תמיכה מישהו?

אני רוצה להתיחס למשהו קצת אחר שהצגת

אני גם מרגישה שלפעמים פשוט נמאס מהכל. חלק גדול מאיתנו לומד כל יום 8+ שעות ביום וכשמגיעים הביתה בטח שאין כוח לעבוד עוד על שיעורי בית ורוצים להתפרק. על המחשב, טלוויזיה, לישון. ובאיזשהו שלב יש כבר כזאת צבירה של "נמאס כבר מבצפר", צבירה של שנים על גבי שנים. זאת השנה ה-11 שלנו במערכת החינוך וכבר רואים את הסוף ורוצים לסיים את זה. ודווקא כאן צריך לתת את ה"פוש" האחרון, זריקת אנרגיה אחרונה לפני הבגרויות האחרונות, לפני היציאה לעולם שמעבר לבצפר. זאת לדעתי אחת הבעיות של החינוך בארץ ובעולם אבל נעזוב את זה כרגע... אני גם יכולה לספר לך, שביסודי הייתי הכי חרשנית בעולם והייתה לי תעודה עם ממוצע של 99.5, ואז בחטיבה הבנתי שבצפר זה לא הדבר הכי חשוב בעולם ושגם חיים זה דבר חשוב והשקעתי הרבה פחות. ואז הגיעה כיתה י' וקרו לי גם כמה דברים אישיים במהלך השנה. בכל מקרה המורים היו ממש בסדר איתי ולקראת הבגרויות חרשתי והוצאתי ציונים לא רעים. בי"א אסור ליפול, כי יש כל כך הרבה חומר וכל כך הרבה מקצועות, ואפילו אם מפסידים יום אחד בבצפר כל כך קשה להשלים אח"כ את כל המקצועות... ולזה מתווספת העובדה שכולנו פשוט עייפים מללמוד. אני מגיעה הביתה ולא עושה שום דבר שקשור לבצפר עד יום המחרת. מלבד "התפרקות" יש לי עניינים אחה"צ. גם אני רוקדת, בסטודיו, 5 שיעורים בשבוע על פני 3 ימים, והסטודיו לא כל כך קרוב. אני מנגנת, והשנה לקחתי את זה מאוד ברצינות, גם עם המגמה שהצטרפתי אליה וצריך באמת להשקיע בה באופן מעשי. וכמובן גם חיי חברה אחה"צ וגם הפורומים כאן. בקיצור, זאת אחת השנים החשובות ביותר מכל שנות הבצפר, וצריך להשקיע בה כמה שיותר כדי להוציא תעודת בגרות טובה, אבל לא במחיר שיעלה לך בבריאות/עצבים. דבר ראשון כל הכבוד לך על ההתמדה והדבקות במטרה שהצבת לעצמך בנוגע למגמה:) דבר שני, בחיים לא הכל הולך ואחת החוכמות היא לדעת מתי לפרוש וכן לוותר. את מרגישה שעשית כבר את הכל, אז אין יותר מה לעשות. אגב, אחת הטקטיקות של המורים האלה (בייחוד הרוסים) היא ממש להעליב כדי ליצור עוד מוטיבציה להיות יותר טוב. ולפעמים זה עובר את גבול הטעם הטוב ולפי מה שאת מספרת האנשים האלה הם ממש חסרי טקט. אין טעם להישאר במקום כזה. גם אם עכשיו זאת נראית לך החלטה גדולה וגורלית, סביר להניח שאם עכשיו את משלימה עם זה - את רק תשמחי מהצעד הזה. בכל אופן, אלה בסך הכל 5 יח"ל (אבל המוןהמון שעות), מקצוע בחירה נוסף. כולה לא תהיה לך תעודת בגרות מוגברת. זה לא שלא תשלימי תעודת בגרות בכלל. וואנס התקבלת לאונ' אני חושבת שאף אחד לא מסתכל על תעודת הבגרות יותר. עדיף להשקיע במקצועות הקיימים. אם הריקוד והספורט כל כך חשובים לך אז אני בטוחה שתמצאי סטודיו שמוכן לקבל אותך, ושם גם יקבלו אותך כמו שאת, עם בנות ברמה שמתאימה לך ולרוב גם בקבוצת הגיל. בנוגע למקצועות בחירה אחרים. תראי, אם אין אפשרויות אז אין, ואי אפשר להמציא עוד. גם אני חוויתי על בשרי את העובדה שקשה להצטרף למגמה קיימת, גם מבחינת החומר וגם מבחינת האנשים, אבל אני בטוחה שתוכלי להסתגל למקצוע אחר. רק תראי מה קורץ לך יותר מבין האפשרויות. אגב, אם את מנגנת/שרה ברמה גבוהה, את יכולה להגיש רסיטל, שהוא 5 יח"ל מעשיות. רק תחליטי לאן את לוקחת את החיים שלך. כל דבר שתחליטי יהיה נכון וטוב. בהצלחה:)
 

nemo the great

New member
וואוו ורדיניישן.. ../images/Emo19.gif

ממש סחטיין על כל החפירה. שאגב קראתי הכל
.. אממ את צודקת בעיניין הזה או אחר אבל אני חולק איתך.. אממ צריך חיים אופקורס אבל הדבר העיקרי המסגרת העיקרית שאנחנו נמצאים בה זה הלימודים.. זה הזמן ללמוד!.. אחרי הביצפר נצא לשחק.. או לעבוד.. או מה שלא יהיה.. אם לא נלמד עכשיו ונעבוד או נעשה משו אחר זה ישפיע על הלימודים.. את יודעת דודים שלי הגדולים רואים אותי עובד בחופשים ואומרים "וואוו הלוואי שלי יהיו אנרגיות כאלה לעבוד".. את מבינה אין פרופורציות כי הם גם אלה שחולמים להשיג לימודים!.. ואנחנו? לימודים? חחח .. מבינה..?
.. אממ ואיזה דברים אישיים קרו לך אפשר לשאול?
..
 
