תמנון יקר
``המשפחה - אותו תמנון יקר שלעולם, לעולם, איננו נמלטים מזרועותיו, ובלב ליבנו - איננו באמת רוצים להמלט מהם``... בטח נבהלתם כשראיתם את שם הכותרת. לא הבנתם. זו היתה הכוונה, למשוך תשומת לב... הצלחתי?
חחח...
בכל מקרה, אני רוצה לדבר איתכם על המשפחה. אני רבה טווווווווווווווווווווונה עם המשפחה שלי, על כל שטות... ``זה הגיל``, כולם אומרים. וזה באמת נכון. כל הזמן יש סכסוכים בין ההורים והילדים, על כל דבר קטן. אני רבה בעיקר עם אמא שלי, אבל גם עם אבא שלי אני רבה לא מעט. ולמרות הכל, אני מתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתה עליהם ויודעת שלא הייתי יכולה להסתדר בלעדיהם. אני מודעת לעובדה שהם משהו מיוחד, ואני מעריכה את מה שהם עושים למעני מאוד. לפעמים אני חושבת לעצמי את כל זה, ואני פתאום מרגישה שאני סותרת את עצמי... מצד אחד אני אוהבת אותם ומעריכה אותם על מה שהם עושים, ומצד שני - אני רבה איתם המוווווווווווווווווווווווווווווווון! אבל אני לא חיה במאדים, וגם לא בנוגה (כן, כן, תתפלאו, אני כאן, מכדור הארץ)
ואני מודעת לעובדה שאני לא בת הטיפש עשרה היחידה עלי אדמות. אני יודעת שיש הרבה כמוני. וזה מנחם. זה באמת מנחם. רק בגלל זה אני יודעת שאני לא משוגעת, ושככה זה. זה יעבור. אני מקווה שזה יעבור
) סתאאאאם... אני בטוחה שזה יעבור. ואם זה לא יעבור לבד, באיזהשהוא שלב אני אגרום לזה לעבור. מתה עליכם עדי התל-אביבית
``המשפחה - אותו תמנון יקר שלעולם, לעולם, איננו נמלטים מזרועותיו, ובלב ליבנו - איננו באמת רוצים להמלט מהם``... בטח נבהלתם כשראיתם את שם הכותרת. לא הבנתם. זו היתה הכוונה, למשוך תשומת לב... הצלחתי?