תודה ותגובה
אני רוצה להודות ל"רוצה לצלול באור" על התמונות, ועל השיתוף בחוויותיה. אני אוהב את התמונות. תמונת האומץ כך אני תופס, מראה שהאומץ האמיתי הוא להשאר ירוק וטבעי, כשכל זה קורה מעל הראש שלך. קל יותר להלחם ולנצח, מאשר לקבל, להמשיך בגדילה ולהמנע מההתמודדות. בקשר לדבריך בעניין התמונה הקודמת, אני מסכים בהחלט, ורוצה להוסיף, שלפעמים אני שם לב שאני מכונס בתוך עצמי, סגור מהעולם ואף לחוץ ומוטרד. ברגעים כאלו אני "פותח" את העינים, ורואה את הגוונים המרובים של הירוק שמסביב, ופותח את טווח הראיה, כך שאני רואה גם בזויות העינים, וגם למעלה וגם למטה, ואני צולל בירוק, ומפסיק לחשוב, ובועת העתיד הלוחצת נעשית שקופה יותר ויותר, עד שהיא פוקעת ונעלמת רמי