תמונה חמודה
- פותח הנושא champ
- פורסם בתאריך
ואם כבר אופטימיות- שני סיפורי הצלה ../images/Emo42.gif
אחד מהם הוא על בניו יורק במרכז המסחר העולמי. לא סתם ניצלה, אלא יחד עם גורים!!!
וסיפור נוסף על חתולה ירושלמית ושני גורים. הסיפור הובא ע"י תולי לפורום זכויות בע"ח בוואלה (ולמי שמעוניין- יש שם עוד כמה סיפורים מקסימים): 14:11 :שעה 21/10/2001 :תאריך הסיפור מחמם הלב של שירה הזכיר לי דבר דומה... לפני כשנה צלצל הטלפון ביום שישי אחר הצהרים ועל הקו היה ילד שסיפר שיש בחצרו חתולה דרוסה, אם אני כולה לעזור? באתי וראיתי חתולה כסופה עם כפות לבנות שוכבת בתוך צואתה, משותקת, בכניסה לבית מגורים בירושלים. היא ניסתה לברוח, אבל הצליחה להזיז רק את הרגלים הקדמיות. כל המרפאות הווטרינריות היו סגורות, אבל ד"ר חגי אלמגור הזמין אותי לביתו. (אני חייבת להזכיר את שמו לטובה הפעם, כי חוץ מזה אני לא בעדו; לא משנה, אולי נדבר על זה בפינה אחרת: "אנשים קטנים בתפקידים גדולים", עיין ערך בני רובין...) ד"ר אלמגור קיבל אותנו מאד יפה, הזריק לה זריקת אנטיביוטיקה ועוד אחת נגד תולעים, ואבחן שהאגן שלה שבור וכדאי לתת לה הזדמנות, ו"להרדים" אותה אפשר גם למחרת (אהאאאאא.....) לפי כל התגובות שלה היא הייתה לא מבויתת בעליל, וכמו כן ניכר שהיא מיניקה ודדיה מלאים חלב. לקחתי אותה לביתי וסגרתי אותה באמבטיה. היא נשכבה מאחורי האסלה ועשתה קולות מאיימים, אבל לא מתה ולא גססה, רק שכבה באפיסת כוחות. אחרי כמה ימים הביאו לי גורת חתולים שנמצאה בקטמון וזקוקה להנקה. הגשתי לה אותו לרחרח, לבחון את תגובתה. לתדהמתי היא החלה ללקק אותה בשקיקה ולמרות שלא היניקה כבר שבוע, הגורה החלה לינוק ממנה ואספקת החלב חודשה. לא עבר שבוע והגיעה אלי עוד גור מרמות במצב דומה וגם אותו היא קבלה ללא שהיות. וכך הם חיו יחד באמבטיה חודש וחצי: חתולה שכולה ושבורת אגן, עם שני גורים יתומים. היא התנחמה בהם ואני חושבת שגם ההחלמה שלה התקדמה מהר יותר בגלל זה. היום, היא חיה בגינה, חתולה כסופה יפיפייה, מעוקרת, לבבית. וגם אחד הגורים עדיין פה, זכר ג´ינגי´ מפואר ומסורס. הם עדיין מלקקים זה את זה באטרף ויש ביניהם אחווה נהדרת. אתם מוזמנים לבקר ולראות! לגורה מצאתי בית נהדר. נ.ב. האגן השבור החלים ללא שום התערבות או צילום (לא היה לי כסף) היום אפשר בקושי להבחין באיזה עיוות קל בהליכתה. אללהואכבר
נכון סיפור מדהים?
אחד מהם הוא על בניו יורק במרכז המסחר העולמי. לא סתם ניצלה, אלא יחד עם גורים!!!
סיפורים מקסימים ומחממי לב ../images/Emo24.gif
וזה מזכיר לי את חתול הרחוב הפצוע שאפרת ואני נותנות לו לאכול. היום נתתי לו אוכל ,הוא הולך בצורה קצת מצחיקה ,אבל הוא הלך על ארבע הרגליים !!!!!!!!!!!!!!! נראה לי שהמצב שלו משתפר מיום ליום. היה לי ברור שהוא יבריא ,ראיתי לפי התגובות שלו ,שיש לו כוח רצון אדיר לחיות ואני בטוחה שהוא יצליח. אז תחזיקו לו אצבעות!!!!
