותר מקושט"

בשנת 1769, קצת אחרי שמארי אנטואנט הופיעה בחצר הצרפתית, היו לא פחות מאשר 1200 מעצבי שיער בפאריס. במשך הזמן מארי אנטואנט החלה ללבוש תסרוקות יותר ויותר מצועצעות – קראו להן הבופנטים. שיתוף הפעולה בין הכובענית המפורסמת שלה, רוז ברטין ובין מעצב השיער שלה, לאונרד, הניב פירות יצירתיים מאד והאופנה הזו של עיצוב השיער שלטה במשך 10 שנים. מארי אנטואנט החלה להופיע בקהל בעיצובי שיער יותר ויותר מנקרי עיניים. היא לא המציאה סגנונות – היא קידמה סגנונות מהפכניים – וקבעה את הטרנד לכל נשות החברה. סגנונות אלה הפכו לצעקה האחרונה בקרב האריסטוקרטיה. נשים החלו לקשט את תסרוקותיהן ביותר מסרטים, נוצות, פרחים, חרוזים ותכשיטים בלבד. הם הוסיפו גם משי או תחרה, אבל אחרי כמה זמן, גם זה כבר לא היה מספיק.
בחצרו של לואי ה-16 אנשים התחרו על תשומת הלב וניסו לגבור אחד על השני בהערות מתוחכמות והאופנות החדשניות ביותר. כל אחד השתדל להציג את עיצוב השיער היוצא דופן ביותר...משהו יותר משוכלל, מהמם ומעבר לרף הנוכחי.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

איך הורכבו התסרוקות

צורת כוורת שנעשתה מחוט ברזל כשבפנים יש מילוי מצמר או שיער סוסים ואז שמו את זה על הראש. מסביב למבנה כרכו את השיער הטבעי – ונשים שלא היה להם מספיק שיער (או שהשיער היה דק או דליל) הוסיפו שיער נכרי – ובנו מבנה שהתנשא לגובה כמעט 1 מטר (3 רגל) התסרוקת חוזקה בקמח שעזר לקבע את היצירה ולספוג שומן מהשיער. אבל הקמח הזה נלקח מפיהם של האיכרים המורעבים שנזקקו לו באופן נואש כדי לאפות לחם.
נשים שמו בשערותיהם גם בובות קטנות תפורות מבד או חפצים שנעשו מעיסת נייר. מעצב השיער ארגן אותם כתפאורות או כסצינות נוף. לפעמים השתמשו בשיער כבמה להעתק של סצינות היסטוריות או לבטא רגשות – סוג זה נקרא 'הפוף הסנטימנטלי'.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

ארוחה שלמה - סלט על הראש!

נושאים החלו להתפתח. מארי אנטואנט חבשה את התסרוקת שנקראה "פוף אה לה ג'רדנייר" – תסרוקת הגינה – שהכילה ירקות כמו גזר, וצנון, ארטישוק וראש כרוב. נשים לא היו אמורות להתערב בפוליטיקה. זה נחשב למשהו לא נשי. אבל הנשים מצאו דרך להשתתף ולהביע דעה בדרך מסוימת משלהם. מארי אנטואנט חבשה את "הפוף של החיסון נגד אבעבועות שחורות" שעליו היה מומחז הנחש של אסקלפיוס (אל הרפואה) כרוך מסביב לעץ הזית – סמל הרפואה. היא חבשה את התסרוקות בחצר ורסאי ובלכתה בעיר (ממילא אי אפשר היה פרק כל פעם את ה'מיבנה'). היתה לכך השפעה מיידית ומתפשטת במהירות. רוז ברטין, שהיתה בעצם מפשוטי העם, קיבלה כעת את התואר "שרת האופנה". כולם דיברו על ה"פופים" של ברטין... פוף אחד מפורסם היה של הדוכסית דה לוזון ממשפחת אלי לוזון (השיר "גשם"). היא הופיעה באירוע חברתי כשעל ראשה "פוף" מהמם למראה. הפוף כלל שיער מסודר בצורת גלי הים, ברווזים שוחים על שפת המים, דמות אדם עם רובה המכוון אל הברווזים במטרה לירות באחד מהם. מעל כל זה התנוסס מבנה של טחנת רוח וליד טחנת הרוח אשתו של הטוחן והכומר מתנים אהבה, ולא רחוק (ליד האוזן) הולך הטוחן כשהוא מוביל חמור...

