תנועה עולמית

בעייתי...

קודם כל אני מאד מעוצבן. אבל צריך לזכור כמה דברים עיקריים: קודם כל מה ש"הצפוים הדניים" עשו בכלל לא במקום, אידיוטי,וחסר היגיון, אבל אתה יכול לשאול שאלה קטנה- מה פה משחקים? קובויים ואינדיאנים?(קצת פופורציות,כמובן...) דבר שני אתה לא יכול להסיק מסקנות על תנועה שלמה(שאני אישית באמת לא אוהב,ומי שהיה איתי בטיול חנוכה שם לב...ונראה לי שאוריה יסכים איתי...) בגלל מעשה טיפשי שעשה מדריך חסר ניסיון וערכים. תחשוב על זה ככה...: מדריך במושבחי#$%$%$# שנמצא במועצה #$%^^$^ ששייכת לתנועה שלנו יעשה פעולה, ובה משהו כנגד הערבים, ולמחרת יפורסם על המעשה בעיתנות העולמית. תחשוב איך אתה תרגיש בתור מישהו מהתנועה שיודע שהמעשה לא במקום ובכל זאת אתה "מתלכלך" בגלל משהו שמישהו אחר עשה. המסקנה העיקרית מזה: תחשבו פעמיים על התכנים והמטודות שבהן אתם משתמשים...!
 

מאיושית

New member
אני מסכימה עם מורן

למרות שגם אני די לא סובלת את הצופים, אני לא חושבת שזה לעניין לשפוט תנועה שלמה לפי קבוצה קטנה מהם.......
 

נ ו ם

New member
טיהי איזה מצחיק אוריה היה...

כל פעם שעברו מולנו צופיפניקים הוא עשה פרצופים צעק - איכסססס צופים! צופים!
 

מאיושית

New member
קצת מוזר?

אולי
 
שאלה עקרונית...../images/Emo70.gif

בקשר לצופי דנמרק- אני יודעת שהמהומה הגדולה הייתה כי הייתה להם פעילות אנטישמית, במסווה של פעילות רגילה. השאלה היא אם הם ראו את זה ככה ואם המדריך שלהם ראה את זה ככה. אולי הוא בכלל התכוון לעשות משהו חינוכי (נגיד- להדגים איך היה בשואה) ואז הכל התפלק לו ויצא לו הפוך. ואולי הוא כן התכוון לזה אבל החניכים שלו הבינו את זה בצורה אחרת לגמרי, אולי אפילו בצורה חיובית יותר? ומה איתנו? אולי אנחנו לפעמים עושים פעילות שנראית לנו סופר חינוכית שבעולם אבל למתבונן מהצד היא תראה כמו קטסטרופה? ואולי אנחנו מתכוונים להראות לחניכים בפעולות משהו אחד אבל יוצא שהם קולטים משהו אחר? תחשבו על זה..... ותתפלספו יחד איתי..
 
אממ מזכיר לי משהו.....

מישהו מכם ראה את הסרט "הנחשול"
זה ממש מזכיר לי את כל זה... כל מה שהיה שם... סרט חזק ואדיר! ראיתי גם את ההצגה.... אני חושבת כמו שרונה ובגלל זה עלה לי הרעיון של זה לראש...
 
אהמ, צודקת

בקשר לדברים שנראים לנו הגיוניים לגמרי, ולמתבונן מהצד נראים זועתיים. סליחה שאני עדיין תקועה באסון המסוקים (קשה להתנתק, בכל זאת) אבל אני רוצה לתת דוגמא. דיברנו על זה שכשאדם אחד מת זה נורא, וזה עצוב, וזה קשה, אבל ששבעים ושלושה מתים זו סטטיסטיקה. המוות של כל כך הרבה אנשים לא נתפס, וניסינו לשים את הגבול, איפה זה עוד כמה הרוגים ואיפה זה עדיין קרוב ופוגע (שלא תבינו לא נכון, 73 זה גם קשה ועצוב ופוגע וכיו"ב). לא הצלחנו להמחיש את המספר, ותיכננו לרכז את המחזור, בן מאה וחמישים איש בערך, בחדר גדול אחד, ואז לבקש מכל הבנים לצאת. מהצד, בדיעבד, זה היה זוועתי.
 
למעלה