תלות

תלות

היי לכולם אני חדשה כאן, רציתי לדעת איך אתם מתמודדים עם תחושת התלות, בכדורים, בבני זוג/משפחה, תלות כלכלית, למי שלא עובד או עובד מעט. אשמח לעזרתכם.
 

kaktus14

New member
את שואלת בשתי מילים שאלה שהתשובה אליה דורשת מינימום כמה דפים

תהיי איתנו קצת בפורות והתשובות יבואו לבד.
בגדול, לכל אחת יש תלות זו או אחרת או כולם יחד.
בגדול, גם לאנשים בריאים יש תלות, כמו סיגריות למשל.
ושוב בגדול, כל אחת מוצאת דרך יחודית משלה בעזרת כלים משלה, כמו הרגלים אחרים, שינוי קצב החיים, או בני משפחה קרובים
ובעזרתם ה-ר-ב-ה תמודדים.
וזה לא קל.
ואלוהים יתן לנו כוח
 
מסכימה מאוד עם כל מה שקקטוס כתבה אבל גם חושבת אחרת

אני חושבת שעצם זה שאדם *מקבל* את העובדה שהוא חולה, אבל באמת מקבל, בידיעה ברורה שאת כבר לעולם לא תחזרי להיות מי ומה שהיית, אף פעם!! ובידיעה ברורה שמעכשיו את חייבת ללמוד להתמודד עם המצב החדש של העניינים - זה כבר משנה את כל היחס למה שנקרא אצלך "תלות".
למשל, תלות בתרופות: נכון, אפשר להמשיך לחיות בלעדיהן. אבל חבל, כי כואב לנו וכי התרופות בבירור עוזרות לנו לחיות חיים באיכות טובה בהרבה. אז האם אנחנו יכולות לחיות בלעדיהן? כן, אבל זה לא משתלם לנו.
או תלות במשפחה/ מערכת תמיכה אחרת - הרבה פעמים דיברנו כאן על היכולת לבקש עזרה ועל איך לומדים להיעזר.
נכון, אפשר לעשות הכל לבד, אבל זה יהיה ה---ר---ב---ה יותר איטי וכנראה שגם הרבה פחות טוב ומועיל לנו ולסביבה, כי מה לעשות, אנחנו לא מסוגלים לעשות הכל לבד וצריכים עזרה.
אני חושבת שאחד הדברים שאני למדתי במהלך השנים זה, שאנשים נמצאים סביבי לא רק כי אני רוצה אותם שם, אלא כי גם הם רוצים להיות שם. כי הם אוהבים אותי. ואני חושבת שזה אחד השיעורים החשובים לכל מי שהולך לבקש עזרה. כי אנחנו גם יכולים לעזור להם לפעמים (אם זה אוזן קשבת או מישהו לדבר איתו, אם זה לעזור להם בדברים פיזיים כשלהם אין כוח ולנו במקרה יש, אם זה לאהוב אותם ולתת להם את תשומת הלב שהם רוצים וצריכים - לא חסר לנו מה לתרום לאחרים, גם כשאנחנו במקום של מבקשי העזרה).
לגבי עזרה כלכלית - אני חושבת שמאוד מאוד חשוב ללמוד באמת לא להיתלות באנשים אחרים (אא"כ זה משהו שנוח לשני הצדדים, כמו למשל בני זוג שאחד עובד ומפרנס את השני, אבל זה חייב להיות בהסכמה מפורשת ומודעת של שני הצדדים). אם מגיע לך כסף מבט"ל אז חשוב מאוד ללמוד לחיות עם הקצבה הזו (שהיא נמוכה, זה ידוע) ולא לנסות לקפוץ מעל לפופיק ברמת חיים שלא מתאימה, ובנוסף לכך *לנסות* כן לעבוד באיזשהו משהו, גם אם בשכר מינימום.
אני למשל עבדתי כמה שנים מהבית בתרגום, בדרך כלל עבור גופים שלא היו צריכים את התרגום מעכשיו לעכשיו. אני יודעת שעבודה מול הוצאות ספרים שונות בתרגום יכולה להיעשות די באיזי מהבחינה הזו. מניחה שיש עוד עבודות כאלה אי שם..
לי, למשל, דווקא מאוד עוזר כן לצאת לעבודה וכן לנסות לחיות חיים "נורמלים" עד כמה שניתן. זה נותן לי המון כוח, גם אם אני יודעת שיהיו ימים שבהם אני אצטרך לקרוס תחתיי ולנוח. עדיין, אני אקבל משכורת חודשית שתקיים אותי בנוחות סבירה.
 
התרופות לפחות לא עושות פרצופים בפולנית


שזה נכון גם לעדות אחרות. הלוואי והייתי יכולה שהתלות שלי תהיה רק באובייקטים ולא בבני אדם.
קשה. קשה להפנים שאני לא יכולה לעשות דברים בסיסיים. להבין שאין ברירה אלא ללמוד לבקש - ולעבור גם המון אכזבות עם זה, ולקבל עזרה בדברים ממש קטנים, זו עדיין לא הרגשה טובה עבורי, משהו חמוץ מאד שמתסתובב בבטן. לשמחתי גם היו אנשים (דווקא חברים חדשים מאז המחלה ולא הותיקים מלפניה) שהיתה להם הרגישות וההבנה, ולאט לאט למדתי שכן אפשר לקבל עזרה ולא מתים מזה.

הנושא הכלכלי הוא נושא גדול וחשוב נורא. אין ממש תשובה אחת או בכלל, כל אחד צריך לנסות למצוא את הדרך לשרוד כלכלית. יש פה כל מיני דוגמאות, מקווה שיכתבו לך עוד. אני רק יכוה להגיד שהמצוקה הקיומית הכלכלית ממש גורמת לי להתדרדרות גדולה במצב הבריאותי. כך שלמדתי לפתח יכולות הדחקה ממש אולימפיות.

העלית נקודה חשובה, אשמח אם יהיה שרשור שפורט את הנושא של התלות לפרטים הקטנים שלו בחיי היום יום.

אחות, ביחד ננסה לפחות לנחם אחת את השנייה בתקווה לשיפור.
 
למעלה