תסכול, מועקה, שפל

[סער 40]

תסכול, מועקה, שפל

אתמול אישתי שהיתה עמוד התמיכה שלי והחברה שלי עזבה אותי.....אני לא מאמין שאני רושם את זה....לפני 8 חודשים פוטרתי ממקום העבודה שלי ..ועד היום לא הצלחתי למצוא עבודה......אני שנחשב מאוד מוכשר בתחום שלי וניהלתי מערכת גדולה..ועמדתי בראשה...הפכתי למובטל ...מובטל סמוי... רק בודדים יודעים שפוטרתי...וכמעט אף אחד לא יודע מה מתחולל בתוכי חודשים, הבושה , העלבון, המועקה הקשה....הסגירות.....אני מאוד אוהב את התחום שלי.. אבל מנסה לא לחזור לאותו סגנון עבודה....רוצה לשנות כד לא לחזור הביתה מותש ובלי כוחות....שנים עבדתי במערכת שמדדו את תיפקודי יום יום....ושרדתי איפה שהרבה ניסו ולא הצליחו....אבל עכשיו אני נחשב בעיני אישתי כעצלן....כחסר תעוזה....כבעל אגו שמונע ממני לפרנס אותה ואת שני ילדיי, וכול הפרנסה נופלת עלייה.....וזה נכון.... ניסיתי לחפות על ההמצאות שלי בבית ויותר לטפל בבית ובילדים....אבל לטענתה זה לא מספיק....היא מודה שאני אבא מעולה... אני כול כך אוהב אותם ואותה....אבל לא מצליח להתרומם....לא יודע מה חוסם... אני הולך לראיונות עבודה ...אני לא קופא על השמרים....אבל לא מוצא את הנישה שלי....חשבתי על לעבוד מהבית....אבל משותק מניסיון לפתוח עסק מלפני 4 שנים..שלא צלח...האנשים הכי קרובים אליי לא יודעים על המצוקה והמועקה...אני זה שבדרך כלל מיתיעצים איתו ואני שבדרך כלל מיישב סיכסוכים קשים...אני זה שמרכך לבבות... ואין מי שמרכך אותי... אפילו לא אישתי שחשבתי לפני שנים שאם אני אגיע לשפל ... היא זאת שתעמוד לצידי....אבל היא אמרה שהיא לא מסוגלת...שלה אין כוחות יותר.....ואני כול כך מבין אותה... ומבוייש....אתמול אחרי המסיבה החנוכה של בננו בגן... הודיעה לי שהיא אורזה ועוזבת...לא יודעת לאן ולכמה זמן....אני שאלוף בריכוך הלב ..ניסיתי לשכנע אותה במשפטים פתטים כול כך..שרק אחרי שהלכה בסערה מידי המושטות....הבנתי לאיזה עליבות הגעתי....הרגשי כמו נמצא בסרט.. וזה קורה מהצד.....אמרתי שאני אוהב וזקוק מה שלפעמים קשה לי להודות ... גם כדי לא להעביר את הקשיים אלייה...אז אני מתכנס.....ככול שהמצב קשה יותר ההתכנסות בתוכי גדולה יותר....אבל לא התעלמות....למה המחשבות נמצאות 24 שעות ביממה....אבל בשבילה זה התעלמות מהמצב וממנה.

 

[חיה ולטון 10]

תסכול

לסער, נראה שהגעת עכשיו לנקודה שכדאי לך ללכת לייעוץ ונראה שזה דחוף. אני מאמינה שמטפל מתאים יידע גם לתווך בינך לבין רעייתך וגם לעזור לך לחזור לשביל שיתאים לך לעבודה, לפרנסה וגם לסיפוק נפשי. כל טוב ובהצלחה חיה ולטון

 

[עוד מבט]

תהיה חזק.

