תסכול בעבודה

[הדס (אמבר)]

תסכול בעבודה

מה עושים כשתקועים בעבודה ששונאים? אני תקועה בעבודה שמבחינה אישית אני מרגישה שדי לא מתאימה לי. היא דורשת ממני להתעמת הרבה, לריב עם אנשים ובאופן כללי - מאוד מלחיצה ומעצבנת. עד היום הסתדרתי עם זה איכשהו, אבל החליפו לי הנהלה, לאנשים מגעילים, דוחים, שנהנים לטרטר את הכפופים להם, כולל אותי. ואני מרגישה על סף שבירה. הבעיה - זו עבודה מאוד מאוד מכניסה. שום דבר שאני אוכל לקבל היום בשוק הפרטי. אני מפרנסת כמעט יחידה, והעבודה מאוד חשובה לי מכל מיני סיבות אחרות. אני רוצה לעזוב, אבל אני רוצה לעזוב לגמרי את המקצוע, ולא רק את מקום העבודה. הבעיה שאין לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיי. כל אופציה שאני חושבת שעליה מצריכה השקעת לימודים גדולה, והתחלה בשכר מינימום. אני לא ממש יכולה לוותר על משכורת גבוהה כדי לעבוד בשכר מינימום. כך שאני לא ממש יודעת מאיפה להתחיל לחפש, ומה לעשות.

 

[דורית79]

תסכול בעבודה מקיטור לקיטור

את מתארת תחושה של חוסר שביעות רצון קשה מהעבודה שאת עוסקת בה ומהסביבה האנושית.כמו כן לצד זה קיים הצורך לא לאבד מקום פרנסהץעל כן אני מבינה שאת מחפשת לערוך שינוי לא בהכרח בטווח הקצר אלא לטווח הארוך. הייתי מציעה לך בשלב הראשון ללעשות רשימה של החוזקות שלך (אישיותית וגם ההשכלה הפורמלית) והחולשות. כמו כן הייתי מזמינה אותך לחשוב על תמונה עתידית שלך במידה ולא היה אילוץ פרנסה מה היית עושה ,האם היית עצמאית או שכירה במה היית עוסקת. בהצלחה, דורית אימון אישי פיתוח אירגוני www.doritcoaching.com

 

[הדס (אמבר)]

אם הייתי היום בת 20

שמוכנה להתחיל למטה שבלמטה ולעבוד קשה גם תמורת שכר מינימום - הייתי בוחרת בעבודה יותר יצירתית: עיצוב אפנה, צורפות, גרפיקה, בישול. אבל כולם בכיוון אחר לגמרי מההשכלה שלי. וכולם כרוכים בהרבה לימודים, עבודה קשה בשכר נמוך. בזמנו לא בחרתי בהם קצת בגלל חוסר בטחון ביצירתיות שלי עצמי (ולא שיש לי היום בטחון בזה), וגם מתוך רצון לעשות עבודה יותר חשיבתית. מה אני לא מוכנה לעשות? לריב עם אנשים כל היום, להתעסק בפוליטיקות, לרמות אנשים (לא במובן הפלילי, אלא במובן של להבטיח תוצאות שאי אפשר או לא סביר).

 

[orpazn]

היי הדס

בהמשך למה שכתבה לך דורית, האם היית מרוצה לפני התחלפות ההנהלה? כלומר האם זאת רק בעיה פרסונאלית כעת? האם יש אפשרות שבמקביל לעבודה תחפשי לך גם שטחי התענינות חדשים שילהיבו אותך כמו קורס צורפות וזאת כדי למצוא יותר איזון בחייך?( בהנחה שאינך יכולה לעזוב עבודה מכניסה וכו)...ואז הלחץ יופחת... מה את יכולה לשנות בסביבת העבודה שלך כדי שיהיה יותר נעים ופחות מלחיץ? מה זה דורש ממך? אני כותבת לך כמה שאלות להבהרה עצמית כשאני יוצאת מתוך הנחה שאת השכר במקום העבודה אינך יכולה להחליף בשכר נמוך יותר בעבודה חדשה או במקצוע אחר.. נירה אורפז מאמנת אישית ועסקית מוסמכת Comprehensive U . [email protected] 054- 5495128

 

[הדס (אמבר)]

לא הייתי מרוצה גם קודם לכן

אבל זה היה נסבל. לא אהבתי את העבודה ואת ההתנהלות, וחשבתי על כיוונים חילופיים, אבל המשכורת פיצתה על זה. עסקתי בהרבה תחביבים בתור פיצוי, אבל בזמן האחרון כמה דברים מרכזיים שעשיתי הפסיקו להלהיב אותי באותה מידה (שוב, שינוי פרסונלי). כך שבהעדר פיצוי שיסיט את תשומת הלב - כל החרא התחיל לגעת בי יותר מדי. הדבר היחיד שאני יכולה לשנות בסביבת העבודה שלי כדי שיהיה יותר נעים הוא פחות לקחת ללב, לסנן טלפונים, להתעלם ולצפצף עליהם ולחכות שהם יתחלפו. גם זו גישה וגם זו דרך התמודדות יעילה במידה מסוימת. הקושי איתה הוא שזה לא באופי שלי. אני בנאדם שלוקח ללב ומתייחס ברצינות לעבודה. ומעבר לכך, יש לי בעיה עקרונית עם זה, כי זה לא פתרון. זה בעצם אומר לסתום את האף ולהתעלם שאני שקועה בחרא עד הצוואר. אבל אני רוצה לצאת מהחרא, ולא סתם לחיות עם אף סתום.

