תמ"א 35
- פותח הנושא ש מים
- פורסם בתאריך
../images/Emo26.gif קראתי מאמר שנכתב על התוכנית
באתר "השטחים הפתוחים בישראל", ועל פניו נראה כי תמ"א 35 כוללת בתוכה מתן עדיפות גדולה יותר לגליל ולנגב, דבר שהוא מבורך ונכון. עם זאת, הבנתי שיש הסתייגויות שונות לגבי טיב התוכנית. כיוון שהעלית את הסוגייה אני אשמח אם תכתוב את דעתך האישית על התוכנית ובכך תאיר את עיננו כולנו.
באתר "השטחים הפתוחים בישראל", ועל פניו נראה כי תמ"א 35 כוללת בתוכה מתן עדיפות גדולה יותר לגליל ולנגב, דבר שהוא מבורך ונכון. עם זאת, הבנתי שיש הסתייגויות שונות לגבי טיב התוכנית. כיוון שהעלית את הסוגייה אני אשמח אם תכתוב את דעתך האישית על התוכנית ובכך תאיר את עיננו כולנו.
אוהווו.. אתה מפיל עלי תיק כבד לאללה
עדיין לא קראתי את המאמר שאתה מדבר עליו (תודה שהפנית את תשומת ליבי!). אני התמקדתי בינתיים בתחום ספציפי בתמ"א (מקווה שבשישבת יהיה לי יותר זמן לכתוב לכם על כך), אבל באופן כללי ביותר אני יכול לאמר ש: 1. היא לא נותנת שום אפשרות קיום/חיים למגזר החקלאי. 2. היא לא מנסה להתמודד עם השינויים במבנה המשק החקלאי המודרני ולא עם השינויים והאילוצים הכלכליים שעובר המשק החקלאי. 3. בעיקר במגזר הכפרי - מדובר יותר ב-"צילום מצב קיים" ופחות בנסיון להתמודד עם אתגרים אמיתיים. 4. הנ"ל (סעיף 3) נכון במיוחד לגבי שטחים פתוחים מוגנים (תמ"א 22, תמ"א 8). 5. בהרבה מאוד מיקרים (ראה ביקעת הנדיב, כדוגמא בולטת) הצהרות המתכננים ("שטחי מוגן לשימור", ערכיות נופית גבוהה וכד') עומדות בסתירה מוחלטת למה שהם מתכננים בפועל (מערכות תחבורה ותשתית בהיקפים עצומים, שאינם משרתים את האזור ופוגעים לחלוטין בכל ערכי הטבע והמורשת עליהם הוצהר כי יש לשמור...). בקיצור: המווון "בלה בלה" ועטיפה יפה, ובפנים - דברים שונים לגמרי! (כמו כל דבר במדינה...
).
עדיין לא קראתי את המאמר שאתה מדבר עליו (תודה שהפנית את תשומת ליבי!). אני התמקדתי בינתיים בתחום ספציפי בתמ"א (מקווה שבשישבת יהיה לי יותר זמן לכתוב לכם על כך), אבל באופן כללי ביותר אני יכול לאמר ש: 1. היא לא נותנת שום אפשרות קיום/חיים למגזר החקלאי. 2. היא לא מנסה להתמודד עם השינויים במבנה המשק החקלאי המודרני ולא עם השינויים והאילוצים הכלכליים שעובר המשק החקלאי. 3. בעיקר במגזר הכפרי - מדובר יותר ב-"צילום מצב קיים" ופחות בנסיון להתמודד עם אתגרים אמיתיים. 4. הנ"ל (סעיף 3) נכון במיוחד לגבי שטחים פתוחים מוגנים (תמ"א 22, תמ"א 8). 5. בהרבה מאוד מיקרים (ראה ביקעת הנדיב, כדוגמא בולטת) הצהרות המתכננים ("שטחי מוגן לשימור", ערכיות נופית גבוהה וכד') עומדות בסתירה מוחלטת למה שהם מתכננים בפועל (מערכות תחבורה ותשתית בהיקפים עצומים, שאינם משרתים את האזור ופוגעים לחלוטין בכל ערכי הטבע והמורשת עליהם הוצהר כי יש לשמור...). בקיצור: המווון "בלה בלה" ועטיפה יפה, ובפנים - דברים שונים לגמרי! (כמו כל דבר במדינה...
המשך...
אני מודע כמובן לבעייה הדמוגרפית והגיאוגרפית ממנה סובלת ישראל, א-ב-ל: ב-"ישראל החדשה" (עפ"י מתכנני תמ"א 35) - כולנו נשכח מחצרות מגוננות ומדושאות, כולנו נשכח איך זה לצאת מהבית יחפים לדשא הרטוב, בילדים ובוודאי הנכדים שלנו לא ידעו כיצד נראו (פעם...) מושב וקיבוץ... כל המראות האלו יעלמו מהנוף!, כי תפיסת התכנון בתמ"א 35 היא של בינוי צפוף, כפי שלא הכרנו עד כה, בינוי צפוף, שאנו מתחשב במאפייני הישוב (מיקום גיאוגרפי, מבנה פיזי ואנושי, מורשת היסטורית ו-"הרמוניה עם הסביבה" היא בכלל מילה גסה... הצפיפות המינימאלית בתמ"א 35 היא 1.5 יח"ד לדונם נטו, וגם זה רק בישובי הבדווים בנגב!! אם נגזר בגורלך להוולד יהודי, והתמזל מזלך לגור בישוב פריפריאלי "כפרי" (עד 500 יח"ד מקסימום!) אזי תתגורר בצפיפות מינימאלית של 3 עד 3.5 יח"ד לדונם, אם אתה גר בישוב כפרי גדול יותר, במרכז הארץ, אזי הצפיפות המינימאלית שתהיה בישובך הנה 4 יח"ד לדונם נטו בממוצע ישובי!!. ועכשיו מעט "תרגום": 1. התמ"א מאפשרת הגדלת צפיפות של פי-2 מן ההוראות הנ"ל, באמצעות תכנית מפורטת, מבלי שזה יחשב כשינוי לתמ"א. כלומר, יזם חרוץ ובעל קשרים (ברשות המקומית בעיקר) יוכל להגדיל את הצפיפות בישוב כפרי במרכז הארץ לכ-4 יח"ד לדונם (בסטנדרטים של היום מדובר בצפיפות עירונית לחלוטין, הקיימת היום למשל בנתניה, טירת-כרמל, כפר-סבא, רעננה, נשר ועוד). 2. בנימינה, פרדס-חנה, זכרון-יעקב, עתלית ועוד ישובים שהיו ישובים חקלאיים עד לא מזמן והיו ערש ההתיישבות הציונית במדינה, יאבדו לחלוטין את אופיים וצביונם ויהפכו לערים בלי צפיפות מינימאלית של 5-6 יח"ד לדונם נטו! 3. לסיכומו של עניין: תשכחו מחלום ה- "בית וגינה", תשכחו מחלום ה- "בית צמוד קרקע"!! 4. חסל עם צורות מגורים הטרוגניות, מעכשיו כולנו חוזרים לאמא רוסיה ולאבא סטאלין, מעכשיו כולנו נגור בישובים זהים, ללא כל מאפיינים וייחוד, מעכשיו כווולנו נגור בעיר הגדולה, ששמה גוש גדרהחובותראשוןיפותלאביברמתגנתניהקדימהחדרהפרדסחנהבנימינהחיפהעכונהריה! וזו הביקורת הכי גדולה וקשה שיש לי על התכנית הזו! תכנית פופוליסטית, שעשתה עבודה קלה למתכנניה ופתחה "חלון הזדמנויות" ענק לקבלנים ולפוליטיקאים. תכנית שחשבה על העתיד אבל לא חשבה על בני האדם (שיחיו בו)