אח......כואב לי לקרוא.....אבל אני לא הולך לספק לך רחמים וכאלה...זה הדבר האחרון שאתה צריך.
לפני הכל, כשהייתי במצב דומה...גיליתי שמה שמפריע לי לפעול היה המרחק בין הפעולות שלי לתואות. (הן פגעו לי באגו)
תאס ציפיות מעצמך, הדור של ההורים שלנו חיו בתקופה כלכלית שאיפשרה להם יותר התפתחות מהתנאים שאצלנו.
אתה לא סכום הכסף שיש לך בבנק.
אתה לא החליפה שאתה לובש.
אתה לא מה שהם אומרים או חושבים.
טיפול זה סבבה......אבל אתה יודע מה אתה צריך לעשות.
סמוך על עצמך.
ותפעל.
בהצלחה..

 

[Night Light]

מציאות מאד לא פשוטה

השאלה היא מה קרה לפני האבטלה או בזמן האבטלה, שגרם לה לקום וללכת אחרי 8 חודשים. כי הפרנסה עצמה היא לא סיבה (אלא אם היא התחתנה בשביל כסף ונוחות, מה שלא משתמע מדבריך).

נשמע כאילו זה רק היה קש ששבר את גב הגמל ויש משהו עמוק יותר שם.

אם עוד לא עשית את זה - גש ללשכה, בקש מהם עזרה/קורסים/דמי אבטלה. אם אין לך מקור הכנסה אחר, זה יותר טוב מכלום.

 

[סער 40]

אל תחמירו מידיי כי אני הכי מחמיר

כול הלילה הייתי ער....לא הצלחתי להירדם....חשבתי לי את מי בכלל יעניין מה שכתבתי... כול אחד והחבילות שלו....בדידות.....כול הלילה הרצתי סרטים ופתרונות למצב.....ישבתי בסלון ולא זזתי , באותו תנוחה כול הלילה, היה קר... אבל לא היה לי כוח לקחת שמיכה ....יותר נכון לא היה לי חשק.....יותר ןיותר חושב על הרע ביותר.. מתכנן מה הדרך הכי טובה לסיים את הכול.. .החיים תמיד עליות ומורדות......אני לא מוצא פתרון.....הלילה עבר בין היי של אולי אלוהים ירגיש במועקה שלי... אולי יפתח את המזל ... אוליי ישפוך עליי את הרווחה והפרנסה... אוליי בפייס אולי בלוטו..חחחח המצחיק שאני אפילו לא ממלא...אבל את האמת אני מרגיש שהוא עזב אותי... ויתר עליי.... אני לא בן אדם דתי אבל תמיד האמנתי....תמיד הייתי איתו בדו שיח.....רק שבזמן האחרון אני מרגיש כאילו אני מדבר לבד ואין מי שמקשיב ....שאני חסום אליו.....אין ברכה....
בשעה 6:45 השעון המעורר של הפון צילצל..... הזכיר לי שיש לי שני ילדים לשלוח לביי"ס ולגן.... אין לי כוח... הנפש שלי שחוקה.... וכנראה ששחקתי גם את של אישתי......עברתי ברגע האחרון מהסלון למיטה., כדי שהילדים לא יראו שהייתי כול הלילה בסלון....העיקר לשמור על....העיקר לשחק את המשחק...בשביל האפרוחים שלי.....שלא יראו שאבא שבור, שחוק, שלא לפגוע להם בביטחון......הלבשתי אותם בעיינים אדומות אבל עם חיוך ובקול רך כדי שלא יזהו את המועקה....והם שאלו אם אמא כבר הגיעה......אמרתי שהיא תחזור ברגע שתסיים את הטיול שלה.... פתאום ראיתי שהם משתתקים בעצבות ... חיבקתי אותם חזק...יותר כדי לחזק את עצמי והסעתי אותם לעיסוקים שלהם.... וחזרתי הביתה .....תיכננתי ללכת לחבר להסתפר הבוקר וללכת לחבר.... אבל אני מותש..... אני רוצה להיכנס מתחת לשמיכה ולהירדם....או לפחות עד שיעירו אותי מהחלום הרע.... ואני אגלה שזה רק חלום........רוצה לחזור לילדות ....רוצה שאמא ואבא שלי יגידו לי שהכול יהיה בסדר.....נו תגידו לי זה טבעי שגבר בן 40 רוצה לחזור לאבא ואמא שלו... שילטפו אותו ויגידו לו שהכול בסדר....... ואאו אם הייתי קורא הודעה כזאת של מישהוא אחר....הייתי קוטל... הייתי אומר לו נו גבר תתחיל להתנהג כמו גבר... מה אתה מתבכיין... אבל באמת אני כול כך מבולבל... כאילו כול החוזק שלי לאורך כול השנים...נגוז נזל... ואני מתבוסס בבוץ שלו.

