תם עוד ליל נדודים השמש בא ושוב לופתות זרועות השחר הוורודות את ציציות ההר. צינת הבוקר מניחה בניד כתף ואנחה ומפנה את מקומה לסדר הישר. לדעת לוותר בחן המחוגים נעים, לכן למצוא את המחר.