אני מודע כמובן לבעייה הדמוגרפית והגיאוגרפית ממנה סובלת ישראל, א-ב-ל: ב-"ישראל החדשה" (עפ"י מתכנני תמ"א 35) - כולנו נשכח מחצרות מגוננות ומדושאות, כולנו נשכח איך זה לצאת מהבית יחפים לדשא הרטוב, בילדים ובוודאי הנכדים שלנו לא ידעו כיצד נראו (פעם...) מושב וקיבוץ... כל המראות האלו יעלמו מהנוף!, כי תפיסת התכנון בתמ"א 35 היא של בינוי צפוף, כפי שלא הכרנו עד כה, בינוי צפוף, שאנו מתחשב במאפייני הישוב (מיקום גיאוגרפי, מבנה פיזי ואנושי, מורשת היסטורית ו-"הרמוניה עם הסביבה" היא בכלל מילה גסה... הצפיפות המינימאלית בתמ"א 35 היא 1.5 יח"ד לדונם נטו, וגם זה רק בישובי הבדווים בנגב!! אם נגזר בגורלך להוולד יהודי, והתמזל מזלך לגור בישוב פריפריאלי "כפרי" (עד 500 יח"ד מקסימום!) אזי תתגורר בצפיפות מינימאלית של 3 עד 3.5 יח"ד לדונם, אם אתה גר בישוב כפרי גדול יותר, במרכז הארץ, אזי הצפיפות המינימאלית שתהיה בישובך הנה 4 יח"ד לדונם נטו בממוצע ישובי!!. ועכשיו מעט "תרגום": 1. התמ"א מאפשרת הגדלת צפיפות של פי-2 מן ההוראות הנ"ל, באמצעות תכנית מפורטת, מבלי שזה יחשב כשינוי לתמ"א. כלומר, יזם חרוץ ובעל קשרים (ברשות המקומית בעיקר) יוכל להגדיל את הצפיפות בישוב כפרי במרכז הארץ לכ-4 יח"ד לדונם (בסטנדרטים של היום מדובר בצפיפות עירונית לחלוטין, הקיימת היום למשל בנתניה, טירת-כרמל, כפר-סבא, רעננה, נשר ועוד). 2. בנימינה, פרדס-חנה, זכרון-יעקב, עתלית ועוד ישובים שהיו ישובים חקלאיים עד לא מזמן והיו ערש ההתיישבות הציונית במדינה, יאבדו לחלוטין את אופיים וצביונם ויהפכו לערים בלי צפיפות מינימאלית של 5-6 יח"ד לדונם נטו! 3. לסיכומו של עניין: תשכחו מחלום ה- "בית וגינה", תשכחו מחלום ה- "בית צמוד קרקע"!! 4. חסל עם צורות מגורים הטרוגניות, מעכשיו כולנו חוזרים לאמא רוסיה ולאבא סטאלין, מעכשיו כולנו נגור בישובים זהים, ללא כל מאפיינים וייחוד, מעכשיו כווולנו נגור בעיר הגדולה, ששמה גוש גדרהחובותראשוןיפותלאביברמתגנתניהקדימהחדרהפרדסחנהבנימינהחיפהעכונהריה! וזו הביקורת הכי גדולה וקשה שיש לי על התכנית הזו! תכנית פופוליסטית, שעשתה עבודה קלה למתכנניה ופתחה "חלון הזדמנויות" ענק לקבלנים ולפוליטיקאים. תכנית שחשבה על העתיד אבל לא חשבה על בני האדם (שיחיו בו)
ש מים - כמה הערות:
ראשית, התמ"א מצהירה על ציפוף המגורים המרכז כאחת ממטרותיה. לאור ריבוי הבניה צמודת הקרקע הגוזלת משאבים נכחדים. רזרבות הקרקע לבניה הולכות ומצטמצמות ולאור התחזית לשנת 2020 אין מנוס מבניה רוויה. מי שרוצה - יאלץ לעזוב לפריפריה - אילוץ שמשרת את המטרה השניה של התמ"א - פיזור אוכלוסיה. איני נוקט עמדה (למרות שהייתי מעדיף שיניחו לנגב ולגליל) אך התמ"א לפחות עקבית בכך. נוצר היום מצב שתחומים מוניציפלים עומדים בפני מיצוי עתודות הקרקע ועל כן יש צורך בהכתבת קו חדש. קרקעות פנויות שייתפסו היום על ידי בניה "בזבזנית" מבחינת קרקע לא יאפשרו לתת מענה לאוכלוסיה הגדלה. לגבי החקלאות - התמ"א רואה בחקלאות כ"שומרת הריאות הירוקות" ותו לא. היא לא נותנת עתיד לחקלאות בהיבט הכלכלי ורואה חשיבות בשימור שטחים חקלאיים כמרחבים פתוחים. נכון שכל זאת להלכה בעוד שלמעשה מדיניות הפיתוח (המונהגת על ידי אותו מנהל התכנון, יוזם ומאשר התכנית) אינה קשורה ואינה צמודה לתכניות ולמטרותיה. כבר מזמן למדנו כולנו כי הממשלה לדורותיה מתרחקת כמו מאש מכל דבר הכרוך במדיניות.
ראשית, התמ"א מצהירה על ציפוף המגורים המרכז כאחת ממטרותיה. לאור ריבוי הבניה צמודת הקרקע הגוזלת משאבים נכחדים. רזרבות הקרקע לבניה הולכות ומצטמצמות ולאור התחזית לשנת 2020 אין מנוס מבניה רוויה. מי שרוצה - יאלץ לעזוב לפריפריה - אילוץ שמשרת את המטרה השניה של התמ"א - פיזור אוכלוסיה. איני נוקט עמדה (למרות שהייתי מעדיף שיניחו לנגב ולגליל) אך התמ"א לפחות עקבית בכך. נוצר היום מצב שתחומים מוניציפלים עומדים בפני מיצוי עתודות הקרקע ועל כן יש צורך בהכתבת קו חדש. קרקעות פנויות שייתפסו היום על ידי בניה "בזבזנית" מבחינת קרקע לא יאפשרו לתת מענה לאוכלוסיה הגדלה. לגבי החקלאות - התמ"א רואה בחקלאות כ"שומרת הריאות הירוקות" ותו לא. היא לא נותנת עתיד לחקלאות בהיבט הכלכלי ורואה חשיבות בשימור שטחים חקלאיים כמרחבים פתוחים. נכון שכל זאת להלכה בעוד שלמעשה מדיניות הפיתוח (המונהגת על ידי אותו מנהל התכנון, יוזם ומאשר התכנית) אינה קשורה ואינה צמודה לתכניות ולמטרותיה. כבר מזמן למדנו כולנו כי הממשלה לדורותיה מתרחקת כמו מאש מכל דבר הכרוך במדיניות.
