תסכול
אז, הבן (12.5) התחיל חטיבה, כיתה ז´. שבועיים מתחילת השנה נקראנו ליועצת, יען הנער "מפוצץ שיעורים"... היתה שיחה טטובה, הסכמנו שילך לאבחון (כי האבחון הקודםנערך לפני שלוש וחצי שנים וכבר לא תופס), שנבדוק שוב את עניין הsr אצל הנוירולוג (בעבר, זה השפיע עליו כמו מים....) ושהילד "יקח" עצמו בידיים, יהיה בקשר יומי עם המחנכת (היא צריכה לחתום לו ביומן) ושיידעו את המורים בקשר לקשיים שלו.... אתמול, שוב טלפון מהמחנכת שהילד "על הקרשים" יוצא מהשיעורים באמצע ו"שוכח לחזור", או שלא טורח להגיע בזמן (אין אצלינו צלצולים ומבחינתו - זו בעיה). יושב ליד החלון ולכן מתעניין יותר בחתיכות מכיתה ח´ שעוברות לשיעור ספורט...לא מכין שיעורי בית (תמיד טוען שאין לו....). בקיצור, כל ההישגים היפים מהשנה שעברה ירדו לטמיון ונעלמו כלא היו. תסכול! כרגע על הפרק: לבדוק את התיק כל יום אם יש שיעורים. שיחה יומית עם המחנכת. שיחה יומית עם הילד. חזרה לשיטת התגמול בכסף. אבחון - דחוף! - כדי שיקבל עזרה במרכז למידה. שינוי הריטלין לsr לבדיקה חוזרת. סבלנות! אופטימיות! ולאהוב אותו (איך אפשר שלא: בחורצ´יק יפהפה, רגיש, חכם, טוב לב...)!
אז, הבן (12.5) התחיל חטיבה, כיתה ז´. שבועיים מתחילת השנה נקראנו ליועצת, יען הנער "מפוצץ שיעורים"... היתה שיחה טטובה, הסכמנו שילך לאבחון (כי האבחון הקודםנערך לפני שלוש וחצי שנים וכבר לא תופס), שנבדוק שוב את עניין הsr אצל הנוירולוג (בעבר, זה השפיע עליו כמו מים....) ושהילד "יקח" עצמו בידיים, יהיה בקשר יומי עם המחנכת (היא צריכה לחתום לו ביומן) ושיידעו את המורים בקשר לקשיים שלו.... אתמול, שוב טלפון מהמחנכת שהילד "על הקרשים" יוצא מהשיעורים באמצע ו"שוכח לחזור", או שלא טורח להגיע בזמן (אין אצלינו צלצולים ומבחינתו - זו בעיה). יושב ליד החלון ולכן מתעניין יותר בחתיכות מכיתה ח´ שעוברות לשיעור ספורט...לא מכין שיעורי בית (תמיד טוען שאין לו....). בקיצור, כל ההישגים היפים מהשנה שעברה ירדו לטמיון ונעלמו כלא היו. תסכול! כרגע על הפרק: לבדוק את התיק כל יום אם יש שיעורים. שיחה יומית עם המחנכת. שיחה יומית עם הילד. חזרה לשיטת התגמול בכסף. אבחון - דחוף! - כדי שיקבל עזרה במרכז למידה. שינוי הריטלין לsr לבדיקה חוזרת. סבלנות! אופטימיות! ולאהוב אותו (איך אפשר שלא: בחורצ´יק יפהפה, רגיש, חכם, טוב לב...)!
