תמונה ל-Bav ושאלה לדיון

תמונה ל-Bav ושאלה לדיון

האם ציור אדם נחשב לאומנות? אם כן למה? מה מיוחד בלהעתיק פורטרייט לדף ציור? השאלה מתאימה גם לפיסול פורטריט.
 

0sveta0

New member
תרשה לי לתקן אותך

דבר ראשון הייתי רוצה שאנשים יבינו את ההבדל הדק בתחביר והמשמעותי במהותו בין אומנות ואמנות. אוּמן- הכוונה לאדם שבמקצועו עובד בבית מלאכה, וזה המקצוע שלו, שעובד בידיו. אָמַן(אֹמן)-אדם המשלב בין שכלו לידו, ככה הייתי מגדירה את זה, מיומנות הן מולדת, והן נרכשת עם השנים. אדם בעל דימיון מפותח המצליח להביע את רעיונו לציבור הרחב. בנוגע לשאלתך- בציור פורטרייט. המילה הראשונה שהייתי רוצה להתייחס אליה היא המילה "להעתיק". לא תמיד האמן בוחר "לשכפל" את מה שרואות עיניו, אגב שזה היה הסגנון בתקופת העת החדשה- לאחר הרנסנס. פעם כשלא היו מצלמות זה נחשב מאוד מיוחד, כשאציל מסויים הזמין מפטרונו של האמן שהאמן יצייר את אשתו, ויתלו בסלון הרחב שלהם.. עם הזמן, כשהמציאו את המצלמה, כבר לא היה צורך בהעתקה מדוייקת של הדמות, והתפתחו סגנונות מרובים בעקבות זאת במאה ה-20. (אימפרסיוניזם, פוסט-אימפרסיוניזם-פואנטליזם, פוביזם, קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם, דאדא, סוריאליזם,פופ, ומופשט) וכאן זה מתחיל להיות מעניין, כי כל אחד יכול לצייר את הפורטרייט אחרת לגמרי. יש כאלה שלא השתייכו לשום זרם, ובחרו בסגנון המיוחד רק להם. כשבוחרים מודל מסויים לציור, מעמידים סביבו הרבה אמנים שמציירים אותו, תראה שכל אחד מצייר אותו בצורה שונה. לכל אחד יש את טביעת ידו על הציור. אף אחד לא יהיה אותו דבר, וכמו כן, כל אחד ירצה להדגיש חלק אחר, יצייר בגודל שונה, יבחר לכניס לתוך הפורמט חלקים אחרים גם מהרקע של המודל, ישתמש בצבעים שונים, וכו' וכו'. לגבי פיסול, לפחות מה שאני יודעת לגביו, מדובר לא בפורטרייט אלא בטורסו. או שאתה מדבר רק על ראש. יתקן אותי לוויתן אם אני טועה. וכאן אני לא חושבת שיש וויכוח לגבי מה מיוחד? זה פשוט אדייר לראות דמות אנושית יוצאת מתוך אבן גולמית שאף אחד אחר לא ראה בה שום דבר חוץ, מ-אבן קודם.. גם כשמפסלים אחד לאחד את הטורסו שמול עיניך- רואים עד כמה עדינה המלאכה, תסתכל למשל על הפסלים היוונים- איזו אצילות יש במבט של כל דמות, ולמרות שהם נראים אמיתיים לגמרי, זאת דוגמה לא כל כך טובה, כי לפי מה שאנחנו יודעים הפסלים באותה תקופה ייפו את המציאות. כך את רודן- אתה מזהה ישירות אם מדובר בפסל שלו, או לא. יש לו מגע מיוחד. ואם מדברים על אמנות ההעתקה- היה זרם בשנות השמונים שנקרא- סופר ריאליזם, שחזר אחרי כל התהפוכות של הזרמים באמנות למקורות, והשחיז אותם טיפונת, מדובר בהעתקה עד לפרטים הכי קטנים, ועוד בצבעי שמן, בלי אייר-בראש.. של הקמטים בפנים, השערות, זה משהו ממש על טבעי, איך שמצליחים להעתיק. יש ציור שנקר "ג'ון", אולי מישהו יוכל לצרף כאן את הציור כדי שיראו על מה מדובר. ואם אין כאן משהו מיוחד, אז אני כבר לא יודעת מה כן.
 