נסיון לתשובות
(תתחשב בשעה המאוחרת...). 1. נכון, גם אני מתלבד בדילמה שבין הציפוף לשמירה על השטחים הפתוחים, א-ב-ל, וכאן יש לי 2 דברים להעיר ולהאיר (לך ולכוולם): א. אתה מכנה עצמך "המטייל", מכאן אני מניח ש-"נוף הארץ" ומורשתה חשובים בעיניך... האם לא יחמץ לבך מהיעלמות מושבות הברון, למשל? האם לא יצבט ליבץ על היעלמות "תמונת נוף הקיבוץ" (עם המדשאות הרחבות בין הבתים הקטנים וכו'...)? ב. גם אני חשבתי פעם שהדילמה היא בין בניה רוויה (בכל הארץ!) לבין שטחים פתוחים, אבל... קח "קצת" פסק זמן מן הסיסמאות הפופוליסטיות, ונסה לחשוב על האפשרות האחרת: לעיר ולכפר מאפיינים שונים - העיר מאופיינת בבניה צפופה, רוויה, תנועה סואנת, רועשת ו-"חיי עיר", ואילו לישובים הכפריים מאפיינים הפוכים לחלוטין. עכשיו, ציפוף ו-"עיור" הכפר יהפכו למשהו שאינו הוא, ואילו "עיור העיר" (קריא: "פינוי-בינוי", התחדשות עירונית, הרוויה אורבנית, "מיחזור קרקע עירונית" ועוד פטנטים) לא ישנו את אופיה של העיר בצורה כה קיצונית. נכון?? אם כך: מדוע פונים עורכי התמ"א לפיתרון הקל, הפשוט וההרסני?? (של עיור הכפר!!!). 2. משוואה פשוטה: אין קיום לחקלאות לאא בסיס כלכלי לחקלאים. כך שתשכח מ-"חקלאות כריאה ירוקה"!! במקרה הטוב יהיה לך שטחי קוץ ודרדר, פסולת ומרעין בישין. במקרה הפחות טוב יהיה לך "שדה צייד ליוזמות נדל"ן"! הייתי יכול להמשיך, אבל יש לי יום עמוס וקשה מחר. מצטער.
(תתחשב בשעה המאוחרת...). 1. נכון, גם אני מתלבד בדילמה שבין הציפוף לשמירה על השטחים הפתוחים, א-ב-ל, וכאן יש לי 2 דברים להעיר ולהאיר (לך ולכוולם): א. אתה מכנה עצמך "המטייל", מכאן אני מניח ש-"נוף הארץ" ומורשתה חשובים בעיניך... האם לא יחמץ לבך מהיעלמות מושבות הברון, למשל? האם לא יצבט ליבץ על היעלמות "תמונת נוף הקיבוץ" (עם המדשאות הרחבות בין הבתים הקטנים וכו'...)? ב. גם אני חשבתי פעם שהדילמה היא בין בניה רוויה (בכל הארץ!) לבין שטחים פתוחים, אבל... קח "קצת" פסק זמן מן הסיסמאות הפופוליסטיות, ונסה לחשוב על האפשרות האחרת: לעיר ולכפר מאפיינים שונים - העיר מאופיינת בבניה צפופה, רוויה, תנועה סואנת, רועשת ו-"חיי עיר", ואילו לישובים הכפריים מאפיינים הפוכים לחלוטין. עכשיו, ציפוף ו-"עיור" הכפר יהפכו למשהו שאינו הוא, ואילו "עיור העיר" (קריא: "פינוי-בינוי", התחדשות עירונית, הרוויה אורבנית, "מיחזור קרקע עירונית" ועוד פטנטים) לא ישנו את אופיה של העיר בצורה כה קיצונית. נכון?? אם כך: מדוע פונים עורכי התמ"א לפיתרון הקל, הפשוט וההרסני?? (של עיור הכפר!!!). 2. משוואה פשוטה: אין קיום לחקלאות לאא בסיס כלכלי לחקלאים. כך שתשכח מ-"חקלאות כריאה ירוקה"!! במקרה הטוב יהיה לך שטחי קוץ ודרדר, פסולת ומרעין בישין. במקרה הפחות טוב יהיה לך "שדה צייד ליוזמות נדל"ן"! הייתי יכול להמשיך, אבל יש לי יום עמוס וקשה מחר. מצטער.
ש מים..אפשר לקרוא לך ש?
ראה ידידי, אני לא טוען לטוב או לרע. אני רק מציין כי המטרות הן בסדר אבל הביצוע בפועל או בעתיד - עלול להיות לא טוב. לגבי העלמות הקיבוץ: הוא יעלם עם או בלי התמ"א ולראיה ראה את הצעת החוק לאפשר לקיבוצניקים לקבל/ לרכוש את קרקעות הקיבוץ. ראה מה קורה לכל קיבוץ ובשטחו: הופך לפסיאודו ישוב קהילתי ולפאוור סנטר לעת מצוא. אכן, המורשת והטבע יקרים לי עד מאוד. מבחינתי הפתרון הנכון ביותר הוא לבנות מגדלים בני 80 קומות במרכז הערים ולשחרר ולשמור על השטחים שנותרו (ואולי אף לפנות כאלה שנתפסו כבר. אבל! אני חי כאן ויודע מה קורה ולכן גם מבין כי זה לא יקרה. נצטרך לוותר על ערכי טבע למען כבישים ועל מורשת לצורך בינוי. אני רק מקווה שמי שיחליט לרמוס ולגזול יעשה זאת לאחר שנבדקו כל החלופות ונבחרה זו הטובה ביותר (עבור כולם). בעתיד, עם גידול האוכלוסיה בצורה ניכרת, בא נניח בגליל, אני חושב שאישית אוכל להבין ולחיות עם ויתור על חלק משמורת הר מירון לטובת בינוי ערים יהודיות חדשות והרחבות לאוכלוסיה הלא יהודית. זה יהיה כואב, חבל ומעיק אבל צורך קיומי. הכפר, ש, כבר מזמן עובר הסבה לערי מסכנות. סע בין רעננה לנתניה וראה על מה אני מדבר - הכל גטאות של ממ"י. גועל נפש צרוף, תכנונית וביצועית. לא ככה דמיינתי את המדינה ואת הנוף אבל זה מה יש. הייתי מעדיף לראות פחות בינוי בקדימה/ צורן/ מעלה אבק ויותר רבי קומות בהוד השרון, כ"ס ורעננה. כך היו לנו יותר שטחים ירוקים וריווח בין הישובים.
