כמה דברים:
1. אהוד- אתה אולי צודק בקשר למתיחת הפנים. לדעתי צריך להחזיר את חוק השפות לאלתר, וכמו שציינה מעריצה באתר יורונט: השיפוט צריך להיות מורכב מצוות שופטים בינלאומי (כלומר אמנים ידועים או כוכבי פופ) + צוות שיפוט ממדינות אירויזיון בהמתנה (כלומר כאלה שהודחו שנה קודם בשל ניקוד נמוך- זה ידרבן אותן לצפות וכך ירגישו חלק מהארוע עצמו ולא אאוטסיידריות!) + טלווטינג (הצבעה טלפונית ע"י הצופים בבית). רק כך השיפוט יהיה צודק ולא משוחד פוליטית כמו השנה (יוון/קפריסין היה השיא!). 2. לפי דעתי יש מקום לכל מדינה ומדינה שחברה בארגון השידור האירופי, ולא צריך להגיד את הדברים שאמרת (וכתבת אותם גם ביורונט)- זה נשמע מאד מתנשא כלפי מעריצי ארויזיון ממזרח אירופה, במיוחד מאחר ומדינות כמו הונגריה, רוסיה, פולין וקרואטיה הביאו שירים יפים ומכובדים במשך השנים, אפילו כאלה שהפכו לנכס צאן ברזל של מעריצי ארויזיון (כמו השיר של דניאלה הקרואטית מ-1998, או יודיף הרוסיה מ-1994, והשירים של פולין והונגריה באותה שנה בדיוק שהיו מקסימים!)- אתה חייב להבין שהתנשאות באה בשני הכיוונים ואם האירופים רואים התנשאות מצד ישראל, הם בסופו של דבר יגידו אותו דבר גם עלינו - נכון שכעסת על הבלגים והדנים שקראו להחרים את ישראל השנה?

3. אני אשמח מאד לראות שירים ממדינות כמו בולגריה או אלבניה- מדינות שאין לי סיכוי לשמוע מהן לולא הארויזיון. זאת בתנאי המחייב שכל מדינה תשיר בשפתה ולא באנגלית עילגת. השנה, למרות שנהניתי משירים די נחמדים שרובם היו באיכות קולית גבוהה, התגעגעתי לייחודיות שהיתה בשנות ה-80 כשהייתי ילדה, כשכל מדינה שרה בשפתה, וזה ממש חסר לי. 4. שוודיה, בדומה לישראל, אינה מפסידה בכבוד. ישראל תמיד מאשימה אחרים באנטישמיות (גם אם הגענו למקום ה-12 המכובד, וגם כשאנחנו שולחים קטסטרופה של שיר ואנחנו מצפים שיגיע לא פחות מאשר מקום 1- ראה ערך שרהלה שרון!). שוודיה השנה היו פייבוריטים כמעט בכל סוכנות הימורים ובאתרי אינטרנט. השבדים- למרות 4 נצחונות, שהאחרון שבהם היה רק לפני 3 שנים, לא יודעים לתת קרדיט לאחרים. על שוייץ אין לי מושג- הם שולחים כמעט תמיד בלדה, לא זכור לי נסיון בכיוון אחר. גם שוייץ נצחה פעמיים (פעם אחרונה עם סלין דיון ב-1988), כך שנראה לי שעליהם פשוט לנסות סגנונות שירה אחרים במקום להשאר תקועים בשנות ה-70. במצב שהן נראות עכשיו, זה רק לטובה שהן פורשות! שבדיה שולחת שירים לא מי יודע מה באנגלית גם ככה.... 5. כל הכבוד לספרד- אחרי ארגון מאסיבי כל כך שסחף את המדינה כולה, הם עדיין לא זכו. במקום לקטר ולהדיר רגליהם מהארויזיון הם ממשיכים ומנסים, למרות שהפעם האחרונה בה זכו היתה ב-1969!!! כנ"ל דנמרק, שהמשיכה לנסות במשך כמעט 30 שנה עד שלבסוף זכתה בפעם השניה ב-2000 עם האחים אולסן. 6. הארויזיון לא ימות כל כך מהר- היו מי שהספידו אותו בשנות ה-90, כשהפופולריות שלו היתה על הקרשים (למי שזוכר- זה קרה בדיוק כתחנות הכבלים החלו לשדר את ערוצי MTV וערוצי מוסיקה נוספים). יש לתחרות הזו את החן והאופי שלה, אשר תלויים בהגנה על ייחודיות השפות ועל טוהר ההצבעה. צריך לשמר את שני הנושאים הללו, ואני מקווה שהמחליף/ה של גברת אורטיז יפעל/תפעל במרץ! זה אומר שצריך לנסות ולנסות ולא להרים ידיים, וגם להפסיק את מסעות ההכפשות והקיטורים הילדותיים האלה.