טוב, אם בנוסטלגיה עסקינן
לגבי שקיות השוקו הן זכרון ממשחה הכנרת.
משך כעשר שנים נהגנו, חבורה של חמישה:
נורית, עמוס, שלמה, יענקל'ה ואני - להשתתף בצליחת הכנרת.
נהגנו לצאת ביום שישי בבוקר מאיזור המרכז, נסענו להשתכשך בחוף
טנטורה (חוף דור) ומשם, בצהריים לסחנה. אחה"צ הגיעו גם יענקל'ה
עם אשתו (ובמשך השנים הצטרפו גם ילדיו) מעפולה. לפנות ערב התקפלנו,
נסענו אליהם לעפולה.
ארוחת ערב שבת, לינה וקימת בוקר מוקדמת לאחר נשנוש בוקר קל
- לכנרת.
בכל שנה ידענו כי בסיום המשחה יחכו לנו במדשאות, בסיום, החברים/חברות
(ולימים הבעלים והנשים עם הילדים) והחשוב מכל - הלחמניה והשוקו שחולקו
לכל השוחים, יחד עם התעודות ומדליות.
כן, היו ימים....
אני בטוחה שגם בשנים האחרונות מקומן של שקיות השוקו לא נגרע.