ראה ידידי, אני לא טוען לטוב או לרע. אני רק מציין כי המטרות הן בסדר אבל הביצוע בפועל או בעתיד - עלול להיות לא טוב. לגבי העלמות הקיבוץ: הוא יעלם עם או בלי התמ"א ולראיה ראה את הצעת החוק לאפשר לקיבוצניקים לקבל/ לרכוש את קרקעות הקיבוץ. ראה מה קורה לכל קיבוץ ובשטחו: הופך לפסיאודו ישוב קהילתי ולפאוור סנטר לעת מצוא. אכן, המורשת והטבע יקרים לי עד מאוד. מבחינתי הפתרון הנכון ביותר הוא לבנות מגדלים בני 80 קומות במרכז הערים ולשחרר ולשמור על השטחים שנותרו (ואולי אף לפנות כאלה שנתפסו כבר. אבל! אני חי כאן ויודע מה קורה ולכן גם מבין כי זה לא יקרה. נצטרך לוותר על ערכי טבע למען כבישים ועל מורשת לצורך בינוי. אני רק מקווה שמי שיחליט לרמוס ולגזול יעשה זאת לאחר שנבדקו כל החלופות ונבחרה זו הטובה ביותר (עבור כולם). בעתיד, עם גידול האוכלוסיה בצורה ניכרת, בא נניח בגליל, אני חושב שאישית אוכל להבין ולחיות עם ויתור על חלק משמורת הר מירון לטובת בינוי ערים יהודיות חדשות והרחבות לאוכלוסיה הלא יהודית. זה יהיה כואב, חבל ומעיק אבל צורך קיומי. הכפר, ש, כבר מזמן עובר הסבה לערי מסכנות. סע בין רעננה לנתניה וראה על מה אני מדבר - הכל גטאות של ממ"י. גועל נפש צרוף, תכנונית וביצועית. לא ככה דמיינתי את המדינה ואת הנוף אבל זה מה יש. הייתי מעדיף לראות פחות בינוי בקדימה/ צורן/ מעלה אבק ויותר רבי קומות בהוד השרון, כ"ס ורעננה. כך היו לנו יותר שטחים ירוקים וריווח בין הישובים.
חזרתי...
1. אין לי בעיה עם היעלמות חלק מן הקיבוצים, שכבר מזמן נבלעו בערים (שפיים, גליל-ים, קבוצת שילר, נוה-ים, מישמרות ועוד). 2. יש לי בעיה עם חוסר הרגישות של עורכי התמ"א, חוסר רגישות המתבטא באי-ירידה לרמת הישוב הבודד ובמסגרת זו הכחדת ישובים המהווים "שמורות טבע ומורשת". במקום להגן על ערכי טבע ("טבע", אגב, אינו רק בע"ח וצומח, אלא גם נוף בנוי ונוף אנושי ואפילו "נוף מורשת היסטורית", כפי שהיטיבו דווקא לבטא עורכי תמ"א 35). 3. לגבי כבישים: לצד ההצהרות המתייפייפות (וה- "בון-טוניות") של עורכי התמ"א (ראה בסעיף המטרות), על "פיתוח והעדפת התחבורה הציבורית", בפועל אנו רואים הפניית משאבים והקצאות קרקע אדירות דווקא לטובת פיתוח הכבישים והתחבורה הפררטית, זוללת השטח (וגם זה, כמובן, על-חשבון שטחי נוף איכותיים ביותר!
). 4. אתה כותב: "אני רק מקווה שמי שיחליט לרמוס ולגזול יעשה זאת לאחר שנבדקו כל החלופות ונבחרה זו הטובה ביותר (עבור כולם)". ועל זה אני אומר: כמה שטוב להיות רחוק מהמידע האמיתי!, ככל שאתה יודע פחות - כך טוב לך יותר...
שכח מזה! לא נבחרה "החלופה הטובה ביותר", אלא זו שעוררה את מינימום ההתנגדויות, בקרב הגופים החזקים במשק...
5. ולפיסקה הזו (שלך): "הכפר, ש, כבר מזמן עובר הסבה לערי מסכנות. סע בין רעננה לנתניה וראה על מה אני מדבר - הכל גטאות של ממ"י. גועל נפש צרוף, תכנונית וביצועית. לא ככה דמיינתי את המדינה ואת הנוף אבל זה מה יש. הייתי מעדיף לראות פחות בינוי בקדימה/ צורן/ מעלה אבק ויותר רבי קומות בהוד השרון, כ"ס ורעננה. כך היו לנו יותר שטחים ירוקים וריווח בין הישובים", לא נותר לי, לצערי הרב (!!!) אלא להסכים בכל פה, להוציא תיקון קטן, מחוייב המציאות: "הכל גטאות של ממ"י" אינו מדוייק! דווקא באיזור זה (צורן היא דוגמא בולטת במיוחד!!) הידיים הם ידי משרד השיכון (אם כי בהחלט גם לממ"י זכויות רבות ביצירת המרקחת המגעילה והמבחילה הזו!!). 6. אגב, לאור מצוקת הקרקע הברורה (ביחוד בעתיד המדינה): מדוע אין כל נסיון והתייחסות ליצירת שטחי קרקע/בניה חדשים
(דוגמא? יישוב שטחי ים...!!) תחשוב על זה! ובבניין ציון וירושלים ננוחם!
1. אין לי בעיה עם היעלמות חלק מן הקיבוצים, שכבר מזמן נבלעו בערים (שפיים, גליל-ים, קבוצת שילר, נוה-ים, מישמרות ועוד). 2. יש לי בעיה עם חוסר הרגישות של עורכי התמ"א, חוסר רגישות המתבטא באי-ירידה לרמת הישוב הבודד ובמסגרת זו הכחדת ישובים המהווים "שמורות טבע ומורשת". במקום להגן על ערכי טבע ("טבע", אגב, אינו רק בע"ח וצומח, אלא גם נוף בנוי ונוף אנושי ואפילו "נוף מורשת היסטורית", כפי שהיטיבו דווקא לבטא עורכי תמ"א 35). 3. לגבי כבישים: לצד ההצהרות המתייפייפות (וה- "בון-טוניות") של עורכי התמ"א (ראה בסעיף המטרות), על "פיתוח והעדפת התחבורה הציבורית", בפועל אנו רואים הפניית משאבים והקצאות קרקע אדירות דווקא לטובת פיתוח הכבישים והתחבורה הפררטית, זוללת השטח (וגם זה, כמובן, על-חשבון שטחי נוף איכותיים ביותר!
איתך../images/Emo127.gif, לגבי סעיף 6:
דווקא יש התייחסות אבל לא בתמ"א אלא במסמך המדיניות לניהול חופים ואולי בחוק החופים. אם איני טועה יש התייחסות מעורפלת לאיים מלאכותיים. התמ"א מדברת על מטרופולין באר שבע וחיפה ואין זה במסגרתה לעסוק ברמת הישוב! את זה עושים בתמ"מ. תמ"א היא רק קוים מנחים.
דווקא יש התייחסות אבל לא בתמ"א אלא במסמך המדיניות לניהול חופים ואולי בחוק החופים. אם איני טועה יש התייחסות מעורפלת לאיים מלאכותיים. התמ"א מדברת על מטרופולין באר שבע וחיפה ואין זה במסגרתה לעסוק ברמת הישוב! את זה עושים בתמ"מ. תמ"א היא רק קוים מנחים.
תמ"א ותמ"מ...