וזה מזכיר לי את חתול הרחוב הפצוע שאפרת ואני נותנות לו לאכול. היום נתתי לו אוכל ,הוא הולך בצורה קצת מצחיקה ,אבל הוא הלך על ארבע הרגליים !!!!!!!!!!!!!!! נראה לי שהמצב שלו משתפר מיום ליום. היה לי ברור שהוא יבריא ,ראיתי לפי התגובות שלו ,שיש לו כוח רצון אדיר לחיות ואני בטוחה שהוא יצליח. אז תחזיקו לו אצבעות!!!!
והנה הסיפור שלי - גם הצלה של חתולה
נו, כולם מספרים אז אני לא אספר גם?... סיפור הצלתה של מיץ´ - החתולה היפה בעולם: לפני כמעט שנה, בבוקר חורפי וקר במיוחד, אני יוצא החוצה ומה רואות עיניי על האדמה החשופה בגינת הבניין המשותף? -גוש פרווה אפור קפוא. הייתי בטוח שהדבר הזה כבר מת. הכלבלב שלי רחרח את הכדור האפור המוזר שהצטמרר ונרעד לפתע. התכופפתי לראות טוב: זה היה חתול קטן, חי, מכורבל בתוך עצמו, ואדי קור עולים ממנו. עיניו עצומות, והבנתי שהוא עיוור או שאינו יכול לפתוח אותם. תמיד התחברתי יותר לכלבים והאמת שחתולים אף פעם לא "עשו לי את זה" אבל אמרתי לו: "מצאת לך איפה להתפגר, בבניין של מתנדב פנאטי של אס או אס חיות?... כן, כן, בטח." הוא לא הגיב אליי, לא ברח ולא זז, פשוט שכב לו שם, קפוא ועיוור. קניתי לו אוכל רטוב לחתולים ורק כשהגשתי לו לפה והוא הריח - רק אז אכל בתאבון רב. ניסיתי לתפוס ולהכניסו לקופסא אבל אז הוא נבהל, קפץ באויר, שרט אותי ונעלם בשיחים. רק אחרי יומיים איתרתי אותו בבוקר בבניין שליד, צמוד לחתול אחר שכנראה אימץ אותו בתור תנור. הפעם הייתי יותר חכם ובאתי עם כלוב: החתול השני ברח, והעיוור הקפוא הקטן, שבינתיים נחלש עוד יותר והצטמק עוד קצת, הרגיש שמשהו קורא וניסה לילל בקושי. שמתי לו מול האף קצת מהאוכל הרטוב לחתולים והוא התחיל לאכול בתאבון. כל הזמן הזה חשבתי רק על דבר אחד: אני מת שכבר יהיה לו קצת חם! רק להכניס אותו הביתה! אז בשעה שהוא אוכל, קירבתי אל מול ראשו את הכלוב ואז בבת אחת דחפתי אותו לתוך הכלוב והופה! -הוא בפנים. תתארו לכם כמה הוא פחד באותו הרגע. לא יודע מה קרה לו ומי תפס אותו, שבוי בכלא של חושך, קור ופחד. מיד הכנסתי אותו הביתה ומי שלא ראה חתול קפוא מפשיר מול התנור לראשונה בחייו לא ראה אושר מהו... התחנה הבאה בדרך היתה הוטרינר - שם מיטשל (כך קראתי לו) אושפז למשך שבועיים, הסתבר שהוא סובל מדלקת עיניים חריפה שהדביקה לו את העפעפיים יחד, וגם מסקאביאס על כל הפרווה. במשך השבועיים של האשפוז חל שיפור במצבו והוא פתח עיניים גדולות ויפות, השמין ואפילו חלה נסיגה בטפיל הסקאביאס שעליו. חוצמיזה התברר שזו בכלל נקבה. אז גם עיקרו אותה ליתר ביטחון. תארו לכם כמה הייתי מאושר כשבאתי לראות את הניצול לאחר שבועיים ומצאתי את הניצולה במצב כל כך טוב! המשך הטיפול של מיץ´ (נגזר ממיטשל המקורי) היה אצלי במרפסת: כל יום פעמיים משחת עיניים וכדור נגד הסקאביאס (שעבד כמו קסם - משהו מדהים). לסיכום: כיום מיץ´ היא חתולת רחוב דוגמנית יפיפיה, שכל השכנים מאוהבים בה ומפנקים אותה כל היום, אבל אליי היא לא שוכחת לבוא כל בוקר וכל ערב לנדנד ולקבל את המנה המיוחדת... זהו
