morning star
New member
תמיהה על מגדל בבל
שלום לכולם! מצטט אני כאן שאלה שנשאלה בפורום אחר (רוב משתתפיו, למיטב הבנתי, חילונים) וכן את תשובתי (החילונית) לשאלה. אשמח לקבל את תשובת הדת חעניין לשם איזון. שלכם, הנווד. ההודעה המקורית: ``נושא ההודעה: מגדל בבל מאת: *תומר* שלום! קראתי לאחרונה את סיפור מגדל בבל (בראשית, י``א, 1-9), ומיקומו של הסיפור בהחלט עורר בי תמיהה באשר להיגיון הטמון בלתחוב את הסיפור באמצע תיאור שושלת בניו של נוח. ברור כי אין זהו מקומו ה``טבעי``, מה גם שישנה סתירה בין פרק י` פסוק 31 (``אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם``) לבין פרק י``א פסוק 1 (``ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים``). כיצד התפצלו בני שם ללשונות שונים, ומאוחר יותר נאמר לנו כי הארץ כולה שפה אחת? האם ישנו הסבר מתקבל על הדעת באשר לסיבה לתחיבת סיפור זה שנראה, לכאורה, מנותק מן ההקשר דווקא במקום בו הוא נמצא? בתודה, תומר`` התשובה: נושא ההודעה: כמה תיאוריות מאת: star_morning בתגובה ל: מגדל בבל (*תומר*) ההודעה שלי היא: שלום תומר, באמתחתי מספר הגיגים ``היגוניים`` אפשריים: 1. הפשוט ביותר, הוא שסדר הפרקים/פסוקים (שבלאו הכי סמוכים) מעט מבולבל (דבר אשר, לפי מפרשים וחוקרים אחדים, קורה מספר פעמים לאורך התנ``ך) - הסבר זה, בעיני נראה פשטני מדי ומוסיף מעט חורים. ``תיקון`` לכך יכולה להוות הטענה כי זהו בעצם הסבר לקורא שלאחר תיאור המצב וכיצד הגיע לכך. 2. הפרקים נכתבו ע``י סופרים שונים ונערכו בצורה מסויימת זו ע``י העורך (למשל למען המטרה של הסבר כמוזכר לעיל). להסבר זה ישנה טענה מחזקת וטענה מחלישה. אם נלך אחרי ההשערות של חוקי התנ``ך האקדמאים (ובד``כ הלא דתיים שביניהם) נכתב התנ``ך (וכן התורה) ע``י מספר אנשים. סממני היכר לאיזה קטע נכתב ע``י איזה סופר הם שימוש במילים יחודיות לתקופה מסויימת, לאיזור מסויים, נטיה דתית ופוליטית מסויימת, השוואות לכתובים השייכים לעמי הסביבה וכן שימוש בשם המפורש או במילה ``אלקים`` הטענה המחלישה תנבע מהעובדה כי בשני הפרקים ישנו שימוש בשם המפורש. טענה מחזקת - סגנונו של פרק י` (ואלה תולדות) מזכיר סגנונות מוקדמים יותר (ואלה תולדות האדם) ומאוחרים יותר (ואלה שמות בני ישראל), אשר, לפי חוקרי התנ``ך הינם חלקים מתוך ספר נפרד, ``תולדות`` אשר שובצו בין סיפורי התנ``ך, כדי להראות את ההשתלשלות הגינאולוגית ומוצאם של גיבורי הסיפורים - חלקים אלה הוכנסו ע``י עורך מאוחר יחסית של התנ``ך. 3. אינני בלשן, אך שים לב כי בפרק י` מצוינת המילה ``לשנתם`` ובפרק י``א ``שפה``. האם ייתכן כי בימים ההם הייתה משמעות שונה לשתי המילים, שכיום הן נרדפות? יכול להיות שב``לשנתם`` הכוונה כי עגתם הייתה שונה מעט, אופן ההגיה של המילים, ניב מעט שונה [דבר המחוזק ע``י העובדה כי עמי הסביבה, חוץ מהחיתים, דברו בשפה שמית קרובה מאוד לעברית (כתבי צור, מישע ואוגרית לדוגמא, קרובים מאוד מבחינת השפה) עם הבדלי הגיה ומילים שונות פה ושם] אך ``שפתם`` היתה דומה אם לא זהה (וב``שפה`` כנראה הכוונה לאוצר מילים משותף וכללי דקדוק כמעט זהים). למשל בימינו, דוברי שוודית ודוברי דנית יכולים להבין טוב מאוד האחד את השני וברור כי שפות אלה מקורן בשפה משותפת (הן דקדוקית, מילולית והיסטורית) ובכלליות, כאשר נשמע אותם מדברים נאמר כי הם מדברים בשפה סקנדינבית ולהבדיל בין שתיהן לא נוכל (אלא אם כן נדע אחת מהן). שלך הנווד