bmwlog

New member
היי 0sveta0 פרט לאיבחון הכל כך חד

של ההבדל בין אומן לאמן,אני מסכים עם כל הנאמר.הויכוח על ההבדלים שבין אמן לאומן ,עדיין לא תם וימיו כימי הקיום האנושי ועדיין לא הוכרע. למרות שדב קליין ,כלל לא העלה את הנושא של הפער כביכול בין האמנות לאומנות,נראה לי שכוונתך כאן הייתה די ברורה,אם כי אינני בטוח עד הסוף וייתכן והדברים יתבררו בשלב מאוחר יותר. בכל מקרה הדוגמאות שנתת לגבי הציור והפיסול תקפים באותה המידה לגבי צילום. תעמידי אדם ומולו 20 צלמים ותקבלי 20 גרסאות מצולמות שונות ואם יהיו שם 20 צלמים איכותיים תקבלי פערים הרבה יותר גדולים בין העבודות. הלא כן?
 
מסכים ומחדד

אנשי הצילום שביננו (אולי בעצם גם ותיקי פורום 208) מכירים היטב את ההבדל בין שני זרמים נבדלים זה מזה : הזרם שגורס שצילום הוא "נטו צילום" ושאין לדעת בו מעבר לכך, והזרם שמנגד שגורס שלאור הקידמה הטכנולוגית והכלים הממוחשבים החדישים שעומדים לרשותנו, לגיטימי לשלב את הצילום והעריכה יחד להשגת היצירה האמנותית השלמה. למה אני מזכיר את זה ? כיוון שמהויכוחים האחרונים שניטשו על הנושא מצלצלת לי עדיין המילה "טכנאי" שנעשה בה שמוש במקור כלפי מי שיושב מול הפוטושופ ומעבד את הצילום... כלומר אינו צלם, אלא "טכנאי". כלומר כל שהוא צריך הינו כישרון טכני לשליטה באמצעים הטכנולוגיים. אני לא מסכים עם זה כמובן... ובאותה מידה האם אפשר לקרוא לצייר הפורטרטים "טכנאי העתקה" ? נראה לי שזה יהיה קיצוני מדי... יש מקום באמנות לאכלס הרבה סוגים של יוצרים ויצירות. כשרונו האישי של האמן - יכול לזכות אותו ב"תואר" אמן. גם מידת החדשנות והיצירתיות שלו - יכולות לזכות אותו בתואר הנ"ל ולסיום, אפילו היכולת לשחזר, לקיים זיקה, להתחבר למה שאמנים לפניו כבר עשו, גם זה סוג של "להיות אמן" - שהרי לא כל צייר למשל ממציא זרם ציור חדשני ושונה מקודמיו. אם כן מה שמשנה בסופו של דבר זו איכותו של מי שעוסק ביצירה ומשלים אותה.
 

0sveta0

New member
כן, מישהו אמר שלא?

מסכימה גם לגבי הצילום. וכאן אתה עונה גם לשאלה של דב, מה מיוחד בהעתק פורטרייט. כל אחד ומה שהוא רואה.
 

הליויתן

New member
השאלה מושכת מעצמה לשאלה היותר

רחבה: מה היא אמנות? רקעי התיאורטי מוגבל למדי,לימודים מסודרים של אמנות לא למדתי מעולם,פרט לקורסי ערב מצוינים,שעזרו לי מאד. ובכל זאת:אמנות היא כל דבר שאנשים רואים בו אמנות,מאידך,ההגדרה המדויקת למה היא,אחוזה היטב בזמן בו נוצרה,ותמיד יהיה מי שירחיב את הגבולות,ויכליל עוד תחומי יצירה וחשיבה לתוך מסגרת האמנות. מכיוון שכך,אמנים יוצרי דרכים חדשות באמנות,תמיד יצרו ותמיד ייצרו דברים שבעבר לא נחשבו אמנות,ויהפכו אותם לכן אמנות.ובכך ירחיבו עוד ועוד את האמנות,ואת הגדרתה. ולגבי פורטריטים בפיסול(באהבה לסווטה):לכל אורך ציר הזמן נוצרו פורטריטים פיסוליים,בחימר,בעץ,בברונזה,באבן,בגבס,ובמיטב החמרים המודרניים השונים. הפורטריט האנושי מרתק את כולנו,את כל בני האדם,ויוצר עניין אין סופי במוכר ובלא ידוע לחלוטין:באדם פסלים אינם יוצאים מכלל זה,ואפשר לראות יצירות פיסול בכל הסגנונות ובכל החמרים,ממליץ לך,כמי שמתענינת באדריכלות בעיקר,לראות חלק מהפורטריטים המעולים של לורנצו ברניני,הפסל והארכיטקט המרשים. וקצת יותר קרוב אלינו,את פסלי הראשים האדירים של חברי הפסל הישראלי דגן שקלובסקי,שנמצאים קרוב אלייך,בקיבוץ עין כרמל.ממש בימים אלו השלים דגן פסל פורטריט עצום של בתו התינוקת,קרוב לשלשה מטרים גובה מאבן בזלת. מקווה בימים הקרובים לבקר ולצלם בשבילכם
 
