תם ונשלם

תם ונשלם

אז סיימתי את הפאזל הנחמד הזה. היה קליל וזורם. האיכות, כצפוי, מעולה - כל החלקים מתחברים היטב, ולא היו בכלל חלקים לא ברורים (כאלו שמתחברים לכל מיני מקומות אחרים..) הייתי מאד מאורגנת בהרכבה. התחלתי מהמסגרות הפנימיות של כל תמונה, זה הלך בקלות
 
והנה כל המסגרות מורכבות


 
ואז עברתי לתמונות עצמן

קודם כל חיברתי תמונות בהן היה שילוב צבעים ייחודי לתמונה (למשל - ירוק וצהוב שהופיע רק בתמונה השמאלית עליונה). גם החלק הזה עבר יחסית מהר, אבל אז מצאתי את עצמי עם המון חלקים כחולים-כתומים-ורודים.
 
ופתאם יש לי עבודת נמלים


את החלקים החסרים (שמים לב שאלה אותם צבעים
) הרכבתי לפי הגודל/צורה או סתם אחד-אחד עד שהתאים. יש יחסית לא מעט חלקים "יחודיים" (עם שתיים וארבע מגרעות למשל), מה שהקל על העסק
 
ואז נשארו הלבנים

שבאופן מפתיע הלכו ממש ממש מהר, נראה לי הרבה עניין של מזל
 
וזהו


הסתכלתי בו בחיבה כמה דקות והתחלתי לפרק
הפאזל הבא כבר מחכה על המדף..
 
רק כמה דקות?

אצלי מיום שישי פאזל נמצא על שולחן הפיזול ולא מתחשק לי לפרק אותו עדיין.
 

L FALCON

New member
תוצאה יפה, אני מאלו ששומרים על הפאזלים

מורכבים, מוזר לי לפרק.
 
מעניין מאד...


מעניין לגלות שההתנהגות של שרית ושלי לא שונות בהרבה
, גם אני גלגלתי את הפאזל, על מנת להחזיר אותו לקופסא בלי להשקיע בפירוק מסודר.... אתמול התחלתי את הפאזל העגול של הסימפסונים, הוא קטנצ'יק, מניחה שאסיים אותו היום. אח"כ מחכה הפאזל הזה
אבל אני לא ממש יודעת איף לתקוף אותו, אז בנתיים אני בהכחשה
 
מה יהיה עם החתולים שלנו?

כל פעם שקוטג' מתקרבת לפאזל הלב שלי מחסיר פעימה. עד כה היא רק מצליחה להזיז אותם ולא להרוס לגמרי אבל אני יודעת שזה זמני. כאן קוטג' בודקת את הפאזלים מעל הארון.
 
תודה

נראה לי שהיא אומרת לעצמה 'אוקיי, הגעתי עד לכאן, עכשיו צריך למצוא דרך גם לרדת...' (וכל זה רק עם שלוש רגליים, אני לא רוצה לדעת כמה מופרעת היא היתה עם ארבע).
 
למעלה