תסגור את המקרר

תסגור את המקרר

תחכה עוד 5 דקות ותאכל איתי כמו בן אדם. למה גברים מתעקשים להתעסק עם האוכל בזמן שהוא מתבשל? הוא יפתח את הסיר , ידוג איזה חתיכת בשר נא ויתעקש ש"הכל בסדר , זה כבר מוכן." כשהוא רעב - אין לו אלוהים . הורס אותי, כל פעם מחדש כשאני מבשלת משהו, רגע לפני שהכל מוכן, אני מוצאת אותו דבוק למנורה שבמקרר "עוד רגע יש לך ארוחה נורמלית" אני מנסה להניס אותו. "אבל אני רעב עכשיו" הוא עונה בעצבים,תוך כדי דחיסה של פסטרמה עבשה. או כשהו טוחן פיתות במסעדה עד שהאוכל יגיע..... אבל הכי נורא , זה לחיות עם הידיעה,שכשהוא מגיע הביתה רעב, גם אם תפתחי לו את הדלת לבושה בזוג ביריות אדומות ( ורק בהן), הוא, ינפנף אותך לכל הרוחות, וישעט לעבר יצרן הסיפוקים , הגדול מכולם: ה מ ק ר ר .
 
ככה זה

גברים רעבים לא רואים ממטר
לגבי הביריות אני לא בטוחה חחחחח
 
../images/Emo8.gif../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

לגבי הביריות ................. רק אחרי שהוא אכל,
 
אוכל יש , "במטבח שלי,יש אפילו תה"

רפרודוקציה של משפט מתוך שיר של מוניקה סקס - יהלי סובול , מתוך האלבום "יחסים פתוחים" מ2001 .
 
האם יכול להיות שזו את זש"נ?

לא בעצם לא אמנם התיאור היה די מדויק רק שאני לא מנפנף ושועט לעבר המקרר, למה לא "להרוג שתי ציפורים במכה אחת"? אצלי זה טיפ טיפה שונה במשך כל היום איני אוכל כלל וכלל! עד שכף רגלי הענוגה דורכת בפתחה של המעלית או אז תחושת הרעב עולה ומתגלגלת ממעמקי ביטני אל מרומי מוחי.מסמאת את עיניי מחרישה את אוזניי ומשתקת את שיקול דעתי (שגם כך לוקה הוא בחסר) וזו בדיוק הסיבה שזש"נ אף פעם אבל אף פעם לא פותחת לי ת'דלת. סיכון הדריסה/דחיפה/מעיכה/פגיעה... גדול מידיי. ואז..... בורקס בן שבועיים קר קר מהמקרר, עוף בן שנתיים מעוטר בלובן שומנו הצמיגי, במבה שיוצרה ידנית לפני עידן המכונות, עוגה שסכין קצבים לא תצליח לחותכה, הכל מתערבב לארוחה משביעה מהירה וטעימה. (בזמן האחרון אני שוקל לעבור למטרנה)
(לא קשור פשוט אף פעם לא השתמשתי באייקון הזה)
 
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gifאתם מצ'וגעים!!!!!!

כבר אמרתי? ואם לא....אומרת שוב
מצחיקים אותי עד דמעות....כייף לקרוא אתכם כל פעם מחדש
 

יפעת*

New member
גם אני חסרת סבלנות

בנוגע לבישולים, יכולה להזדהות איתו
 
למעלה