 

[נהורית1]

אפונה מאיפה המצאת את זה?

בטח היה לך איזה חלום אתמול בלילה...

חוץ מזה מה לאלי לוזון ולסלט הזה?

 

[אפונה ירוקה חמודה]

אם המצאתי או לא המצאתי תסכימו שזה משעשע

אבל לא, לא המצאתי - זה נלקח ותורגם על ידי מאתר
http://soodiebeasley.blogspot.co.il/2011/02/esther-howland-valentines-day-and-birth.html

 

[אפונה ירוקה חמודה]

לגבי אלי לוזון - זה הבאג ששתלתי-

ברור שאלי לוזון לא היה אז....

 

[אפונה ירוקה חמודה]

אין גבול לדמיון

הדוכסית דה שרטרייז היתה אחת מהמפורסמות ששבחובשות הפופים. על התסרוקת שלה התנוססו חמש דמויות קטנות של חמשת ילדיה. באחת הפעמים הופיעה באופרה עם התסרוקת הבאה: דמות בנה הבכור בזרועות המטפלת שלו, תוכי מנקר בדובדבן, ילד כושי קטן וראשי תיבות של בנה ובעלה.
האופנה התפשטה לאנגליה ולשבדיה, ואשה אחת התפרסמה בכך שעל ראשה התנוססה תסרוקת שהיתה בנויה בצורת המצבה על קברו של בעלה...

בתמונה: אוניה על הראש....

 

[נהורית1]

אוי ואווי. היא מתחרה בטח עם הצי של הבריטי

זה ממש פנטסטי כל הסיפור הזה. ידעתי שהנשים
הגזימו עם התסרוקות, אבל ככה? אלוהים ישמור.
אין את מגדל אייפל על הראש?

 

[אפונה ירוקה חמודה]

צריך לסבול קצת למען היופי...

אולם תסרוקות אלו יצרו בעיות. נשים עם תסרוקות כאלו בתאטרון הסתירו לאחרים את מה שמתרחש על הבמה. קשה היה להכנס בפתחים של חדרים הוא לצאת ולהכנס למרכבות מבלי שהמרכבות יתהפכו על כל יושביהן. נשים בעלות תסרוקת, כשהיו צריכות לנסוע במרכבה היה עליהן להחזיק את ראשן מחוץ למרכבה הנוסעת – גג המרכבה פשוט לא היה גבוה מספיק בשביל שהאשה, על התסרוקת שלה, תהיה כולה בתוך הכרכרה. נשים לפעמים היו צריכות לכרוע ברך בכניסה למרכבה או בכניסה לחדר על מנת להיכנס. השמועה אומרת שרבות מהן ישנו בישיבה במשך תקופות ארוכות כדי לא 'לבלגן' את התסרוקת. פעמים רבות השיער תפס אש מנרות שדלקו בחדרים. כינים, עכברים מקקים ושאר שרצים מצאו בתסרוקות בית נעים ונוח.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

והסוף העצוב של מארי אנטואנט

ציפו מהמלכות להיות כנועות וצייתניות כלפי המלך – ועיקר תפקידן להביא למלך יורשים. המאהבת המועדפת על המלך, היא זאת שעליה הרעיף המלך את מיטב הפינוקים האופנתיים. אבל לואי ה-16 היה נאמן למארי אנטואנט וגם לא היה מי-יודע-מה מומחה בסודות הסדינים, ותחת זאת העדיף לאפשר לה לבזבז ולבזבז ועוד – לבזבז. סופה של מארי אנטואנט היה טרגי, ללא ספק. חייה היו מוקפים באופנה צעקנית וקיטשית, חיים אחוזי תזזית, והמון ערכים ריקניים ומצועצעים. ידועה האמרה המפורסמת שלה: "אם אין לחם – שיאכלו עוגות!" והיא שלמה על כך – בראשה.