אז סיימתי את הפאזל הנחמד הזה. היה קליל וזורם. האיכות, כצפוי, מעולה - כל החלקים מתחברים היטב, ולא היו בכלל חלקים לא ברורים (כאלו שמתחברים לכל מיני מקומות אחרים..) הייתי מאד מאורגנת בהרכבה. התחלתי מהמסגרות הפנימיות של כל תמונה, זה הלך בקלות
קודם כל חיברתי תמונות בהן היה שילוב צבעים ייחודי לתמונה (למשל - ירוק וצהוב שהופיע רק בתמונה השמאלית עליונה). גם החלק הזה עבר יחסית מהר, אבל אז מצאתי את עצמי עם המון חלקים כחולים-כתומים-ורודים.
מעניין לגלות שההתנהגות של שרית ושלי לא שונות בהרבה
, גם אני גלגלתי את הפאזל, על מנת להחזיר אותו לקופסא בלי להשקיע בפירוק מסודר.... אתמול התחלתי את הפאזל העגול של הסימפסונים, הוא קטנצ'יק, מניחה שאסיים אותו היום. אח"כ מחכה הפאזל הזה
אבל אני לא ממש יודעת איף לתקוף אותו, אז בנתיים אני בהכחשה
כל פעם שקוטג' מתקרבת לפאזל הלב שלי מחסיר פעימה. עד כה היא רק מצליחה להזיז אותם ולא להרוס לגמרי אבל אני יודעת שזה זמני. כאן קוטג' בודקת את הפאזלים מעל הארון.
נראה לי שהיא אומרת לעצמה 'אוקיי, הגעתי עד לכאן, עכשיו צריך למצוא דרך גם לרדת...' (וכל זה רק עם שלוש רגליים, אני לא רוצה לדעת כמה מופרעת היא היתה עם ארבע).