 

[מדוזה במוזה]

החיים דינמיים

זה נכון שעצוב נורא לקרוא אותך.
זה נכון שיש בי אמפטיה אליך, ולמרות שאני נוטה לשפוט את אשתך , בגלל סיפורך , עדיין לא שמעתי את הצד שלה בסיפור.
לא נכון, שהילדים יפגעו מהמצב שלכם.
הכי לא נכון, שתכנס לדיכאון עמוק כי ילדייך איתך והם זקוקים לך יותר מכל.
לגיטימי שתרגיש אבוד, שאין אלוהים, שאתה חסום ואין לך מזל, אך מניסיון אישי, כדאי שתדע שלכל דבר יש סיבה, ואם אתה אדם מאמין, אתה יודע שהכל מכוון מלמעלה. בורא עולם, שם אותנו במצבים לא מובנים, בניסיונות ומבחנים.
החוכמה היא להתגבר על המכשולים ולעבור אותם בצורה הטובה ביותר.
פעם אחת - תסמס לאשתך שצריך להפגש ולדבר על המצב.
פעם שניה - תיקח עזרה מקצועית מהר.

מה עם המשפחה? אין משהו שיכול להתערב ולגשר ביניכם ? להשפיע ?

בהצלחה

 

[קרוסלע]

וואו..באמת קשה

נכנסתי לכאן עכשו וקראתי אבל אני חייבת לרוץ לקחת ילדה לשיעור ריקוד..
רק רציתי לומר שלא תחשוב שאתה נראה עלוב ושאחרים עלולים לשפוט אותך. כולם עוברים עליות ומורדות, יש כל מיני דרכים להתחזק...פנימיות וחיצוניות. חשוב מאד גם לדעת לבקש ולקבל עזרה, לאו דוקא מקצועית אלא גם מחברים אם יש טובים, מאנשים קרובים...לקרוא באינטרנט על מצבים דומים. אדם שמאבד מקום עבודה באמצע החיים - מצב לא קל בכלל ואפילו מוכר כקשה, מנטלית וכלכלית.
אני מקווה שתמצא כח לקבל עזרה..
תצליח

 

[kobia2307]

מצטרף לדעת המדוזה

קודם כל תנסה לתקשר עם אשתך , אפילו בפגישה בבית קפה... אם אני לא טועה כתבת שהיא חברתך הטובה
דבר שני צריך יועץ מקצועי.... מישהו אובייקטיבי עם ראש פתוח שיסתכל על הדברים מבחוץ
ומה שמשך את ליבי וצד את עיני במה שכתבת הוא נושא ההסתרה - מפה מתחילות כל הצרות
ב ה צ ל ח ה ! ! !

 

[סער 40]