כמובן שאתה צודק, אבל אתה הלוא יודע שהתמ"מ נגזרת מהתמ"א!... (אגב, במחוז חיפה ישנה תופעה מיוחדת: התמ"מ כבר סיימה הפקדה ונמצאת כעת בשלב חקירה וקיימות מספר סתירות בינה לבין התמ"א...!). אולי לא הדגשתי זאת מספיק, אבל הבעיה החמורה בעיני היא הגמישות הרבה שנתנה התמ"א, להגדלת צפיפויות בישובים!! (היא מגדירה ישוב כ- ישוב כפרי ומאפשרת לו צפיפויות של עיר!!!????). ועוד דבר, התמ"א כן "נגעה" ברמת "הישוב הבודד": יש מספר ישובים שהוגדרו על ידה כ- "ישוב מיוחד" ובהן היא מאפשרת החרגת התייחסות (בעיקר בנושא הצפיפויות), ובין ישובים אלו - דווקא ישובים בעלי רגישויות מיוחדות!! (למשל: בנימינה, גבעת-עדה ועוד). לא קראתי את הנוסח הסופי של חוק החופים... במסמך "מדיניות מימי-חופין", ככל הזכור לי, אין התייחסות מיוחדת לנושא ייבוש שטחי ים, אלא (שוב, למיטב זכרוני, כי קראתי אותו לאחרונה לפני למעלה משנתיים...) רק "הנחיות כלליות", לגבי ביצוע סקרים וכד'. בעוד אני מדבר על הכוונה ברורה, ברמה של תכנית (ארצית, מחוזית, לא משנה) לנושא חשוב זה.
כמובן שאתה צודק, אבל אתה הלוא יודע שהתמ"מ נגזרת מהתמ"א!... (אגב, במחוז חיפה ישנה תופעה מיוחדת: התמ"מ כבר סיימה הפקדה ונמצאת כעת בשלב חקירה וקיימות מספר סתירות בינה לבין התמ"א...!). אולי לא הדגשתי זאת מספיק, אבל הבעיה החמורה בעיני היא הגמישות הרבה שנתנה התמ"א, להגדלת צפיפויות בישובים!! (היא מגדירה ישוב כ- ישוב כפרי ומאפשרת לו צפיפויות של עיר!!!????). ועוד דבר, התמ"א כן "נגעה" ברמת "הישוב הבודד": יש מספר ישובים שהוגדרו על ידה כ- "ישוב מיוחד" ובהן היא מאפשרת החרגת התייחסות (בעיקר בנושא הצפיפויות), ובין ישובים אלו - דווקא ישובים בעלי רגישויות מיוחדות!! (למשל: בנימינה, גבעת-עדה ועוד). לא קראתי את הנוסח הסופי של חוק החופים... במסמך "מדיניות מימי-חופין", ככל הזכור לי, אין התייחסות מיוחדת לנושא ייבוש שטחי ים, אלא (שוב, למיטב זכרוני, כי קראתי אותו לאחרונה לפני למעלה משנתיים...) רק "הנחיות כלליות", לגבי ביצוע סקרים וכד'. בעוד אני מדבר על הכוונה ברורה, ברמה של תכנית (ארצית, מחוזית, לא משנה) לנושא חשוב זה.
תשובות:
לגבי מסמך המדיניות: בע"מ 84 מוזכרים האיים המלאכותיים. כמובן שהמסמך שומר על ניסוח עקרוני ומסייג את המלצותיו בקיומם של סקרים כאלו ואחרים. המסמך, כידוע לך, הוכן במקביל להכנת התמ"א המדוברת ולכן ישנו "סינכרון" מסוים בין השניים. כעקרון הוכח כי לאיים השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת וכן גם את מידת כדאיותם מבחינה כלכלית יש לבחון היטב. לגבי רמת הישוב הבודד: ישובים מאוד מיוחדים (כמו שציינת וגם מה שנקרא התיישבות בודדים) זכו להתייחסות הן מההיבט הפוליטי שמאחורי הכנת התכנית אבל גם משום שתופעות אלו דורשות מיקוד תשומת הלב. סתירות תמ"מ-תמ"א: תמיד ישנן כאלו! זה גם מאוד טבעי (לא שאני מסכים עם זה אבל ככה זה) היות והתמ"א נערכת בקנה מידה גדול יותר ומתייחסת לתכנון מאקרו בעוד שהתמ"מ בא לפרוט לפרוטות את הצ'ק של התמ"א. בירידה לתכנון מפורט יותר תמיד יתגלו אי אלו בעיות שהתמ"א לא ראתה או לא לקחה בחשבון (הן משום עצם הסקופ שלה והן משום המציאות המשתנה תדיר). יש לזכור גם את כיוון ייזום התכניות: התמ"א - החלטת ממשלה. התמ"מ - החלטת מחוז או מקסימום משרד הפנים. גם משך הכנת התכניות לא תמיד זהה. משום כל אלו נוצר מצב בו תממ"ות יוצאות מהר יותר ולא בתיאום עם תכניות מתאר ארציות והן מקיפות את כל מגוון שימושי הקרקע והמטרות התכנוניות, לעומת התמ"א שבדרך כלל מפוקסת בנושא תכנוני מאוד מסוים. כל אלו מביאים למצבים בהם לאחר הכנת תמ"מ (שעורכת שנים) נמצאים אי אלו אי התאמות עם תמא"ות שעברו אישור סופי בסמוך לאיזור תמ"מות או אפילו לפני אישורן. אז קצת סבלנות, בשביל זה יש התנגדויות וכו'. גמישות התמ"א - א. כך היא מטבעה (ראה סעיף קודם) ב. בשל אמירות כלליות מדי ברמת תכנון שכזו ניתן לפרש כל דבר כמעט איך שרוצים. בגדול - התמ"א בעד ציפוף, בעד פיזור אוכלוסיה בכל הארץ ובעד שמירת ריאות ירוקות. מכאן ועד הביצוע הדרך ארוכה ומעוותת.
לגבי מסמך המדיניות: בע"מ 84 מוזכרים האיים המלאכותיים. כמובן שהמסמך שומר על ניסוח עקרוני ומסייג את המלצותיו בקיומם של סקרים כאלו ואחרים. המסמך, כידוע לך, הוכן במקביל להכנת התמ"א המדוברת ולכן ישנו "סינכרון" מסוים בין השניים. כעקרון הוכח כי לאיים השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת וכן גם את מידת כדאיותם מבחינה כלכלית יש לבחון היטב. לגבי רמת הישוב הבודד: ישובים מאוד מיוחדים (כמו שציינת וגם מה שנקרא התיישבות בודדים) זכו להתייחסות הן מההיבט הפוליטי שמאחורי הכנת התכנית אבל גם משום שתופעות אלו דורשות מיקוד תשומת הלב. סתירות תמ"מ-תמ"א: תמיד ישנן כאלו! זה גם מאוד טבעי (לא שאני מסכים עם זה אבל ככה זה) היות והתמ"א נערכת בקנה מידה גדול יותר ומתייחסת לתכנון מאקרו בעוד שהתמ"מ בא לפרוט לפרוטות את הצ'ק של התמ"א. בירידה לתכנון מפורט יותר תמיד יתגלו אי אלו בעיות שהתמ"א לא ראתה או לא לקחה בחשבון (הן משום עצם הסקופ שלה והן משום המציאות המשתנה תדיר). יש לזכור גם את כיוון ייזום התכניות: התמ"א - החלטת ממשלה. התמ"מ - החלטת מחוז או מקסימום משרד הפנים. גם משך הכנת התכניות לא תמיד זהה. משום כל אלו נוצר מצב בו תממ"ות יוצאות מהר יותר ולא בתיאום עם תכניות מתאר ארציות והן מקיפות את כל מגוון שימושי הקרקע והמטרות התכנוניות, לעומת התמ"א שבדרך כלל מפוקסת בנושא תכנוני מאוד מסוים. כל אלו מביאים למצבים בהם לאחר הכנת תמ"מ (שעורכת שנים) נמצאים אי אלו אי התאמות עם תמא"ות שעברו אישור סופי בסמוך לאיזור תמ"מות או אפילו לפני אישורן. אז קצת סבלנות, בשביל זה יש התנגדויות וכו'. גמישות התמ"א - א. כך היא מטבעה (ראה סעיף קודם) ב. בשל אמירות כלליות מדי ברמת תכנון שכזו ניתן לפרש כל דבר כמעט איך שרוצים. בגדול - התמ"א בעד ציפוף, בעד פיזור אוכלוסיה בכל הארץ ובעד שמירת ריאות ירוקות. מכאן ועד הביצוע הדרך ארוכה ומעוותת.
