תמוז

[יוסי ר1]

תמוז

ידוע כי חודש תמוז נקרא על שמו של האל האכדי תמוז. יש גם המזהים אותו עם אדוניס, היורד לשאול בסוף הקיץ וחוזר לחיים באביב כפרח הפרג. ביחזקאל אנו מוצאים את הנשים המבכות את התמוז - "והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז" (יחזקאל, ח, יד). שאלתי לחברי הפורום, מה ידוע לכם על הפולחן , האם הוא כלל את המסתו של האל העשוי שעווה בחום מדורה, וביכוי היעלמותו, כביטוי לסיומו של הקייץ. קראתי בילדותי תיאור מעיין זה, דומני שבספרו של משה שמיר "מלך ביהודה". האם זו פיקציה של המחבר, או שמישהו מכיר את הפולחן?

 

[כוכב ה שחר]

על תמוז

תוכל לקרוא בקישור הזה. על עוד עיונים בתרבות הכנענית - כאן.

 

[יוסי ר1]

תמוז

תודה, מכיר את האתר. אך אין שם תשובה לשאלתי בדבר טקס המסת דמות האליל בשעווה. מישהו מכיר?

 

[RainBird]

ייתכן שזה משהו מודרני. ויכול להיות שאני טועה, אבל אני חושב שבכנען העתיקה ובבל לא הייתה גישה לשעווה. אפילו הנרות היו משמן או אפילו שומן.

 

[יוסי ר1]

שעווה

מן הסתם אתה טועה. שעווה היא תוצר כוורת של דבורים, ולא יעלה על הדעת שלא השתמשו בדבש ושעווה. ראה סיפור שמשון והדבורים בגווית האריה...

 

[RainBird]

אני לא יודע אם השתמשו בה ככה פשוט. זה ברור שהיו דבורים אז. השאלה אם השתמשו בשעווה ליצירת דבר מה.

 

[אורי רז]

נראה שהיו טקסים כאלה

בספר Egyptian Magic של באדג', עמודים 14-15:

His sovereignty over things celestial and things terrestrial with no uncertain voice, and we should expect them to believe what they proclaimed, i.e., that God was sufficiently powerful to protect His emblem in the sky. Yet the priests of Thebes made copies of works which contained texts to be recited at specified hours of the day and night, and gave directions for the performance of magical ceremonies, the avowed object of such being to prevent the mythical monster Âpep from vanquishing the Sun-god. And it is stated in all seriousness that if a piece of papyrus upon which a figure of the monster has been drawn, and a wax figure of him be burnt in a fire made of a certain kind of grass, and the prescribed words be recited over them as they burn, the Sun-god will be delivered from Âpep, and that neither rain, nor cloud, nor mist shall be able to prevent his light from falling upon the earth.​

ובהמשך יש התייחסויות נוספות לדמויות עשויות שעווה, לדוגמא בובות בדמות אדם שכנראה שימשו בדומה לכישופים בדת הוודונית. מכאן נראה שלא רק שהשעווה הייתה מוכרת בא"י באותה תקופה (ראה סיפור שמשון), אלא שבמצריים הקרובה גם היו טקסים מאגיים שכללו שימוש בדמויות שעווה - כולל שריפתן \ התכתן באש. אינני יודע אם היו טקסים ספציפיים לתמוז שכללו התכה של דמויות שעווה של האל, אבל לא הייתי פוסל את האפשרות.

 

[יוסי ר1]

תודה

מעין זה חיפשתי

 

[כוכב ה שחר]

../images/Emo45.gif

נשמע כמו הכיוון הנכון...

 

[יוסי ר1]

שעווה - דונג דבורים

ראשית, רציתי לדייק שכוונתי היא ספציפית לדונג, הוא השעווה שדבורים מפיקות, ולא לשעווה סינטטית. שנית, זה אמנם אינו תחום התמחותי, אבל אני יכול לחשוב על שתי סיבות טובות לכך שכן השתמשו: האחת, מופיעה בספר ישעיהו ו , בנבואת התגלות מראה הא-ל אליו במקדש. בפסוק י, "השמן לב העם הזה ואזנו הכבד ועניו השע פן יראה בעניו ..." משמעו חסום את עניו בשעווה על מנת שלא יראה, או עיניו חסומות בשעווה. הסיבה השניה, היא הגיון צרוף. ישנו תיעוד (מצוייר) בן 15000 שנים של בני אדם רודים דבש. אין ספק שעמדו על התכונות המיוחדות של השעווה והשתמשו בה לצרכים שונים, כיוון שלאכילה סתם אין בה ערך. מוצר יותר מסובך, הפרופוליס, שימש בבירור לחניטה, לאטימה להדבקה ולשימור מוצרי עץ

 

[RainBird]

כנראה שטעיתי. אני מתנצל. ארדן.