לפעמים שאין לך ביחון כלכלי , הנשמה שלך נשחקת

קודם כול אני אתחיל מהסוף..תודה על החיבוק....אומנם חיבוק וירטואלי, אבל זה החיבוק הראשון שקיבלתי הרבה זמן...אז אני מתעטף בו טיפה.
המשפחה שלי היא כול עולמי, ואני גאה כול כך בילדים שלי, אני מאוד אוהב את אישתי וברוב החיים המשותפים שלנו הרגשתי שהיא מפעל הפייס שלי... אני יודע שגם היא חשה ככה, היו לי עשרות פעמים אופציה לבגוד ולעולם לא התפתתי, גם לא היה לי הצורך... כי הרגשתי בר מזל, אני בחור נאמן במהות שלי....אולי בגלל זה התחושה התסכול והעלבון הם כול כך גדולים.התלאות בחיים והקשיים הפיננסים שחקו את הקשר....יש בי גם את חסרונות שהיו בי תמיד אבל כנראה שבמשבר , ריב, וריתחה הם הופכים לעיקר ....אני בחור ביתי מאוד.... לא ספונטני....זהיר וחששן...לפעמים לצאת איתי לטיול זה תהליך ארוך....היא יכולה תוך 3 דקות לארגן תיק לנסיעה לחו"ל .... אני צריך כמה ימים.... היא יכולה לצאת לקמפינג בשטח עם אוהל ....אני לא אוהב את הסגנון הזה... אני חייב מלון או מקום מסודר עם מקלחת ושירותים נקיים....אני כבד...זה באופי שלי....לפעמים אני מנסה להיות ספונטני אבל גם זה מתוכנן....אני מרגיש שככה אני בנוי.....ואני כול כך מעריך אותה בקלילות ובספונטניות....אבל אני לא כזה.בחום וקור קיצוניים משתנה לי המצב רוח ואני לא כייפי.... היא קלילה בכול טמפ", במשך השנים איזנו אחד את השני עם מידי פעם הערות בבדיחות הדעת על ההבדלים בנינו.....אבל עם הזמן ההבדלים עם הקשיים והלחצים הפכו לריבים ולהתקלויות.... למרות שעם היכולת שלי לרכך לבבות הצלחתי להתגבר על המכשוליים...שלדעתי כול זוג חובה במהלך החיים שלו.
הכישרון שלי זה גם העבודה שלי.... שם אני הכי נהנה...אבל אני לא מוצא את הנישה שלי בתחום וזה גם מוסיף לתיסכול הגדול ולחוסר יכולת שלי להינות בחיים....

אני כול כך מבולבל....ועולה לי כרגע כול הרע לראש.... אני לא מבין איך אני כותב באינטרנט על החיים האישיים שלי.... ומבלבל לאנשים את הראש....לא חשבתי שאני אצטרך לכתיבה כזאת...
אבל החשיפה אני מקווה שתתרום לי...אולי זה מאוחר
רושמים לי שאני מספר את הצד שלי אבל אם תשימו לב אני רושם ומשקף הרבה מהטענות שלה....למרות שבטח לא אוכל לכתוב את הכול.....מבולבל....ומה שאני רושם זה חלקים שאני מנסה לסדר בראש.
הכי כואב זה שהיא מרגישה שהיא לא אוהבת אותי יותר... שאני לא מושך אותה יותר....זה הסנוקרת שהיממה אותי...אני מעולם אבל מעולם לא אמרתי לה גם שעלתה במשקל לפרקים בחיים שאני לא אוהב אותה או לא נמשך אלייה....תמיד אמרתי שאני אוהב אותה והיא יפה שלי...ולהרזות זה רק בשביל התחושה שלה...בעדינות ומבלי לפגוע....גם שהיו מסביבי בנות יפות וחטובות... שאפילו ניסו להתחכך...אני תמיד הרחקתי והודעתי שאישתי היא האישה הכי יפה בשבילי... והכי מושכת בעולם...אף פעם בחיים שלי לא החשבתי את המשקל כפקטור לאהבה....תמיד ידעתי שמשקל עולה ויורד...אבל האופי זה מה שקובע.......
אז גם אני עליתי במשקל.....מודה....... אבל בקייץ הורדתי את הרבה בריצות וספורט... אבל זה היה רק בשבילי....לתחושות שלי....

