תני לנפשך דרור "גם סלעים נשברים" כתבה משוררת דגולה אחר כך טרפה נפשה. את, שותקת ובלבך המועקה. השיחי תשוקותייך באותיות של אש כתבי רוצה אני בך רוצה באהבה. תני לנפשך דרור שלחי את גופך לחופשי אהבי את היום החולף ובלילה אהבי אותי.
זכרון חלומות מונחים על מצע זכרון, עוד רגע נותר לנו לטעום. ניחוח שורד של ליל כסוף, רוויתי גוך שפתיי גמאו גוף. על הסף, לא נרדמת לא נסחפת ברוח, שפתיי לוחשות לבך פתוח. ואני, גומאת עדיין מרחבים פתוחים, שוחקת שנותיי אל חיוכים.