אז זהו,

שאני מרגישה, ואני חושבת שגם גל מרגישה ככה, שכבר אין לנו כוח ללמוד. מיצינו את זה. ביסודי ובחטיבה עוד היה את הקטע הזה, שאיזה מגניב שאנחנו בבצפר ושזה באמת חשוב. אבל עם הזמן מבינים שבצפר זה לא הכול בחיים. להיפך, התקופה הזאת של החיים לא תחזור וצריך לנצל אותה, ולא בלימודים. ואז כשאני כן באה ללמוד, ורוצה להתכונן למבחן נגיד, [אני אקח את עצמי כדוגמה כי אני הייתי חרשנית ממש ואני כן יכולה ללמוד] אני פשוט לא מצליחה. אני הולכת לעשות משהו אחר וכבר לא מצליחה לחזור ללמוד. כי כבר נמאס מבצפר. מיצינו, אחרי 11 שנים. ואני לא יודעת מה אפשר לעשות כדי לתקן את זה:/ כוח רצון ומשמעת עצמית אלה דברים מסובכים. ומה שקרה לי זה ממש לא לפה.
 

nemo the great

New member
אבל וורד.. ../images/Emo19.gif

..אנחנו צריכים כח.. הרי את מנגדת את עצמך כתבת בעצמך שאנחנו צריכים לתת פוש אחרון לפני היציאה ממסגרת בית הספר.. ואחר כך את אומרת שאין לנו כח.. אזה אני חושב שאני מסכים איתך בדבר הראשון שאמרת... צריך לתת פוש אחרון.. והאמת זה לא יהיה הפוש האחרון.. הו לא.. יש עוד פוללל דברים עבודה משפחה פרנסה כסף ילדים אהבה.. נראה לך שלימודים זה פוש אחרון? חהחה אז את צריכה עוד כוחות והרבה... אם את מרגישה שהבגרויות זה הפוש האחרון אז זה לא טוב...
 
זאת בדיוק הנקודה../images/Emo3.gif

אנחנו צריכים לתת את האנרגיה האחרונה הזאת אבל זה מאוד קשה ומתסכל. אבל אל תשכח שאחרי בצפר, גם אם אתה הולך ישר לצבא, אחרי הצבא יש לך קצת חופש. יש כאלה שנוסעים לטייל במזרח כדי לצבור אנרגיה חדשה לקראת החיים האמיתיים. אנחנו צריכים להתפרק. ויש אנשים, ואני מרגישה שאני ביניהם, שמתחילים את התהליך הזה כבר עכשיו, ולא בגלל שהם רוצים את זה. וואו זה יצא מעורפל ממש, אני מקווה שאתה מבין מה ניסיתי להגיד.
 

nemo the great

New member
אה אוקיי חח ../images/Emo19.gif

אבל..... תסכימי איתי שעכשיו זה מזה הזמן הלא מתאים להתפרק חחחח צריך לספוג ולספוג מבחנים!.. אל תשאלי וורד!..
ישלי איזה חודשיים שלוש חופשש ואז צבא כי אני יליד 90 אבל בהתחלת השנה =]] ו.. ממממ... אני לא יודע מה אני יעשה בקטע הזה חחחיחיחי ... נראה כבר
.. everithing can change" מהשיר פליי .. של דפ.. }}
 
את היא אני או משהו? |:

כל הפיסקה השנייה היא מדוייקת להפליא לגבי החיים שלי [מלבד הריקוד והנגניה שהפסקתי בתחילת החטיבה].
 

danina the 1

New member
../images/Emo24.gif

אם המגמה הרסה לך את הלימודים והחיים טוב שפרשת ממנה!! לפחות בעוד 15 שנה תמצאי את עצמך עושה משו מעניין ולא מורה לספורט או מורה לריקוד ומקבלת משכורת מינימום ואז תצטערי שלקחת את המגמה הזאת בתיכון ולא לקחת מד"ח.... אם תמשיכי מד"ח- תמצאי את עצמך יושבת באוניברסיטה ולומדת פסיכולוגיה או מה שלומדים אצלכם במגמה של מד"ח....
 

Black Balloon

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

[מצטרפת לכל מה שאמרו מעליי] אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר :]
 
זו בכלל לא חפירה../images/Emo2.gif

אני חושבת שצריך להגדיר את המילה הזאת מחדש, אבל זה בכלל לא קשור, אז עליי לסתום פה. גלוש
תחייכי, גם אם רק שקרים, ותראי לכל מי שזלזל בך שלא אכפת לך. איי, הייתי אומרת כל כך הרבה, אבל בתי ספר זה דבר שכל כך מעצבן אותי, שעדיף שאשתתק ולא אומר דבר, אחרת אשתגע ואשגע את כולם יחד אתי. היי חזקה
ואני תומכת בך בכל הכוח שיש לי
 
למעלה