תראו היום אנחנו מוקפים ביועצים ובמגשרים לזוגיות ולשותפות ולאימוני כושר ואימוני עסקים ...ומאמנים לכול נישה בחיים.......לפעמים יש לי תחושה שאנחנו מוותרים מראש על פתרונות משותפים ומחכים ומשלמים למאמנים שיתנו לנו את הפתרונות לחיים טובים....
יש לי שני זוגות חברים עם ילדים שהלכו ליעוצים זוגיים במשך חודשים ארוכים והינה שניהם כרגע בהליכי גירושים...זה מפחיד אותי .... זה כמו רולטת חיים...
למרות שיגידו לי שכול זוג והבעיות שלו... ואוליי הם אמורים היו להיפרד.... אז איך שני הזוגות האלה מעידים שכול המטרה שלהם היתה לסדר את הדברים ולהיות ביחד.... אבל עם המפגשים ראו שלא זזה בסוף הרבה....אחד הזוגות ניסה להחליף פעמיים יועצים...

אישתי מאמינה שכול פיפס שקורה בזוגיות צריך יעוץ ואימון....מין תזה הייטקית ששולטת באויר .....אני ממש לא פוסל יעוץ....אבל הוא לא צריך לבוא בכול מצב ובטוח שלא צריך לבוא במקום ניסיון להידברות בקשר ולהבאת הרמוניה....אין מה לעשות גברים ונשים שונים בתחילת שלהם....וכול הזמן יש שינויים.... אבל למה כול הזמן צריכים יועצים חיצוניים שיאכילו אותנו את הפתרון... במקום עבודה רצינית על עצמנו והגעה לפתרון בעצמנו.

תמיד חשתי שחוסר הביטחון הכלכלי הוא זה ששוחק לי את הנשמה.... הוא זה ישחוק לי את החיים.... למרות שניסו להנחיל לי שהאושר בה מתוכך....ובכול מצב.... אצלי זה לא עובד.... הביטחון הכלכלי הוא שנותן לי את האומץ...הוא שנותן לי את חשק ליצור.... אצלי הנשמה בנויה ככה שבדוחק היא לא זזה היא משותקת ומשתקת.... וגורמת לי לבחון כול צעד אלף פעם...וככה פשוט לא להתקדם ...אני בכלל לא מדבר על להיות עשיר...אלה על ביטחון כלכלי שמעולם לא היה לי.... וכול הזמן אני נלחם עליו.... מגיל 13 עבדתי בעבודות קשות בחופשים שלי....אני מדבר על בנייה וחשמל ואינצטלציה... ההייתי גאה בעצמי.......וגם עבודות לפני הצבא ואחרי הצבא..... ואז למדתי את המקצוע שלי במשך שנתיים ...ומאז אני עובד בו בלילות וימים וערבים... לפעמים רצוף....אז ליקרוא לי עצל זה בטוח לא.... ואני עושה את זה בכייף למען הילדים שלי והאישה שאני אוהב.... שנים ארוכות.

פעם אחת עשיתי פאוס בשיתוף עם אישתי ועזבתי את העבודה כדי להשלים תואר באוניברסיטה שהתחלתי אותו..נשאר לי שנה להשלים...ראיתי שאין לי מספיק אויר לנשימה כלכלית.... אז החלתי ליצור לי עסק עצמאי בתחום שאני כול כך אוהב...ואז אולי ליצור לי הכנסה שתעזור לי להשלים את מה שרציתי...אבל כנראה שאני להוית בעל עסק ולהקים אותו... כנראה לא הכי מוכשר...ולקחתי יועצים והכנתי תוכנית עיסקית נפלאה לפי היועצים....רק שלדעתם באותו תקופה לפתוח עסק זה התגרות בגורל.....באותו תקופה רק נסגרו עסקים... ושנה מהשנתיים התברברתי.. ביחד עם שותפים....ולא הצלחנו להקים.....
ואז היה המשבר הגדול עם אישתי....שאמרה לי כך לך את הזמן אני אחפה עלייך.... אבל גם היא הגיעה שריפת פיוז שלה ... ואז חיפשתי שוב עבודה ולא הצלחתי לממש את הרצון שלי להביא לי ולמשפחה רווחה גדולה יותר עם חופש פעולה ותחושת ביטחון כלכלי...כול הזמן אמרו לי שלפחות ניסיתי.....ועכשיו לקום ולנסות שוב.....אבל המציאות הכלכלית טופחת על הכתף ואומרת קום עצל... "לך לנמלה ולמד" מה אתה חולם חלומות ... מהר תמצא עבודה לפני שאישתך שבהריון מטמוטטת.

