תמיכה
שלום ערב טוב
רציתי לדעת אם יש כאן אנשים בני 20-25 למשל שמתמודדים עם דיסלקציות וADHD והשתמודדו איתן מאז הילדות כי אם כן אז בטח גם לכם יש עוד בעיות וזה גרר עוד דברים כמו דיכאונות חוזרים וחרדות קשות ובטח גם לכם יש הרבה קטעים מאוד רעים ועצובים ונפילות וכול מיני חרא (סליחה על השפה אבל אין דרך אחרת לתאר).
עד כמה שזה נשמע מוזר אני מחפש מישהו\מישהי לדבר איתו קצת.
רק לדבר, סתם כי אנחנו באותה סיטואציה פחות או יותר.
אני יודע שזה קצת בקשה מוזרה פה כי כולם פה הורים לנערים\ילדים עם הבעיות ומחפשים פתרונות ועזרה אחד לשני אבל אני מנסה בכול זאת, אני מקווה שמבחינת המנהלים הנושא בסדר ויש לו מקום כאן.
אם לא אז בבקשה תרגישו מקום למחוק פשוט אני לא ממש יודע איפה לחפש אנשים כמוני
בלי קשר לפי מה שראיתי כמעט כולם כאן הורים לילדים - אני מבקש מכם בשביל הילדים שלכם - תתמכו בהם. גם כשהכול חרא תתמכו בהם. גם כשהילד מתעצבן עליכם ברצינות תרפו ממנו ואז תתמכו שוב.
אני זוכר שאני כילד זעמתי על ההורים שלי... בעיקר על אמא שלי שכן ניסתה לעזור (ולא כמו אבא ששם זין פחות או יותר מבחינתו הבעיה לא קיימת מעולם) ואני רק התעצבנתי עוד ולא היה ברור לי למה וכול הזמן התעצבנתי על הכול ועל כולם החל מביה"ס שישבתי כמו עציץ ועד לכול מה שהיה סביבי ואז כול פעם מחדש קולט שבעצם רוצים לעזור לי ופשוט... נשבר. כמו מקל ששוברים.
אבל אל תקחו את הילדים ברצינות גם אם זה קורה כי זה קורה ומי שזה לא קרה לו עדיין שיכין את עצמו נפשית לבלאגן בבית כי זאת בדיוק הבעיה שלנו (הדפוקים) ואת זה הבנתי לפני שנה בערך - תמיד אנחנו מרגישים צורך להוכיח הכול... וכששום דבר לא הולך לנו אנחנו פשוט מפסיקים לנסות ואז מתעצבנים על אחרים שנותנים לנו מטוב ליבם "דחיפה" קלה כדי להצליח כי אנחנו מבחינתנו ממילא לא נצליח. מצטער אם אני נשמע קצת לא ברור כי צריך "להיות" כזה כדי "להבין" את זה.
אני מצטער על הטקסט הארוך זה פשוט "זרם" לי החוצה
אז אם יש כאן אנשים בטווח גיל שציינתי שהיו רוצים קצת לדבר שישלחו לי הודעה
מצטער שתפסתי מהמקום בפורום ותודה
שלום ערב טוב
רציתי לדעת אם יש כאן אנשים בני 20-25 למשל שמתמודדים עם דיסלקציות וADHD והשתמודדו איתן מאז הילדות כי אם כן אז בטח גם לכם יש עוד בעיות וזה גרר עוד דברים כמו דיכאונות חוזרים וחרדות קשות ובטח גם לכם יש הרבה קטעים מאוד רעים ועצובים ונפילות וכול מיני חרא (סליחה על השפה אבל אין דרך אחרת לתאר).
עד כמה שזה נשמע מוזר אני מחפש מישהו\מישהי לדבר איתו קצת.
רק לדבר, סתם כי אנחנו באותה סיטואציה פחות או יותר.
אני יודע שזה קצת בקשה מוזרה פה כי כולם פה הורים לנערים\ילדים עם הבעיות ומחפשים פתרונות ועזרה אחד לשני אבל אני מנסה בכול זאת, אני מקווה שמבחינת המנהלים הנושא בסדר ויש לו מקום כאן.
אם לא אז בבקשה תרגישו מקום למחוק פשוט אני לא ממש יודע איפה לחפש אנשים כמוני
בלי קשר לפי מה שראיתי כמעט כולם כאן הורים לילדים - אני מבקש מכם בשביל הילדים שלכם - תתמכו בהם. גם כשהכול חרא תתמכו בהם. גם כשהילד מתעצבן עליכם ברצינות תרפו ממנו ואז תתמכו שוב.
אני זוכר שאני כילד זעמתי על ההורים שלי... בעיקר על אמא שלי שכן ניסתה לעזור (ולא כמו אבא ששם זין פחות או יותר מבחינתו הבעיה לא קיימת מעולם) ואני רק התעצבנתי עוד ולא היה ברור לי למה וכול הזמן התעצבנתי על הכול ועל כולם החל מביה"ס שישבתי כמו עציץ ועד לכול מה שהיה סביבי ואז כול פעם מחדש קולט שבעצם רוצים לעזור לי ופשוט... נשבר. כמו מקל ששוברים.
אבל אל תקחו את הילדים ברצינות גם אם זה קורה כי זה קורה ומי שזה לא קרה לו עדיין שיכין את עצמו נפשית לבלאגן בבית כי זאת בדיוק הבעיה שלנו (הדפוקים) ואת זה הבנתי לפני שנה בערך - תמיד אנחנו מרגישים צורך להוכיח הכול... וכששום דבר לא הולך לנו אנחנו פשוט מפסיקים לנסות ואז מתעצבנים על אחרים שנותנים לנו מטוב ליבם "דחיפה" קלה כדי להצליח כי אנחנו מבחינתנו ממילא לא נצליח. מצטער אם אני נשמע קצת לא ברור כי צריך "להיות" כזה כדי "להבין" את זה.
אני מצטער על הטקסט הארוך זה פשוט "זרם" לי החוצה
אז אם יש כאן אנשים בטווח גיל שציינתי שהיו רוצים קצת לדבר שישלחו לי הודעה
מצטער שתפסתי מהמקום בפורום ותודה