התכוונת "לא כל הקפואירה"
נכון, יש ומת בדבריך. האקרובטיקה היא חלק (נספח) לקפואירה אבל היא לא חלק מהותי/חשוב בשנים הראשונות אולי פלוריאו קשור יותר בצורה של מעבר ושליטה במרחבי ההודה. אז נכון, יש בקפואירה תחום שנקרא אקרובטיקה אבל אם אתה רצה ללמוד לעשות דברים יפים לך ללמוד ברייקדאנס או התעמלת קרקע. (לא אתה ספציפית אלא כולם) ואם אתה רוצה ללמוד את האומנות לחימה ואת המלנדרו (מלנדרז') שזו התכסיסנות והערמומיות שבקפואירה לא חשובה לך האקרובטיקה... וכמו שאמרתי, אם אתה תשקיע ותתאמן על בסיס וכשאני אומר בסיס זה לא אומר רק בעיטות, הגנות וג'ינגה אלא גם פלוריאו כמו אאו(גלגלון) אאו סה מאו (גלגלון בלי ידיים) מקקו, קטה ג'יהינגס, בננרו (עמידת ידיים) וכו' שהם הבסיס אז כל הגוף שלך ייתחזק ויהיה לך הרבה יותר קל להתחיל לעבוד על ה"אקרובטיקה הכבדה" ואני מדבר מניסיון של ההפך. אני התחלתי עם הרבה בסיס אבל קפצתי מעל הפופיק (שזה גבוהה... לא סתם) ובמקביל התאמנתי על אקרובטיקה של קפואירה--> מוחטל, מוחטל-בורג, מריפוזה (פרפוזזטה לחלכיכם), ערבית-סלטה/בורג/פליקפלאק סלטה/בורג וכו' והייתי טוב עד שהגוף שלי התפרק, ונשארתי רק עם הבסיס של הקפואירה... עכשיו יש לי את הכוח ופיזי והיכולות לעזות הכל יותר טוב ויותר בטוח אבל אני בבסיס והאגרסיביות כל כך חזק שהאקרובטיקה כבר לא מעניינת אותי כל כך... לדוג', אם אני רואה סלטה גבוהה, אז יופי לו... הוא יודע... אם הוא/היא עושה תרגיל ממש יפה אז פעם זה מרשים... פעמיים גם... פעם שלישית, טוב דיי נמאס!?! לעומת זאת אם אני רואה הטעייה שתופסת במחטלו פעם אחרי פעם אני אתלהב כל פעם מחדש!!! פיי כתבתי הרבה על נושא כל קטן... אוליי בסוף אני אכתוב את כל המאמרים הללו.