מסמכי מדיניות ותכניות מתאר
תגיד אתה רציני??? הרי ברור לך שמסמך מדיניות אינו תכנית מתאר ושאינו מחייב כמו תכנית מתאר. מעבר לכך, מסמך מדיניות מי-חופין אמנם הוכן במקביל לתחילת הכנתה של תמ"א 35, אך התמ"א עברה מאז אין ספור גילגולים ואין ספק כי אי-הכללת נושא ייבוש הים במסגרת התמ"א (עד כמה שאני זוכר, הנושא לא זכה להתייחסות באף אחת מן הגירסאות שהיו עד כה) מעיד על מגמות הפיתוח וההתפתחות של המדינה! אי-ההתייחסות (ברמת תכנית מתאר ארצית כוללנית) לנושא הייבוש מעיד כי לדעת עורכי ומכווני התמ"א (למי שלא הבין: וועדת ההיגוי), הפיתרון הקל והנוח יותר הנו ציפוף המגורים הנוכחיים שלנו, הכנסתנו לתוך קופסאות סרדינים לחוצות וויתור על על ערכי מורשת ואיכות, במקום התמודדות עם "האתגר ההולנדי" - של ייבוש שטחי ים! לא דיברתי על התיישבויות בודדים ואגב - אני בהחלט אינני שולל אותן (אגב, שיניתי את דעותי במהלך השנים האחרונות - משלילה מוחלטת לתמיכה מסוייגת...)! סתירות תמ"א-תמ"מ: אולי אם אבהיר את רמת הסתירה תבין עד כמה מגוכח העניין: בתמ"א 35 מופיע מחלף על כביש 6, בצמוד לקיבוץ רגבים, ואילו בתמ"מ 6 - אין מחלף כזה!! (וכפי שכתבתי כבר קודם: התמ"מ הוכנה בצמידות לתמ"א ולוועדת העורכים שלה). כידוע לכל בר-בי-רב, תמ"מ אינה יכולה לשנות תמ"א בצורה כזו (למרות שמבחינתי - הלוואי שעמדת התמ"מ תתקבל ולא התמ"א. גם כך הפגיעה הנופית, בשל כביש "עוכר ישראל", באיזור רגיש זה, הנה בלתי נסבלת ותהווה אנדרטת עולם לכהות החושים ולכוחניות התכנונית והפוליטית של הממסד הישראלי). כן. התמ"א בעד צפיפות, כרוח ה-"בון-טון" התכנוני והפופוליסטי, הרווח בשנים האחרונות. מאותה סיבה בדיוק לוחצת הממשלה על מוסדות התכנון ועל מינהל מקרקעי ישראל "לספק 50000 יח"ד בשנה", לטובת "הביקושים". הביקוש היחיד ליח"ד אלו קיים, לידיעתך, על הירח!, אבל בשם אותם "ביקושים" הרסו את פרדסי השרון (עליהם ביכית בשירשור הקודם), בשם אותם "ביקושים" מקימים מערכי תחבורה מגלומניים, על-חשבון נוף בראשיתי יקר מציאות בשם אותם "ביקושים" מכניסים אותנו לקופסאות שימורי לחץ סטאליניסטיות, במקום לנצל את אי-הלחץ הנוכחי, לשם מציאת מוצא ופיתרונות איכותיים ומודרניים, לטובת הדורות הבאים, לפי רוח ה- "בר-קיימא"!!
תגיד אתה רציני??? הרי ברור לך שמסמך מדיניות אינו תכנית מתאר ושאינו מחייב כמו תכנית מתאר. מעבר לכך, מסמך מדיניות מי-חופין אמנם הוכן במקביל לתחילת הכנתה של תמ"א 35, אך התמ"א עברה מאז אין ספור גילגולים ואין ספק כי אי-הכללת נושא ייבוש הים במסגרת התמ"א (עד כמה שאני זוכר, הנושא לא זכה להתייחסות באף אחת מן הגירסאות שהיו עד כה) מעיד על מגמות הפיתוח וההתפתחות של המדינה! אי-ההתייחסות (ברמת תכנית מתאר ארצית כוללנית) לנושא הייבוש מעיד כי לדעת עורכי ומכווני התמ"א (למי שלא הבין: וועדת ההיגוי), הפיתרון הקל והנוח יותר הנו ציפוף המגורים הנוכחיים שלנו, הכנסתנו לתוך קופסאות סרדינים לחוצות וויתור על על ערכי מורשת ואיכות, במקום התמודדות עם "האתגר ההולנדי" - של ייבוש שטחי ים! לא דיברתי על התיישבויות בודדים ואגב - אני בהחלט אינני שולל אותן (אגב, שיניתי את דעותי במהלך השנים האחרונות - משלילה מוחלטת לתמיכה מסוייגת...)! סתירות תמ"א-תמ"מ: אולי אם אבהיר את רמת הסתירה תבין עד כמה מגוכח העניין: בתמ"א 35 מופיע מחלף על כביש 6, בצמוד לקיבוץ רגבים, ואילו בתמ"מ 6 - אין מחלף כזה!! (וכפי שכתבתי כבר קודם: התמ"מ הוכנה בצמידות לתמ"א ולוועדת העורכים שלה). כידוע לכל בר-בי-רב, תמ"מ אינה יכולה לשנות תמ"א בצורה כזו (למרות שמבחינתי - הלוואי שעמדת התמ"מ תתקבל ולא התמ"א. גם כך הפגיעה הנופית, בשל כביש "עוכר ישראל", באיזור רגיש זה, הנה בלתי נסבלת ותהווה אנדרטת עולם לכהות החושים ולכוחניות התכנונית והפוליטית של הממסד הישראלי). כן. התמ"א בעד צפיפות, כרוח ה-"בון-טון" התכנוני והפופוליסטי, הרווח בשנים האחרונות. מאותה סיבה בדיוק לוחצת הממשלה על מוסדות התכנון ועל מינהל מקרקעי ישראל "לספק 50000 יח"ד בשנה", לטובת "הביקושים". הביקוש היחיד ליח"ד אלו קיים, לידיעתך, על הירח!, אבל בשם אותם "ביקושים" הרסו את פרדסי השרון (עליהם ביכית בשירשור הקודם), בשם אותם "ביקושים" מקימים מערכי תחבורה מגלומניים, על-חשבון נוף בראשיתי יקר מציאות בשם אותם "ביקושים" מכניסים אותנו לקופסאות שימורי לחץ סטאליניסטיות, במקום לנצל את אי-הלחץ הנוכחי, לשם מציאת מוצא ופיתרונות איכותיים ומודרניים, לטובת הדורות הבאים, לפי רוח ה- "בר-קיימא"!!