 

[אוריק3]

הדס יקירה..עם כל הכבוד. העניין מצריך שיחה

עמוקה. מהסיבה שאת אשת נסיון, כבר טחנת בראש את כל האופציות ומה שאת עשויה לקבל כאן הן אולי אפליקציות נוספות. לכן לטעמי צריכה להערך שיחה פיזית אינטאקטיבית יסודית שבסופה יהייה ברשותך המידע הדרוש לקבל החלטות. בהצלחה

 

[אבי בכר 2005]

הצעה לזוית ראיה חדשה

ממה שאת אומרת בלי לרדת מדי לפרטים כי כמו שאמר אוריק זה כבר לשיחה עמוקה את רואה כרגע שתי אפשרויות שניתן לממש 1. עבודה שאת שונאת אך מניבה משכורת שאת מרוצה ממנה 2. עבודה שתאהבי (לא ברור כרגע מה בדיוק) אך תניב משכורת שלא תהי מרוצה ממנה ההצעה שלי אליך היא שיתכן והפיתרון נמצא באופציה שלישית שאת לא יכולה לראות כרגע כברת מימוש 3. עבודה שתאהבי וגם תניב משכורת שתהי מרוצה ממנה האם את מוכנה לשים לך למטרה לממש לעצמך את האופציה השלישית? ברכות

 

[הדס (אמבר)]

כמובן שהאופציה השלישית היא המועדפת

עלי. ועוד יותר מועדף עלי לזכות בלוטו כך שלא אצטרך לעבוד כלל. הנחת העבודה שלי שכל מקום עבודה אחר ידרוש ממני התחלה חדשה, מה שאומר לקבל שכר כמו מתחילה. בעוד שכיום אני מקבלת שכר כמו מישהי שהגיעה למקום די גבוה. זאת הנחה די ריאלית. בכל זאת, רוב השכירים בישראל לא מקבלים משכורת כמו שלי. כך שההנחה השלישית היא קצת אופטימית מדי.

 

[אבי בכר 2005]

חידוד

לא שאלתי מה לדעתך עדיף שאלתי - האם את מוכנה לשים לך למטרה לממש לעצמך את האופציה השלישית? במילים אחרות - האם את מוכנה לשים לך למטרה לייצר לעצמך מקום עבודה שתאהבי וגם יניב לך משכורת שתהי מרוצה ממנה? החוכמה בתהליך שינוי היא להציב מטרות שאת נחושה להשיג אותן גם כאשר יש שאלות שאין לך עליהן תשובות כרגע באשר לדרך בה תשיגי אותן. כרגע את מגדירה מטרה כראלית או לא, על סמך מה שאת יודעת, ועל סמך מה שאת יודעת אפשר להשיג רק את אופציות 1 ו 2 במידה ותבחרי להכנס לתהליך אימון הדבר הראשון שתדרשי אליו הוא להציב מטרה אותה את רוצה לממש. עכשיו זה גם זמן טוב לעשות זאת. ברכות

 

[הדס (אמבר)]

בהחלט: זו האופציה המועדפת

 

[אבי בכר 2005]

מה המטרה שלך?

לא שאלתי מה לדעתך היא האופציה המועדפת שאלתי האם את בוחרת את אופציה 3 כמטרה שלך זה לא אותו דבר להגיד שהיא האופציה המועדפת זה לכל היותר חוות דעת. להגיד שאת בוחרת באופציה זו כמטרה שלך זו כבר הצהרת כוונות והתחייבות כלפי עצמך. ברכות

 

[הדס (אמבר)]

בוודאי שזו מטרה

משכורת גבוהה ועבודה מעניינת ונעימה.

 

[אבי בכר 2005]

משכורת גבוהה ועבודה מעניינת ונעימה

יופי של מטרה

עכשיו כשיש לך מטרה ברורה ומדוייקת את יכולה להתחיל לייצר אותה שלב ראשון להבין אותה טוב יותר במילים אחרות להבין מה זה אומר במציאות "משכורת גבוהה ועבודה מעניינת ונעימה" יש לא מעט שאלות מנחות שניתן לשאול על מנת להבין את המטרה טוב יותר, למשל מהי עבודה מעניינת עבורך? אם יש לך שאלות שאת יכולה לחשוב עליהן בעצמך את מוזמנת להעלות אותן לכאן ונבין אותן יחד. יום מצויין ובהצלחה במימוש המטרה שלך.

