בהקתה עומר
New member
תמיד בסכנה
"הפסקת חשמל! הפסקת חשמל!" זעק הכתב יחד עם אחרים בבית. רוחות המלחמה נשבו זה מספר שבועות בין הודו לפקיסטאן ועתה היו נפוצות בעיר דלהי אזעקות ותרגילים לקראת הפצצה אווירית. "אדוני"- -הכתב דיבר בטון עצבני בחדר החשוך- -"זו המציאות בה אנו חיים. מאיימת עלינו מלחמה עם פקיסטאן. האזעקות הללו הן ביטויי למציאות הנוראה הממשמשת ובאה." "אנו תמיד חיים במציאות נוראה," ענה פרבהופאדה, "עשרים וארבע שעות ביממה. ומה אם לא הייתה הפסקת חשמל? גם אז, אם תצא אל הרחוב, מי יודע אם תשוב לביתך? במובן הזה אתה תמיד מצוי במציאות נוראה. מדוע אתה אומר זאת רק על הפסקת החשמל הזו? זהו רק אחד מסממניה של מציאות נוראה זו. זה הכל." הכתב: "כן, אבל לעת עתה…" פרבהופאדה: "האינך מבין כי אתה במציאות נוראה עשרים וארבע שעות ביממה? ´פַּדָם פַּדָם יָד וִיפָּדַם´ – בכל צעד ישנה סכנה." כתב: "אני מבין, אדוני, אך זו סכנה בקנה מידה רחב, לאומי. האם אתה יכול להמליץ לנו על איזשהו פתרון?" פרבהופאדה: "תודעת קרישנה היא הפיתרון היחיד למצבנו. התמסר לתהליך זה ותחווה אושר." כתב: "אדוני, אני חושב שצריך לשלוח מישהו אל היָהְיַה- חָאן [נשיא פקיסטאן]." פרבהופאדה: ואיזו תועלת תבוא מכך שתלך אל יהיה- חאן?" כתב: "מישהו מאיים על חיי." פרבהופאדה: "ומה אם יהיה- חאן לא יהרוג אותך? האם אז תהיה בטוח? אז למה ללכת ליהיה- חאן? יום אחד, היום, מחר, אתה תמות. אם ברצונך להציל את עצמך, פנה אל קרישנה. זו הצעתנו. גם אם תלך ליהיה- חאן, והוא יבחר לא להילחם, האם אז תחייה לנצח? מה הטעם לנסות ולזכות בחסדיו של יהיה- חאן? זכה בחסדו של קרישנה על מנת שתזכה בגאולה אמיתית. מדוע לא תעשה זאת?" כתב: "התכוונתי רק לעניין הביטחון הלאומי. אני מבין את כוונתך…" פרבהופאדה: "עליך להיות מודע לכך שאתה תמיד בסכנה." כתב: "כן, אדוני, אני מסכים. איינשטיין המנוח אמר את אותו הדבר…" פרבהופאדה: "זו עמדתנו, וקרישנה אומר, ´אני אציל אותך.´ ועל כן הבה ונפנה לקרישנה. למה לפנות ליהיה- חאן?" כתב: "פשוט בגלל שהוא מטריד אותנו. זה הכל." פרבהופאדה: "המחשבות שלך תמיד מטרידות אותך, בגלל שהן תמיד אתך. גופך תמיד אתך. האם אינך סובל מכאבים בגופך? מדוע לא תפנה אל היהיה- חאן על מנת לרפא כאבים אלו? אתה תמיד בסכנה. מדוע אינך מבין זאת?" (תורגם לעברית בידי בהקתה עומר)
"הפסקת חשמל! הפסקת חשמל!" זעק הכתב יחד עם אחרים בבית. רוחות המלחמה נשבו זה מספר שבועות בין הודו לפקיסטאן ועתה היו נפוצות בעיר דלהי אזעקות ותרגילים לקראת הפצצה אווירית. "אדוני"- -הכתב דיבר בטון עצבני בחדר החשוך- -"זו המציאות בה אנו חיים. מאיימת עלינו מלחמה עם פקיסטאן. האזעקות הללו הן ביטויי למציאות הנוראה הממשמשת ובאה." "אנו תמיד חיים במציאות נוראה," ענה פרבהופאדה, "עשרים וארבע שעות ביממה. ומה אם לא הייתה הפסקת חשמל? גם אז, אם תצא אל הרחוב, מי יודע אם תשוב לביתך? במובן הזה אתה תמיד מצוי במציאות נוראה. מדוע אתה אומר זאת רק על הפסקת החשמל הזו? זהו רק אחד מסממניה של מציאות נוראה זו. זה הכל." הכתב: "כן, אבל לעת עתה…" פרבהופאדה: "האינך מבין כי אתה במציאות נוראה עשרים וארבע שעות ביממה? ´פַּדָם פַּדָם יָד וִיפָּדַם´ – בכל צעד ישנה סכנה." כתב: "אני מבין, אדוני, אך זו סכנה בקנה מידה רחב, לאומי. האם אתה יכול להמליץ לנו על איזשהו פתרון?" פרבהופאדה: "תודעת קרישנה היא הפיתרון היחיד למצבנו. התמסר לתהליך זה ותחווה אושר." כתב: "אדוני, אני חושב שצריך לשלוח מישהו אל היָהְיַה- חָאן [נשיא פקיסטאן]." פרבהופאדה: ואיזו תועלת תבוא מכך שתלך אל יהיה- חאן?" כתב: "מישהו מאיים על חיי." פרבהופאדה: "ומה אם יהיה- חאן לא יהרוג אותך? האם אז תהיה בטוח? אז למה ללכת ליהיה- חאן? יום אחד, היום, מחר, אתה תמות. אם ברצונך להציל את עצמך, פנה אל קרישנה. זו הצעתנו. גם אם תלך ליהיה- חאן, והוא יבחר לא להילחם, האם אז תחייה לנצח? מה הטעם לנסות ולזכות בחסדיו של יהיה- חאן? זכה בחסדו של קרישנה על מנת שתזכה בגאולה אמיתית. מדוע לא תעשה זאת?" כתב: "התכוונתי רק לעניין הביטחון הלאומי. אני מבין את כוונתך…" פרבהופאדה: "עליך להיות מודע לכך שאתה תמיד בסכנה." כתב: "כן, אדוני, אני מסכים. איינשטיין המנוח אמר את אותו הדבר…" פרבהופאדה: "זו עמדתנו, וקרישנה אומר, ´אני אציל אותך.´ ועל כן הבה ונפנה לקרישנה. למה לפנות ליהיה- חאן?" כתב: "פשוט בגלל שהוא מטריד אותנו. זה הכל." פרבהופאדה: "המחשבות שלך תמיד מטרידות אותך, בגלל שהן תמיד אתך. גופך תמיד אתך. האם אינך סובל מכאבים בגופך? מדוע לא תפנה אל היהיה- חאן על מנת לרפא כאבים אלו? אתה תמיד בסכנה. מדוע אינך מבין זאת?" (תורגם לעברית בידי בהקתה עומר)