ש...איים מלאכותיים מראש...
לא יועדו למגורים כי אם לתשתיות! היתה איזו גחמה שנקברה לפני שנולדה לגבי מגורים על האיים אבל זה ירד וכל מה שנותר הוא איים לצורך העתקת תשתיות חשובות כמו שדה תעופה וכו'. בכל אופן, בפעם האחרונה שהתעניינתי, נמצא כי לאיים תהיה השלכה הרת גורל על החופים שבצילם. לבגי מה שציינת על התמ"מ - תמ"מ יכול לשנות תמ"א. ההליך ארוך יותר אבל אפשרי ואף נעשה במקרים אחרים (לא זוכר כרגע אותם בדיוק). יתר הדיון לגבי הציפוף וכו' הוא בעייתי כי תלוי איך יפרשו היזמים את ההנחיות ועד כמה יוכלו לסובב על האצבע את נותני האישורים (משרד הפנים). גם "ציפוף" ניתן לעשות בשכל ובחן אלא שכאשר היזמים קובעים את אופי הפיתוח ובמשרד הפנים יושבים חותמות גומי - אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים (וכנראה שגם הוא כבר עזב מזמן).
לא יועדו למגורים כי אם לתשתיות! היתה איזו גחמה שנקברה לפני שנולדה לגבי מגורים על האיים אבל זה ירד וכל מה שנותר הוא איים לצורך העתקת תשתיות חשובות כמו שדה תעופה וכו'. בכל אופן, בפעם האחרונה שהתעניינתי, נמצא כי לאיים תהיה השלכה הרת גורל על החופים שבצילם. לבגי מה שציינת על התמ"מ - תמ"מ יכול לשנות תמ"א. ההליך ארוך יותר אבל אפשרי ואף נעשה במקרים אחרים (לא זוכר כרגע אותם בדיוק). יתר הדיון לגבי הציפוף וכו' הוא בעייתי כי תלוי איך יפרשו היזמים את ההנחיות ועד כמה יוכלו לסובב על האצבע את נותני האישורים (משרד הפנים). גם "ציפוף" ניתן לעשות בשכל ובחן אלא שכאשר היזמים קובעים את אופי הפיתוח ובמשרד הפנים יושבים חותמות גומי - אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים (וכנראה שגם הוא כבר עזב מזמן).
איים מלאכותיים ושינוי תמ"א
הרעיון "השולט" כיום הנו ייעוד איים מלאכותיים לתשתיות לאומיות. אני לא מדבר על זה ולא על זה! (ואני גם לא מדבר על "הרעיון השולט"). אני מדבר על משהוא (רעיון) חדש לגמרי, שאולי לא שמעת עליו עד כה. אני לא מדבר על "איים מלאכותיים"! הרעיון שלי הוא, כפי שאמרתי עד כה: ייבוש ימי לצורך מגורים ("הדגם ההולנדי")! איים הנם בעייתים מסיבות רבות (לא שייבוש הוא דבר פשוט...), ואחת העיקריות (לפחות בעיני, כמתכנן עירוני) הנה הניתוק החברתי-תרבותי והפסיכולוגי-תפיסתי. אכן, עלולה להגרם כאן פגיעה בקו, או "אופי", החוף, אבל במצב הנוכחי תיגרם לדעתי פגיעה קשה הרבה יותר בנוף, החיים ובאיכות החיים של כולנו. ולעניין תמ"א ותמ"מ: צר לי לאמר לך, אבל אתה טועה. "המידרג (הפירמידה) התכנוני" אומר שתכנית מדרגה נמוכה (תמ"מ) אינה יכולה לשנות תכנית מרמה גבוהה (תמ"א). כך קבוע בחוק התכנון והבניה וכך פועלת מערכת התכנון בארץ. לגבי ציפוף: הכיוון ברור, ומינהל התכנון (ומינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון) משדר כי מבחינתו יש ליזמים לגיטימציה מוחלטת ואף עידוד להגדיל צפיפויות ככל האפשר, וכפי שאתה יודע, אני מניח: גנב, כשמשאירים לו פירצה - נכנס...!
הרעיון "השולט" כיום הנו ייעוד איים מלאכותיים לתשתיות לאומיות. אני לא מדבר על זה ולא על זה! (ואני גם לא מדבר על "הרעיון השולט"). אני מדבר על משהוא (רעיון) חדש לגמרי, שאולי לא שמעת עליו עד כה. אני לא מדבר על "איים מלאכותיים"! הרעיון שלי הוא, כפי שאמרתי עד כה: ייבוש ימי לצורך מגורים ("הדגם ההולנדי")! איים הנם בעייתים מסיבות רבות (לא שייבוש הוא דבר פשוט...), ואחת העיקריות (לפחות בעיני, כמתכנן עירוני) הנה הניתוק החברתי-תרבותי והפסיכולוגי-תפיסתי. אכן, עלולה להגרם כאן פגיעה בקו, או "אופי", החוף, אבל במצב הנוכחי תיגרם לדעתי פגיעה קשה הרבה יותר בנוף, החיים ובאיכות החיים של כולנו. ולעניין תמ"א ותמ"מ: צר לי לאמר לך, אבל אתה טועה. "המידרג (הפירמידה) התכנוני" אומר שתכנית מדרגה נמוכה (תמ"מ) אינה יכולה לשנות תכנית מרמה גבוהה (תמ"א). כך קבוע בחוק התכנון והבניה וכך פועלת מערכת התכנון בארץ. לגבי ציפוף: הכיוון ברור, ומינהל התכנון (ומינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון) משדר כי מבחינתו יש ליזמים לגיטימציה מוחלטת ואף עידוד להגדיל צפיפויות ככל האפשר, וכפי שאתה יודע, אני מניח: גנב, כשמשאירים לו פירצה - נכנס...!
המממ...