כל ציור נחשב אמנות?

לא ! כל צילום נחשב אמנות גם כאן התשובה לא. מה החשיבות בכלל אם הציור/צילום/פיסול הוא אמנות ? האם דיוקן מצולם ,אחד הוא אמנות והשני הוא תיעוד והשלישי ניוז . האם ערך הצילום משתנה באיכותו? האם תמונה דיוקן מרשימה שצולמה למוסף כניוז היא פחותה מתמונה שצולמה עבור תערוכת אמנות? ישנן תמונות מצולמות של סתם אנשים מהישוב שנאספו והוצגו בתערוכות ולפתע קיבלו "מטריה" אמנותית. זאת כאשר מטרת צילומן היה תיעוד בני המשפחה. אז בהתחלה התמונות היו סתמיות באופין אפילו בכונתן. פתאום כאשר אוצר אמנות הציג אותן הם כבר אמנות! נראה כי צלמים מחפשים את "המטריה" האמנותית בעיקר בגלל אאי הערכה עצמית מספקת. לא מסתפקים בתואר המכובד צלם. פתאום חשוב לאגו התואר אמן.
 
עוד דבר קטן

הרצון של צלמים לפרסם כאן ולא בפורום צלום נובע להערכתי לא רק מהארועים האחרונים בפורום. הוא הרבה מעבר לכך. הוא למעשה הנסיון לתת עצמם תואר או אולי כבוד שלא הצליחו להפיק מהתואר צלם. משהו שמזכיר את יחס הציירים לצלמים לפני יותר ממאה שנים. כנראה רגשי הנחיתות של הצלמים עדיין מפעפעים
 
רגשי נחיתות?

לדעתי לא. אני יכול לדבר לפחות על עצמי. אני אישית גאה לצלם. ולא מרגיש פחיתות כבוד. אני אוהב צילומי אנשים וטבע, ועוד. אוהב לקמפז אותם בפריים. לא מעט פעמים מנצל תכונות אחרות של המצלמה למשהו יותר "מקושקש" או אז קמים ואומרים אחדים - תמונה מטושטשת. אז מי זה שמחליט מתי זה טכנאי צילום? (שאני לא מזלזל!) מה זה צלם אומנותי? הצילום מכיל המון רבדים כל אחד יכול לקחת לאיזה כיוון שהוא רוצה. האם צילום פירסום זאת אומנות? או אולי טכני? לקמפז מוצר שיראה מושך. מואר טוב. ונראה יפה. לדעתי זה חשוב לא פחות. מאבסטרקט יפה.
 
יפה כתבת דב

אפשר "לקטלג" מהיום עד מחרתיים את כל היצירות והיוצרים ועדיין זה לא ישנה את העובדה שילדון שמקבל מצלמה פעם ראשונה ליד יכול ללחוץ בטעות בכיוונו של אובייקט לא מפוקס ויצא לו אחלה אבסטרקט שבעולם שאנשים יפערו פה וישאלו מי האמן הדגול, ומצד שני בל נשכח את האמנים הדגולים ביותר שגומרים לעבוד על ציור - מסתכלים עליו - ובעצמם שולחים אותו לפח בזעם... אישית - אני לא מתיימר לקרוא לעצמי אמן. אני עובד על להיות צלם טוב. זה יספיק לי בהחלט בשלב זה. ואם על הדרך גם תצא לי איזו יצירת אמנות יפה... דיינו
 

0sveta0

New member
מה? מה הקשר?