שלום לכולם! מצטט אני כאן שאלה שנשאלה בפורום אחר (רוב משתתפיו, למיטב הבנתי, חילונים) וכן את תשובתי (החילונית) לשאלה. אשמח לקבל את תשובת הדת חעניין לשם איזון. שלכם, הנווד. ההודעה המקורית: ``נושא ההודעה: מגדל בבל מאת: *תומר* שלום! קראתי לאחרונה את סיפור מגדל בבל (בראשית, י``א, 1-9), ומיקומו של הסיפור בהחלט עורר בי תמיהה באשר להיגיון הטמון בלתחוב את הסיפור באמצע תיאור שושלת בניו של נוח. ברור כי אין זהו מקומו ה``טבעי``, מה גם שישנה סתירה בין פרק י` פסוק 31 (``אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם``) לבין פרק י``א פסוק 1 (``ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים``). כיצד התפצלו בני שם ללשונות שונים, ומאוחר יותר נאמר לנו כי הארץ כולה שפה אחת? האם ישנו הסבר מתקבל על הדעת באשר לסיבה לתחיבת סיפור זה שנראה, לכאורה, מנותק מן ההקשר דווקא במקום בו הוא נמצא? בתודה, תומר`` התשובה: נושא ההודעה: כמה תיאוריות מאת: star_morning בתגובה ל: מגדל בבל (*תומר*) ההודעה שלי היא: שלום תומר, באמתחתי מספר הגיגים ``היגוניים`` אפשריים: 1. הפשוט ביותר, הוא שסדר הפרקים/פסוקים (שבלאו הכי סמוכים) מעט מבולבל (דבר אשר, לפי מפרשים וחוקרים אחדים, קורה מספר פעמים לאורך התנ``ך) - הסבר זה, בעיני נראה פשטני מדי ומוסיף מעט חורים. ``תיקון`` לכך יכולה להוות הטענה כי זהו בעצם הסבר לקורא שלאחר תיאור המצב וכיצד הגיע לכך. 2. הפרקים נכתבו ע``י סופרים שונים ונערכו בצורה מסויימת זו ע``י העורך (למשל למען המטרה של הסבר כמוזכר לעיל). להסבר זה ישנה טענה מחזקת וטענה מחלישה. אם נלך אחרי ההשערות של חוקי התנ``ך האקדמאים (ובד``כ הלא דתיים שביניהם) נכתב התנ``ך (וכן התורה) ע``י מספר אנשים. סממני היכר לאיזה קטע נכתב ע``י איזה סופר הם שימוש במילים יחודיות לתקופה מסויימת, לאיזור מסויים, נטיה דתית ופוליטית מסויימת, השוואות לכתובים השייכים לעמי הסביבה וכן שימוש בשם המפורש או במילה ``אלקים`` הטענה המחלישה תנבע מהעובדה כי בשני הפרקים ישנו שימוש בשם המפורש. טענה מחזקת - סגנונו של פרק י` (ואלה תולדות) מזכיר סגנונות מוקדמים יותר (ואלה תולדות האדם) ומאוחרים יותר (ואלה שמות בני ישראל), אשר, לפי חוקרי התנ``ך הינם חלקים מתוך ספר נפרד, ``תולדות`` אשר שובצו בין סיפורי התנ``ך, כדי להראות את ההשתלשלות הגינאולוגית ומוצאם של גיבורי הסיפורים - חלקים אלה הוכנסו ע``י עורך מאוחר יחסית של התנ``ך. 3. אינני בלשן, אך שים לב כי בפרק י` מצוינת המילה ``לשנתם`` ובפרק י``א ``שפה``. האם ייתכן כי בימים ההם הייתה משמעות שונה לשתי המילים, שכיום הן נרדפות? יכול להיות שב``לשנתם`` הכוונה כי עגתם הייתה שונה מעט, אופן ההגיה של המילים, ניב מעט שונה [דבר המחוזק ע``י העובדה כי עמי הסביבה, חוץ מהחיתים, דברו בשפה שמית קרובה מאוד לעברית (כתבי צור, מישע ואוגרית לדוגמא, קרובים מאוד מבחינת השפה) עם הבדלי הגיה ומילים שונות פה ושם] אך ``שפתם`` היתה דומה אם לא זהה (וב``שפה`` כנראה הכוונה לאוצר מילים משותף וכללי דקדוק כמעט זהים). למשל בימינו, דוברי שוודית ודוברי דנית יכולים להבין טוב מאוד האחד את השני וברור כי שפות אלה מקורן בשפה משותפת (הן דקדוקית, מילולית והיסטורית) ובכלליות, כאשר נשמע אותם מדברים נאמר כי הם מדברים בשפה סקנדינבית ולהבדיל בין שתיהן לא נוכל (אלא אם כן נדע אחת מהן). שלך הנווד