תסכולים ועצבים

[stevieg81]

תסכולים ועצבים

שלום חברים חדשים שלי,
אני אבא לילד הכי מדהים בעול (אובייקטיבי משהו), רציתי לדעת איך מתמודדים עם עצבים שנוצרים במיוחד מחוסר שינה והתעוררויות בלילה והרגשות אשם שמתעצבנים ואולי קצת לא סבלניים עם הילד המדהים שלכם.
האם קרה למישהו מפה ? איך התמודדתם ?

 

[חיבוקיתוש]

ללמוד להכיל

להבין שהוא לא עושה את זה בכוונה, אלא מתוך צורך כל שהוא שלו. מה גם שכעס לא עוזר במצבים שילד מתעורר בלילה. להיפך מענה עצבני לילד בוכה רק יגביר את הבכי. מענה שקט מרגיע כמו קסם ברוב המקרים ואז חוזרים למיטה הרבה יותר מהר.

 

[iameden]

עם סמים... P-:

ברור שקורה אבל זה גם נורא תלוי בן כמה הילד ואיך מתבטאים העצבים. לא מכירה הרבה אנשים שמתמודדים טוב עם חוסר שינה או עם התעוררויות תכופות בלילה... איך מתמודדים? מלמדים שינה עצמאית, בגיל המתאים. מבינים שזו תקופה שתגמר (קפיצה התפתחותית, קפיצת גדילה, גיל צעיר, שיניים, אוזניים וכשנגה באופק עם מאדים או כשסתם ירח מלא...) מנסים ללכת לישון מוקדם בתקופות השונות האלה ומנסים להתחלק עם בן הזוג (לילה לילה למשל או אחד עד שעה מסויימת ושני משעה מסויימת). מקטריםעל זה מלא... אוכלים/שותים משהו טעים לפיצוי (עובד בעיקר לבנות כנראה), הולכים לרוץ/להרביץ לשק בשאר הזמן ולףעמים גם צורחים ומתחרטים על העצבים אח"כ... ואם זה משהו מתמשך או בתדירות ממש גבוהה בגיל לא כ"כ צעיר, בהחלט חושבים על עזרה מקצועית לפני שמאבדים את זה לגמרי... (יועצת שינה למשל...). ללילות ארוכים ושקטים!

 

[Cafe Latte]

גם ללמוד להכיל את

עצמך.
קורה.
בסה"כ כולנו לא האנשים הכי נחמדים כשאנחנו סובלים ממחסור בשינה.
&nbsp

 

[פיצי ופיצית]

חוסר שעות שינה הוא קשה
ההרגשה הזו שאתה כל הזמן מותש, וכל הזמן יש מישהו שצריך ממך משהו היא לא קלה, במיוחד כשמדובר בילד ראשון ואתה מרגיש שכל החיים שלך התהפכו.
בעיני יש כמה דברים שיכולים לעזור בסיטואציה הזו:
1. לחלק את הנטל - לא משנה איך, תמצאו את הדרך הנוחה לכם. אפשר לעשות לילה-לילה, אפשר לחלק את הערב משעה X עד שעה Y ואז משעה Y עד הבוקר, אפשר לחלק כך שבכל התעוררות של הילד מישהו אחר ניגש אליו.
2. להשלים שעות שינה כשאפשר, גם אם מדובר בנמנום קצר על הספה בזמן שהילד ישן.
3. להשיג עזרה מבחוץ. לבקש ממשפחה, חברים קרובים או אפילו בתשלום - מישהו שיהיה עם הילד לשעתיים בזמן שאתם תשלימו שעות שינה.
4. להמשיך, למרות הסחרור המטורף שהחיים שלך נכנסו אליהם, לעשות משהו שאתה יודע שמרגיע אותך. לצאת להליכה, להיפגש עם חבר, לשבת שעה ולבהות... לא יודעת מה.. מה שמרגיע אותך.
5. גם כשהילד בוכה, אם אתה מרגיש שאתה עצבני מדי - אל תיגש אליו. עדיף לתת לו לבכות עוד 5 דקות ובזמן הזה ללכת לחדר אחר לשתות כוס מים לאכול קוביית שוקולד לנשום כמה נשימות עמוקות ואז לגשת אליו, מאשר לגשת אליו כשאתה עצבני. אני אגיד את זה באופן קצת קיצוני: אף ילד עוד לא מת מזה שהוא בכה עוד 2 דקות, כן היו ילדים שמתו כי מי שטיפל בהם היה עצבני מדי והעצבים יצאו על הילד.
6. הכי חשוב לזכור - זה רק תקופה. היא קשה, ומתישה, ומפרכת, אבל היא עוברת. קח נשימה עמוקה, שתה הרבה הרבה קפה

- זה יעבור.

 

[stevieg81]

חברים יקרים

תודה רבה על כל התשובות ואתם צודקים במאה אחוז.

שלא ישתמע מכך שאני חס וחלילה מוציא משהו על הילד, הדבר הכי גרוע שעשיתי או אישתי ברגע של תסכול הוא קצת להרם את הכל ולהגיד לו מה קרה ? למה אתה לא נרגע ? דבר שאחריו התחרטתי קשות והרגשתי מגעיל ומרושע ולא יכלתי להתאפק, יצאתי באמצע היום מהעבודה נסעתי הביתה וחיבקתי אותו והפצרתי בפניו מאה פעם שאני אוהב אותו ואני באמת אוהב אותו כמו שאני לא אוהב שום דבר אחר בעולם.
הבעיה שאף פעם אין זמן לעצמך. עם העבודה והזמן איכות עם הילד ולאכול ולרצות ללכת לישון מוקדם, אין זמן לשום דבר אחר וזה עוד יותר מתסכל.
בעיות, בעיות, בעיות, אני גם בטבעי קצת פסימי ופולני.

 

[פיצי ופיצית]

זמן לעצמך הוא אכן מצרך נדיר

אבל עם הזמן, כשסדר היום שלו מתחיל להסתדר, אפשר גם למצוא זמן לעצמך בתוך ים המשימות.

ובינתיים... אפילו לשמוע שיר שאתה אוהב יכול לשפר את מצב הרוח, ולהנמיך קצת את גובה הלהבות והעצבים. הנה אחד משלי, שתמיד מצליח לעשות לי חשק לרקוד.