ואז אני חוזר לעבודה שאני שכיר.......שכול כך חיכו שאחזור... ואני בולע את הכישלון ומפשיל שרוולים ומצליח להביא את העסק הזה לשיאים שהוא לא היה בהם מעולם..... .וכמובן שכר שביקשתי קיבלתי ופלפון ואוטו צמוד....ו4 שנים ככה למרות חזרתי מהעבודה לא הייתי מאושר ממנה... אבל הייתי מרוצה יחסית מהתנאים והשכר... וזה הספיק לי....עד שהבוס מודיע לי שהמשכורת שלי והתנאים שלי כבדים על המערכת.... ושהוא חייב לחתוך בבשר החיי.... ושהוא אוהב אותי כמו אח ...ושהעבודה כמו משפחה.... ואם אני בכול זאת רוצה להישאר אז בחצי מהשכר וללא אוטו ופון.
והוא מציע את התפקיד לחבר שלי שלא חשבתי שיקח אות......אבל שיהיה בריא אני באמת אוהב אותו.

ומאז 8 חודשים אני מובטל ושיימתי את האבטלה ואני מנסה למצוא לי את הנישה ולא לחזור לסגנון העבודה הקודם...אבל לאישתי זה מביא את הדה זה וו.... את הזיכרון של ההתקופה הקודמת... שניסיתי להקים עסק.... ואני מבין אותה....ואת התיסכול שלה.... אבל אני לא נמצא באותו מצב.......אבל קשה להוכיח..... זה דומה... הגעתי לגיל 40...ואני רוצה למצוא את הנישה שלי....ואני מרגיש ששוב אני הולך להתפשר ולעבוד בצורת עבודה שהיא לא מתאימה לאופי שלי....
ושוב החוסר ביטחון הכלכלי מנצח.....אבל עכשיו אני מרגיש מאוד שחוק... מאוד מותש.....
פעם לא קינאתי באף אחד.....כי האמנתי שהמזל שלי הוא טוב ורק ישתפר.......אבל אני רואה חברים למקצוע שהביטחון הכלכלי שלהם לא מעורער ולא היה אף פעם.... מטפלים בעצמם... עושים את התואר השלישי שלהם בלי לעבוד.....אפילו חודשים רבים......עד שנותנים להם את התנאים שלהם...והנשים שלהם לא קוראות להם עצלנים .... למה יש להם כול הזמן ביטחון כלכלי.........אני לא רוצה להיות כמוהם.......אבל טיפה ....ממש טיפה מתחיל לקנא בביטחון הכלכלי שלהם.....שהם לא צריכים לשבור את האגו שלהם .... ותמיד ארשת הביטחון נמצאת אצלם........

 

[Night Light]

זה לא פשוט

אתה בתקופה קשה, שבה הכל הולך נגדך וזה מתסכל מאד. אני מבינה אותך כי שקעתי ככה איזו תקופה עד שמצאתי לפני כשנה וחצי את המקום שלי בעבודה חדשה, בגישה חדשה, וכשאני מוכנה יותר.

הקטע שאני מצרפת לך ביוטיוב הוא פילוסופיה מעולה לרגעים האלה בחיים, שהעבר צורב את הנשמה ומונע ממך להתקדם: העבר יכול להכאיב, אבל מה שאתה יכול לעשות עכשיו זה לברוח ממנו (לדיכאון, לרחמים עצמיים, להכחשה, לאשליות) - או ללמוד ממנו, ולהשתמש במשבר כדי להיבנות ולמנף את עצמך. סער40 לא עובד? הגיע הזמן לשדרג לסער40.1

בהצלחה.