אין לו גם מערכת עצבים היקפית, אין לו
מערכת עצבים בכלל. אמנם יש לו מנגנון ביוכימי המאפשר "תחושות", כלומר תגובות למצב הסביבה (יש צמחים המסבים את עצמם לשמש, יש צמחים המתקפלים עם כל מגע בהם, צמחים מאותתים זה לזה על מצבם הביולוגי - למשל אם הם חולים), אבל סביר שאין אלה זהות לתחושות בעלי החיים. אז מה? כפי שכתבת, וכפי שגם אני מאמינה, הרס החיים (אגב, גם הרס רקמת הנוף) הוא מעשה רע מאד , הוא הרס הכוכב שלנו. כפי שכתבתי, המוות הוא חלק מן החיים, והטבע בנוי למעשה על ניצול הדדי של בעלי חיים אלה את אלה ובעלי חיים וצמחים אלה את אלה, אבל יש איזון עדין בענין הזה, ואין הפרזה. האדם המכני בטמטומו ובאטימותו לחכמת הטבע פולש והורס את כל סביבותיו. נכון, גם אני מאמינה שקצבות למשל, ועיסוק בכריתת יערות הם עיסוקים המשחיתים את האופי. אכילת בשר מראה על אטימות נוראה. איך אמר בשביס זינגר? כשזה מגיע לבעלי החיים, כולנו נאצים.