net the jet
New member
תסכול רב...
תסכול רב...
אני חברה בהנהגה הבית ספרית של בית הספר היסודי אליו הוכלים 2 מילדי. פעילה כבר הרבה שנים, אבל בשנה+ האחרונות, בעיקר בגלל השינויים במערכת החינוך, אני שומעת יותר ויורת כמה כסף מוזרם לילדים היותר מתקשים במערכת, לעומת הילדים בקצה העליון. נתקלתי גם לפני כחודש באחד מהקיורים מפה באיזה מאמר שהיה בו פירוט של התקציב של המשרד לילד מחונן לעומת ילד "נמוך" הזקוק לתיגבורים כלשהם. אני מתמודדת יום יום עם ילד בכיתה ב' שטרם אובחן רישמית ( המבחן שלב א' היה לפני שבועיים אצלינו, מנסיון עם 2 הגדולות תשובה נקבל אחרי פסח... ) הילד מ-ש-ו-ע-מ-ם ! שלא כמו האחיות הגדולות ( שתיהן אובחנו כמחוננות ) הוא לא יושב בשקט ומתנהג יפה בכיתה. ( יהיו הסיבות אשר יהיו ) אני פשוט מתפוצצת ! כבר הייתי באלפי פגישות ושיוחת עם המורה\היועצת\הפסיכולוגית\המנהלת.... ולא נעשה כלום. בי"ס איפשר לו להכנס לתוכנית "גלים" לעבוד במתמטיקה ( התחום שבו הוא חזק בצורה יוצאת דופן ) אבל- לא בשעת הלימודים בבית הספר. אחה"צ תודה- אנחנו מסתדרים נפלא ! בקיצור, אני מרבה ללכת, לקטר, לדרוש, להסביר... אבל לא ממש עוזר לי. ואז אני יושבת באותן ישיבות ושומעת כמה כסף וכמה תוכניות ביה"ס מציע לאותם ילדים מתקשים ואני מתפוצצת לי בשקט. הרי אפשר להגיע כל כך רחוק עם ילדים כמו הבן שלי- רק תנו לו... מצד שני מדכאים אותו, עוצרים אותו. אני קוראת פה כל יום, עושה לעצמי "כן כן " עם הראש, הכל נשמע מוכר.. וכלום לא זז, כלום לא קורה, אין תשובות. מה הפתרון ? מודה שיש גבול לכוחות שלי.. אבל מאד מתוסכלת שזו המציאות של מערכת החינוך. בעצם לא כל כך יודעת מה אני שואלת פה.. הרי הכל ידוע מראש, גם בסופו של דבר, הרי האוכלוסיה בה מדובר היא במיעוט, אבל איך גורמים למערכת החינוך להבין שיש באוכלוסיה קטנה זו חשיבות רבה ??? תודה על תשומת הלב...
תסכול רב...
אני חברה בהנהגה הבית ספרית של בית הספר היסודי אליו הוכלים 2 מילדי. פעילה כבר הרבה שנים, אבל בשנה+ האחרונות, בעיקר בגלל השינויים במערכת החינוך, אני שומעת יותר ויורת כמה כסף מוזרם לילדים היותר מתקשים במערכת, לעומת הילדים בקצה העליון. נתקלתי גם לפני כחודש באחד מהקיורים מפה באיזה מאמר שהיה בו פירוט של התקציב של המשרד לילד מחונן לעומת ילד "נמוך" הזקוק לתיגבורים כלשהם. אני מתמודדת יום יום עם ילד בכיתה ב' שטרם אובחן רישמית ( המבחן שלב א' היה לפני שבועיים אצלינו, מנסיון עם 2 הגדולות תשובה נקבל אחרי פסח... ) הילד מ-ש-ו-ע-מ-ם ! שלא כמו האחיות הגדולות ( שתיהן אובחנו כמחוננות ) הוא לא יושב בשקט ומתנהג יפה בכיתה. ( יהיו הסיבות אשר יהיו ) אני פשוט מתפוצצת ! כבר הייתי באלפי פגישות ושיוחת עם המורה\היועצת\הפסיכולוגית\המנהלת.... ולא נעשה כלום. בי"ס איפשר לו להכנס לתוכנית "גלים" לעבוד במתמטיקה ( התחום שבו הוא חזק בצורה יוצאת דופן ) אבל- לא בשעת הלימודים בבית הספר. אחה"צ תודה- אנחנו מסתדרים נפלא ! בקיצור, אני מרבה ללכת, לקטר, לדרוש, להסביר... אבל לא ממש עוזר לי. ואז אני יושבת באותן ישיבות ושומעת כמה כסף וכמה תוכניות ביה"ס מציע לאותם ילדים מתקשים ואני מתפוצצת לי בשקט. הרי אפשר להגיע כל כך רחוק עם ילדים כמו הבן שלי- רק תנו לו... מצד שני מדכאים אותו, עוצרים אותו. אני קוראת פה כל יום, עושה לעצמי "כן כן " עם הראש, הכל נשמע מוכר.. וכלום לא זז, כלום לא קורה, אין תשובות. מה הפתרון ? מודה שיש גבול לכוחות שלי.. אבל מאד מתוסכלת שזו המציאות של מערכת החינוך. בעצם לא כל כך יודעת מה אני שואלת פה.. הרי הכל ידוע מראש, גם בסופו של דבר, הרי האוכלוסיה בה מדובר היא במיעוט, אבל איך גורמים למערכת החינוך להבין שיש באוכלוסיה קטנה זו חשיבות רבה ??? תודה על תשומת הלב...