מי שכותב בפורום אמנות ישירות נקרא אמן? מה הקשר? זה שאנשים מתעניינים באמנות וכותבים על זה לא ישר מעניק להם את התואר הזה. אני לא קוראת לעצמי אמנית, כי אני חושבת שאין לי מספיק את העומק, ואין מספיק את הידע והיכולת לקרוא לעצמי כזאת. ואתה לא יכול להכליל בהכללה גורפת על המצב הפסיכולוגי בו נמצאים הגולשים. עדיין גם פסיכולוג מדופלם לא ירשה לעצמו לעשות ניתוח בנפש לאנשים שהוא לא ראה אותם, ולא שוחח איתם פנים מול פנים.
 
חבל שאת מעדיפה להפגע

אני לא פיכולוג ולא כלום אני סתם בן אדם שבקושי הצליח לכתוב. כתבתי את תחושותי אם אינך מסכימה עם דעתי זה בסדר . אבל אני עדיין חושב כך. אני לא כתבתי דבר על אבחון פסיכולוגי של גולשים. מאיפה בכלל לאדם חסר ידע כמוני הכלים לשפוט אדם. אני כותב על רגשות ודימויים לא על ניתוח פסיכולוגי.
 

s h l o m i x

New member
דב - ראשית הצילום נפלא,

אהבתי אותו מאד, יש בו שלוה ורוגע של הצייר, השקוע במלאכתו, והבחורה הישבת בנחת מולו. לצייר המאד צבעוני, צדודית מעניינת, מעין דמות קרקסית, כמו אחד שיצא מאיורים לספרי ילדים. ובאשר לדיון שהתפתח לגבי מהי אמנות, או מיהו אמן, כתבתי על זה בזמנו בפורום צילום, מביא להלן בעדכונים קלים את מה שכתבתי בנושא: לגבי השאלה - מי נחשב לאמן? באופן כללי, לא חשוב באיזה תחום של האמנות, אחת ההגדרות המקובלות והדי פשטניות היא פחות או יותר כזו: אמן הוא מי שהממסד האומנותי המוכר (בארץ או בחו"ל, המורכב בד"כ מאנשים המשתייכים לאחת או יותר מהקבוצות הבאות: אוצרים במוזיאונים ידועים, מבקרי אמנות, בעלי גלריות הנחשבות למובילות, בעלי תארים אקדמאיים מוכרים באחד או יותר מתחומי האמנות, אמנים שכבר ידועים ומוכרים, מרצים לאמנות בבתי ספר מוכרים/מוסדות אקדמאיים, ספונסורים, מדצנטים ואספנים למניהם) - מקבל אותו ומכיר בו כאמן. חלקם אנשים שלמדו ועסקו באמנות באחד מבתי הספר/מוסד אקדמי מוכר בארץ או בחו"ל, הגישו עבודות, עמדו בבחינות, וקיבלו אחד מתארי האמן המוכרים. בדומה (לדוגמא) לרופא המוכר ככזה ע"י עמיתיו למקצוע. כמובן שלא כל אחד יכול להכריז על עצמו כרופא מבלי שלמד במוסד אקדמי מוכר, עמד בבחינות, קיבל תואר דוקטור לרפואה, ועשה סטאז', ובסופו של דבר קיבל רשיון לעסוק ברפואה. באמנות - זה נראה אולי יותר פרוץ, אבל היום מי שיכריז על עצמו כאמן, והממסד האמנותי הרשמי לא יכיר בו ולא יקבלו - אז מבחינתם הוא לא אמן. נכון שבאמנות (שלא כמו ברפואה, פסיכולוגיה, הנדסה, משפטים ושאר מקצועות אקדמאיים) יש לפעמים מקרים של אאוטסיידרים, כלומר מישהו יכול לפרוץ לתוך המערכת, ו/או להיות אוטודידקט מבלי לעבור אחד מהמסלולים המוכרים, אבל הממסד האמנותי בד"כ "לא אוהב" קיצורי דרך כאלה. מה לעשות - כך זה כמעט בכל מקצוע שאותו צריך ללמוד במוסד להשכלה גבוהה, לעמוד בבחינות, לעסוק בו, ובסופו של דבר להיות ידוע ומוכר בו. ובשורה התחתונה - אמן הוא גם מי שיש לו רקורד שהציג במוזיאונים ידועים/גלריות נחשבות בארץ או בעולם (ותלוי איפה...) אההההההה - הצגת במוזיאון ת"א או במוזיאון הרצליה או במוזיאון ישראל, במוזיאון עין חרוד, במוזיאון חיפה, במוזיאון תל-חי וכד' או עוד יותר טוב בגוגנהיים או במומה או במטרופוליטן, בטייט גלרי בביאנלה בונציה וכו' וכו' וכו' וזכית לביקורות מחמיאות - אז אתה ודאי אמן חשוב... היתה כתבה בנושא לפני כשנה (?) במוסף השבת של עיתון "הארץ" , מי בעצם קובע בארץ מיהו אמן, ומסתבר שיש בארץ משהו כמו "מועצת החכמים" המונה כ-עשרים-שלושים איש, שהם הקובעים - יכולים "להרים" מישהו ויכולים לקטול, להתעלם, ולא לקבל.
שלמה.
 
