ועוד עצה לתמיר:
קראתי שוב בתשומת לב את השרשור הזה, ואני מרשה לעצמי להעיר לך הערה כללית: אתה מאוד "מקובע" בדעות ובהחלטות שלך. עקרונות הם דבר יפה, אבל כאספן אתה מוכרח להיות קצת יותר גמיש. כשאתה קונה אוסף מאספן שנמאס לו או הפסיק לאסוף מסיבה אחרת, אתה לא רק קונה בולים אלא שנים של מאמץ אספני שיש לו ערך עצום כשלעצמו. לפני שנים הזדמן לי לרכוש אוסף כזה, מאלמנה של אספן שנפטר. היא לא ידעה מה היא מוכרת, אך רצתה שהכל יימכר יחד, ונתנה אותו לסוחר. הוא לא הצליח למכור אותו בחטיבה אחת, ונתקע. המחיר ירד, ויום אחד נודע לי על כך. עזבתי את העבודה באמצע היום, נסעתי אליו, נכנסתי לחנות, שאלתי למחיר - לא התווכחתי בכלל, ויצאתי לאחר חמש דקות עם אוסף של שנים רבות. עד היום העניין הזה מחזיק כ-50 אחוז מהאוסף שלי. פרייטם שלא הייתי מצליח למצוא גם בעוד שנים. אם אבא לא יכול לעזור, בקש מאמא טרמפ. אל תרפה מהם, עד שיתרצו. הם לא צריכים לראות או לבדוק - רק ללוות אותך. אוסף שלם לא בודקים בכלל במונחים של מחירי קטלוג - אלא בהערכה כללית לכל האוסף. מחיר כולל, חלקי מספר הפריטים, נותן מחיר ממוצע לבול. אם המחיר הממוצע סביר - קפוץ על המציאה. אם אתה זוכר דיון ישן שלנו לגבי מה בא קודם - איכות או כמות, וכולם הסכימו שקודם כמות ואז איכות - זו הזדמנות פז להגדיל באופן חד פעמי ומיידי את הכמות, והזדמנות כזו מקרבת אותך ליום שבו תעבור לאיכות. ולסיום - הרי קניה באי ביי גם היא קניה מפרטי, ואין לך שום בטחון יותר טוב לגביה פרט לתמונה... בקניה ממישהו בשר ודם יש לך אפשרות לגשת, לראות, למשש, לשאול - הרבה יותר "בטוח", אם בכלל צריך בטחון. ועכשיו - חשוב שוב, וספר אם דעתך השתנתה.