ולפני שמאשימים אותי באטימות לב,
להלן הסבר קטן: בחברה החרדית בירושלים נזעקים מדי שנה לקראת פסח להתרים "קמחא דפסחא" לעניים. כולם תורמים , מי לא יסייע לעניין? ואחרי זה רואים בשמואל הנביא ובגבעת שאול אהלי ענק, אליהם מגיעים אנשים ועומדים בתורים אכוכים כאורך הגלות (תרתי משמע) כדי לקבל את ההקצבה. האם כולם זכאים? האם ההרגל בקריאה "תנו לעניים" והפיכת היות "עני" לסטנדרט אינה מוסיפה עוד אנשים למעגל הנצרכים, גם כשהם אינם כאילו? ראוי לבחון כל מקרה לגופו, לא כל המבקש, אכן שרוי במצוקה. (ולמען הסר ספק, הסבר זה הנו כללי ואינו בא לטעון אישית כנגד מי מתשע מחוסרות הדיור שהיא אישית אינה זכאית, או מנצלת).