לגבי האיים: לא בטוח שהדגם ההולנדי גם הוא טוב לאופי החוף שלנו. בכל מקרה הדיון בחלופות אלה שווה דיון נפרד, הלא כן? אם הבנתי נכון ואבם זכרוני אינו בוגד בי, הדגם ההולנדי הוא בעצם דומה למחטפי המרינות אצלנו...לא? (שואל). לגבי ההיררכיה - אני לא משוכנע אבל אבדוק. אני בטוח שכבר נתקלתי במקרה דומה אבל אני ממש לא מצליח להזכר. בכל מקרה ההגיון אומר שתמ"מ, בסיטואציות מסוימות יכולה, תחת אישור מיוחד, לשנות תמ"א כי אם לא כן אתה מבטיח קפאון וקבעון בפיתוח וזאת מכמה סיבות: א. גישות תכנוניות שמשתנות עם השנים (ודווקא לטובתנו, הציבור) ב. שימושי קרקע וביקוש משתנה לקרקעות ושימושים שלא נחזו בתקופת הכנת התמ"א ג. טעות תכנונית (אבל אף אחד לא יודה). בא ניקח לדוגמא את המרינה בחיפה. הלא אין חיה כזו וגם תמ"א 13 המיתולוגית לא מגדירה מיקום אלא רק אופציה (זה שפירשו את מיקום העוגן כמיקום המרינה היא סתם מניפולציה זולה). ועכשיו בא נניח כי הועדה המחוזית בפיקוד צפון מחליטה ליישם את המרינה בתחומי הנמל הצבאי או האזרחי...זה דורש גם תיקון לתמ"א! כך גם לגבי מתקני תשתית...בתמ"א מוגדרים תחומים לתשתיות. מה אם יזדקקו לשטח גדול יותר לצורך הצמדת מתקני התפלה? ידרש שינוי לתמ"מ שישליך גם על התמ"א, הלא כן? מבחינת הציפוף - מסכים עם כל מילה.
לגבי האיים: לא בטוח שהדגם ההולנדי גם הוא טוב לאופי החוף שלנו. בכל מקרה הדיון בחלופות אלה שווה דיון נפרד, הלא כן? אם הבנתי נכון ואבם זכרוני אינו בוגד בי, הדגם ההולנדי הוא בעצם דומה למחטפי המרינות אצלנו...לא? (שואל). לגבי ההיררכיה - אני לא משוכנע אבל אבדוק. אני בטוח שכבר נתקלתי במקרה דומה אבל אני ממש לא מצליח להזכר. בכל מקרה ההגיון אומר שתמ"מ, בסיטואציות מסוימות יכולה, תחת אישור מיוחד, לשנות תמ"א כי אם לא כן אתה מבטיח קפאון וקבעון בפיתוח וזאת מכמה סיבות: א. גישות תכנוניות שמשתנות עם השנים (ודווקא לטובתנו, הציבור) ב. שימושי קרקע וביקוש משתנה לקרקעות ושימושים שלא נחזו בתקופת הכנת התמ"א ג. טעות תכנונית (אבל אף אחד לא יודה). בא ניקח לדוגמא את המרינה בחיפה. הלא אין חיה כזו וגם תמ"א 13 המיתולוגית לא מגדירה מיקום אלא רק אופציה (זה שפירשו את מיקום העוגן כמיקום המרינה היא סתם מניפולציה זולה). ועכשיו בא נניח כי הועדה המחוזית בפיקוד צפון מחליטה ליישם את המרינה בתחומי הנמל הצבאי או האזרחי...זה דורש גם תיקון לתמ"א! כך גם לגבי מתקני תשתית...בתמ"א מוגדרים תחומים לתשתיות. מה אם יזדקקו לשטח גדול יותר לצורך הצמדת מתקני התפלה? ידרש שינוי לתמ"מ שישליך גם על התמ"א, הלא כן? מבחינת הציפוף - מסכים עם כל מילה.
מרינות, ייבוש ים ומידרג תכנוני
1. לגבי "מרינות": כן ולא. למה כן? כי אני מכוון לייבוש שטחי ים לטובת מגורים (בין היתר, אבל לא רק). למה לא? כי בניגוד למרינות שנכנסו כ-"מחטף" (פרוייקט מגורים במסווה של תיירות ומלונאות), על כל המשמעויות התכנוניות (שדיון בהן דורש יום עיון שלם) ולא "סתם מחטף", אלא מחטפים נקודתיים, ללא כל ראיה כוללת ומערכתית מקיפה!, בעוד שאני מתכוון לתכנון היוצא מתוך ראיה ארצית ותכנונית כוללנית (הנשענת, ללא ספק, גם על "מסמך מדיניות מימי-חופין"). אל תזכיר לידי את "מרינת חיפה" (שאגב, אתה יכול גם לקרא לה: "מרינת גולדנברג", או - "מגדלי מיצנע"...). אני יכול להרוג מישהו למישמע פיגוע הטירור הזה! לגבי מרינה בשטח הנמל:
זו היתה הצעה שלי, במסגרת עבודת הסיום לתואר השני ("פיתוח חופי חיפה"), כאשר תוך כדי כתיבת העבודה התברר לי שקלעתי גם לדעת פרופ' יגאל צמיר וצוות התכנון שלו, שהכינו בשנות ה- 90' תכנית דומה (היום, כמתכנן תכנית מתאר למחוז חיפה, הדיעות שלו כבר לא כ"כ נחרצות. כנראה בשל לחצים פוליטיים, אבל לך תדע...). 2. "מידרג תכנוני": כדי שתכנית מדרג נמוך תשנה תכנית מדרג גבוה יותר - יש צורך להכין, קודם כל, "תכנית שינוי" (לתכנית מן הדרג הגבוה), זאת אלא אם נקבע מראש (בתכנית מן הדרג הגבוה) "מנגנון שינויים" אחר. במידה ולא נקבע מנגנון כזה, לצורך שינוי תמ"א יש להכין "תכנית שינוי לתמ"א". מבחינה תכנונית - אין כל סבירות והגיון בהכנת שינוי לתכנית כל שהיא (על אחת כמה וכמה לתמ"א), מייד לאחר אישורה, ובטח שלא במקביל להכנתה!...
(אבל, כפי שאמרתי קודם, אני מעדיף את תמ"מ 6 על פני תמ"א 35!). ייבוש ים, או "איים מלאכותיים לצורך תשתיות לאומיות": אל תשלול מראש את הרעיון הזה. מימושו ישחרר שטחי קרקע עצומים ואיכותיים ביותר, לבינוי עירוני רווי (שדה דב, בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, שדה תעופה בן-גוריון ועוד...), לצד מתן איכות חיים לאוכלוסייה ע-נ-ק-י-ת, הנחנקת ונאנקת מזה שנים תחת הזיהום והמטרדים הקשים הסובבים אותה. אם אשכח ירושלים תשכח ימיני! והעיקר שהנגב יהיה פנוי ופתוח!!
1. לגבי "מרינות": כן ולא. למה כן? כי אני מכוון לייבוש שטחי ים לטובת מגורים (בין היתר, אבל לא רק). למה לא? כי בניגוד למרינות שנכנסו כ-"מחטף" (פרוייקט מגורים במסווה של תיירות ומלונאות), על כל המשמעויות התכנוניות (שדיון בהן דורש יום עיון שלם) ולא "סתם מחטף", אלא מחטפים נקודתיים, ללא כל ראיה כוללת ומערכתית מקיפה!, בעוד שאני מתכוון לתכנון היוצא מתוך ראיה ארצית ותכנונית כוללנית (הנשענת, ללא ספק, גם על "מסמך מדיניות מימי-חופין"). אל תזכיר לידי את "מרינת חיפה" (שאגב, אתה יכול גם לקרא לה: "מרינת גולדנברג", או - "מגדלי מיצנע"...). אני יכול להרוג מישהו למישמע פיגוע הטירור הזה! לגבי מרינה בשטח הנמל:
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.