שלמה, אשמח אם תוסיף

בהזדמנות את הספור היפה על הצייר הירושלמי. זה שפגשנו, ושצילמת את הציור שלו. נראה לי סיפור מתאים לכאן מאוד. וחשבתי, האיש מצייר ולפחות לדעתי מייצר אמנות כלשהי גם אם לא תוכר על ידי "הממסד"... ואולי דוקא יזכה בדיעבד ביום מן הימים (או דור מן הדורות) להכרה אמנותית כלשהי ?
 

s h l o m i x

New member
בבקשה רון - הצייר של שמשון

המפיל את עמודי ההיכל (מעובד ב-PS) ומעשה שהיה כך היה: לפני כחודשיים צילמנו זמשוש, רון ואני בנחלאות בירושלים. בהיותינו שקועים במלאכתינו, ניגש אלינו אדם חביב ושאל אם נוכל להתלוות אליו לביתו כדי לצלם ציור שלו. השבנו לו בחיוב, והוא הובילינו אחר כבוד לביתו, שם אירח אותנו בלבביות רבה. הציור הנאיבי מלא הדמיון של שמשון המפיל את עמודי ההיכל, מצא מאד חן בעיניי (מזכיר קצת את הציורים של גבריאל כהן - צייר נאיבי מדהים שנשכח במוסד, היתה עליו כתבה גדולה במוסף הארץ לפני כמה חודשים) ואם אינני טועה מוצגת עכשיו תערוכה של ציורים נאיביים באחת הגלריות בצפון תל-אביב - מי שהוא/היא יודע/ת איפה בדיוק?
שלמה.
 

The Snitch

New member
אומנות נאיבית בגלריית ג'ינה

דיזינגוף 255, תל אביב 03-5444150 הייתי ונהנתי. מירב העבודות שהצצתי בשם היוצר וארץ המוצא שלו היו של אמנים ממרכז אמריקה ודרום אמריקה.
 
שלמה, אני חושב שהכל בעיני המתבונן

מה כוונתי? אתה מתאר נכון את המצב למעשה, בו האמנות היא נחלתם של אליטות, בעלי ממון ומי שנחשב בכל דור כמבין וקובע. אני חושב שכל מה שנחשב בעיני המתבונן לאומנות, הוא אומנות. הרבה אנשים נהנו ואף רכשו את ציור הילד הבוכה ושמו אותו על הקיר בסלון, בעוד שיצירות אחרות, מכובדות ומוערכות נמקות במרתפי איזה מוזיאון. כלומר, אם תפקיד האומנות לרגש, לעורר מחשבה והזדהות - הרי שהילד הבוכה השיג את מטרתו. כל אחד שואף להכרת הממסד והאקדמיה אך אתה הרי קראת את המאמר ב-הארץ, כך שאתה יודע כיצד לעיתים נקבעים הדברים. איני יודע היכן עובר הקו הדק בין אומנות לשמה לבין שרלטנות וקריצה לטעם הקהל. לגבי צילום ואומנות - כמה מוסדות לימוד בארץ מלמדים צילום בדגש של אומנות והסטודנטים לומדים שהקונספט חשוב יותר מאיכות הצילום והטכניקה. אני רואה בתערוכות הגמר של התלמידים צילומים חשוכים ומטושטשים עם טקסטים ארוכים שמנסים להסביר את הקונספט האומנותי. זה לא מדבר אלי. אם צילום, אז קודם כל תשלוט בטכנולוגיה.
 
למעלה