נו, כולם מספרים אז אני לא אספר גם?... סיפור הצלתה של מיץ´ - החתולה היפה בעולם: לפני כמעט שנה, בבוקר חורפי וקר במיוחד, אני יוצא החוצה ומה רואות עיניי על האדמה החשופה בגינת הבניין המשותף? -גוש פרווה אפור קפוא. הייתי בטוח שהדבר הזה כבר מת. הכלבלב שלי רחרח את הכדור האפור המוזר שהצטמרר ונרעד לפתע. התכופפתי לראות טוב: זה היה חתול קטן, חי, מכורבל בתוך עצמו, ואדי קור עולים ממנו. עיניו עצומות, והבנתי שהוא עיוור או שאינו יכול לפתוח אותם. תמיד התחברתי יותר לכלבים והאמת שחתולים אף פעם לא "עשו לי את זה" אבל אמרתי לו: "מצאת לך איפה להתפגר, בבניין של מתנדב פנאטי של אס או אס חיות?... כן, כן, בטח." הוא לא הגיב אליי, לא ברח ולא זז, פשוט שכב לו שם, קפוא ועיוור. קניתי לו אוכל רטוב לחתולים ורק כשהגשתי לו לפה והוא הריח - רק אז אכל בתאבון רב. ניסיתי לתפוס ולהכניסו לקופסא אבל אז הוא נבהל, קפץ באויר, שרט אותי ונעלם בשיחים. רק אחרי יומיים איתרתי אותו בבוקר בבניין שליד, צמוד לחתול אחר שכנראה אימץ אותו בתור תנור. הפעם הייתי יותר חכם ובאתי עם כלוב: החתול השני ברח, והעיוור הקפוא הקטן, שבינתיים נחלש עוד יותר והצטמק עוד קצת, הרגיש שמשהו קורא וניסה לילל בקושי. שמתי לו מול האף קצת מהאוכל הרטוב לחתולים והוא התחיל לאכול בתאבון. כל הזמן הזה חשבתי רק על דבר אחד: אני מת שכבר יהיה לו קצת חם! רק להכניס אותו הביתה! אז בשעה שהוא אוכל, קירבתי אל מול ראשו את הכלוב ואז בבת אחת דחפתי אותו לתוך הכלוב והופה! -הוא בפנים. תתארו לכם כמה הוא פחד באותו הרגע. לא יודע מה קרה לו ומי תפס אותו, שבוי בכלא של חושך, קור ופחד. מיד הכנסתי אותו הביתה ומי שלא ראה חתול קפוא מפשיר מול התנור לראשונה בחייו לא ראה אושר מהו... התחנה הבאה בדרך היתה הוטרינר - שם מיטשל (כך קראתי לו) אושפז למשך שבועיים, הסתבר שהוא סובל מדלקת עיניים חריפה שהדביקה לו את העפעפיים יחד, וגם מסקאביאס על כל הפרווה. במשך השבועיים של האשפוז חל שיפור במצבו והוא פתח עיניים גדולות ויפות, השמין ואפילו חלה נסיגה בטפיל הסקאביאס שעליו. חוצמיזה התברר שזו בכלל נקבה. אז גם עיקרו אותה ליתר ביטחון. תארו לכם כמה הייתי מאושר כשבאתי לראות את הניצול לאחר שבועיים ומצאתי את הניצולה במצב כל כך טוב! המשך הטיפול של מיץ´ (נגזר ממיטשל המקורי) היה אצלי במרפסת: כל יום פעמיים משחת עיניים וכדור נגד הסקאביאס (שעבד כמו קסם - משהו מדהים). לסיכום: כיום מיץ´ היא חתולת רחוב דוגמנית יפיפיה, שכל השכנים מאוהבים בה ומפנקים אותה כל היום, אבל אליי היא לא שוכחת לבוא כל בוקר וכל ערב לנדנד ולקבל את המנה המיוחדת... זהו
חס וחלילה! כבר ככה יש יותר מדי ../images/Emo8.gif
לפעמים הם פשוט יודעים למצוא את הפראייר השכונתי ולפעמים זה פשוט מזל עיוור... אבל כשאת/ה נתקל/ת בחיית מחמד חסרת אונים או שאתה מתעלם או שמחליט לעזור. בדיעבד תמיד יוצא שטוב שעזרת, גם במחיר חוסר נוחות רגעי. הרי בשביל הקטנצ´יק זה הכל!
לפעמים הם פשוט יודעים למצוא את הפראייר השכונתי ולפעמים זה פשוט מזל עיוור... אבל כשאת/ה נתקל/ת בחיית מחמד חסרת אונים או שאתה מתעלם או שמחליט לעזור. בדיעבד תמיד יוצא שטוב שעזרת, גם במחיר חוסר נוחות רגעי. הרי בשביל הקטנצ´יק זה הכל!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.