 

[הדס (אמבר)]

אני חושבת שהשאלה העיקרית שלי

היא איך מגיעים לשם? איך מגבשים מה אני רוצה? איך לומדים לחבר בין מה שאני רוצה לבין המצב הכלכלי בחוץ?

 

[אוריק3]

הדס יקרה

אין קסמים. העצות המצויינות שקבלת כאן הן מקצועיות ומעולות ברם. כפי שציינתי קודם לצערי אנו לא יכולים לחדש לך משום שלטעמי את כל האופציות המוזכרות כבר בחנת, מתוך נסיון החיים הנרחב שלך. לכן לטעמי, צריך להעריך מחדש את הרצונות שלך, היכולות שלך והמחיר הנדרש לבצוע מהלך שללא ספק עשוי להיות קרדינלי, החל משדרוג פנימי שלך בתוך המערכת הקיימת. (את המגרש הזה את מכירה הכי טוב) ועד מהלך עמוק יותר . שכדי לעשותו המאמן/יועץ חייב לטעמי להכיר אותך "לעומק". בהצלחה

 

[אבי בכר 2005]

"מה" לפני "איך"

בכל יצירה יש את שלב ה"מה" ורק אחר כך מגיע שלב ה"איך" ככול שהמה ברור יותר האיך הופך נגיש יותר לפני שאת מנסה לברר איך משיגים "משכורת גבוהה ועבודה מעניינת ונעימה" שווה להבין מה זו "משכורת גבוהה ועבודה מעניינת ונעימה" וככול שה"מה" יותר פרטני ה"איך" הופך יותר ויותר נגיש מה זו עבודה מעניינת? מה זו עבודה נעימה? על סמך מה תדעי שעבודה כל שהיא היא מעניינת ו/או נעימה? מה נמצא בסדר החשיבות שלך מעניינת או נעימה? מה זו משכורת גבוהה? מה עושה לך נעים בכלל בחיים - מה מתוך זה אפשר להביא לעבודה? מה עושה לך מעניין בחיים - מה מתוך זה אפשר להביא לעבודה? מה יחשב בעינייך משכורת? סכום הנטו בתלוש השכר? הברוטו? תנאים סוציאלים? תועלות/תנאים נוספים שאינם בכסף? זה לא שאלון או מבחן את גם לא צריכה לענות על כל השאלות אם בכלל יחד עם זה אלו שאלות טובות להתחלה ברכות

 

[mobyboy]

דברי הזדהות להדס

שלום לך האמת שנכנסתי לפה כדי לכתוב פה הודעה דומה לשלך. אני בן 36 ונמצא במבוי סתום לחלוטין כמוך. אני פוחד להתחיל מסלול חדש לחלוטין, אבל מצד שני נמאס לי מהתקיעות הזה. אני עצלן מטבעי וזה גם מקשה על הבחירה. רציתי שתדעי שאת לא היחידה.

 

[הדס (אמבר)]

תודה, אני יודעת אני לא היחידה

בהצלחה לך

 

[isaacm]

לשניכם

Amber & Mobyboy, אם לא הייתם כל כך מתנגדים למשהו שבכלל לא בטוח שיבוא לא הייתם עוצרים. ואותו משהו - בכלל לא בטוח שיבוא, ממש לא. מאחל לשניכם שתגלו את הדרך המתאימה לכם, ותיהנו לצעוד בה. איציק

 

[הדס (אמבר)]

אז הנה דוגמה מהיום

כבר לפני חודש ידעתי שביום ראשון אני לא יכולה להגיע לעבודה. יש לי סידורים שחייבים להעשות ביום הזה בבוקר, ובערב יש לי חתונה ודי רחוק. אני הודעתי למזכירה שאני לא נמצאת, והפלא ופלא - קבעו לי שתי ישיבות חשובות, , בדיוק על הסידורים שלי. אז אחד מהשניים: קובעים את הישיבה כשאני לא יכולה להגיע, כדי שלא אגיע לישיבה ואז הם יוכלו לקבל החלטות בלעדי. או לחילופין, הם קובעים את הישיבה כך שלא אגיע, והם יוכלו לפטר אותי או לפגוע בי כי אני לא יכולה להגיע. והרי כל פעם שאני מודיעה שאני לא יכולה - אני מקבלת צעקות שמה פתאום אני קובעת לי את לוחות הזמנים שלי, ומה פתאום אני מעיזה להעדר מהעבודה. אז יש לי כמה אופציות: 1. להתעמת ולריב - מה שאני מאוד לא רוצה לעשות כי זה נורא מעיק עלי. 2. למצוא תחליפים למה שהייתי צריכה לעשות. 3. להתחלות ברגע האחרון. למישהו יש עצה אחרת איך להתמודד עם זה?