תלות בהנקה

vered4

New member
המילה תלות היא החשובה בעיני

והשאלה היא האם הילד סובל מהתלות הזו? אז אם מתיחסים להנקה בקטע שלה כאמצעי הרגעה, אני מצטרפת לדעה לעודד אמצעי הרגעה עצמאי יותר, גם אם האמא עומדת לרשות הילד יום ולילה. מדובר על גילאים שלילד יש מטפלים נוספים מלבד האם וגם אם האם עדיין הדמות הדומיננטית מבחינתו, חשוב לדעתי שגם אדם אחר יהיה מסוגל להרגיע אותו.
 
אני לא מכירה את התלות עליה את מדברת

כששלחתי את בני לראשונה לגן הוא היה בן 10 חודשים. ינק המון! ולא הצטיין במיוחד באכילת מוצקים. אני בחרתי לחזור לעבודה רק חודשיים אחרי שהתחיל לגן. למה? כי חשבתי שהילד תלוי בי ויזדקק לי וביקשתי מהמטפלת שלא תהסס להתקשר אלי "ולהקפיץ" אותי להנקות. מה הסתבר? שהילד יודע להסתדר הרבה יותר טוב ממה שנתתי לו קרדיט. מעולם לא התקשרו אלי. בבית היה נרדם בהנקה, בגן היה נרדם בנענועי מיטה. בבית העדיף הנקה על מוצקים, בגן אכל ארוחות מוצקים שלא היו מביישות אף מבוגר. בבית נרגע ע"י הנקה, בגן נרגע עם חיבוק מהמטפלת. אני באמת לא מכירה תלות כל כך קיצונית שילד (לא תינוק שניזון מהנקה) לא יכול להסתדר בלי אמא במקומות אחרים. להפך, אני תמיד האמנתי שעצם זה שתמיד הנקתי לפי דרישה (ובהחלט בעיני אחרים דרישותיו נראו מוגזמות) הקניתי לו את הבטחון שאמא תמיד שם. אמא תמיד תמלא את צרכיו. ובמבט לאחור, מעולם לא היה אצלנו בעיה בנושא פרידה! הוא נפרד מאמא יפה וידע להסתדר בלעדיה היטב. הוא גם ידע שאמא תמיד תחזור. גם בתור יונק וגם בתור ילד "גמול".
 

vered4

New member
את מכירה את הדיון הזה?

אם הילד שלך לא תלוי בך להרגעה, אז אין לו בעיה להרגע אחרת. כאן השאלה היתה במפורש לגבי תלות בהנקה, עם הדמייה של הענין להתמכרות. מצד אחד אפשר לחשוב שבעצם האמא יכולה לראות מתי מתפתחת תלות ומתי לא. מצד שני אפשר לראות בדוגמאות שדסי הביאה, שההורים לא ממש היו מסוגלים לקבל את העובדה שיש בעיה ושמי שסובל הוא הילד.
 
וכך זה היה אצלנו

עידן נכנס למעון בגיל שנה. עד אז היה איתי בבית (אני עובדת בעיקר מהבית, וברוב המקרים בהם אני יוצאת מהבית לעבודתי, יכולתי לקחת אותו איתי). לא הייתה לו בעיה להסתגל למעון (עד 16). עשינו את זה באופן הדרגתי, בהתחלה הייתי מגיעה להניק אותו, ולאחר כשבועיים כבר לא היה בזה צורך. למעון הוא מאוד אהב ללכת. אף-על-פי-כן, עד גיל שנתיים, בשעות בהן הוא היה איתי הוא בפרוש היה צריך את ההנקה. הוא היה מסוגל להישאר עם קרובים אחרים, בדר"כ בלי קשיים רבים, אבל כשהוא היה איתי היניקה הייתה עבורו צורך.
 

נעה גל

New member
אני מנסה לענות בלי נסיון רב בהנקה

תראי. כמו שאמרתי קודם, אני חושבת שתלות לא קשורה להנקה עצמה אלא, לילד. יש ילד שיהיה תלוי יותר ויש ילד שיהיה תלוי פחות (אם מניקים אותו, אז בהנקה, אם יש לו מוצץ/סמרטוט - אז בהם, ולפעמים ילדים תלויים בהורים שלהם מבלי שהונקו). אי אפשר לעשות הכללות בנושא הזה. כוכבתי, בשביל להמשיך את קו המחשבה שלי אני מבקשת לדעת למה את מניקה בעצם? (שוב, מדובר על הנקה שלגילאים מאוחרים ולא של תינוק) אני משערת שאת מניקה בגלל שאת רוצה להמשיך לשמש גורם מרגיע לילד שלך, נכון? אגב, אני חושבת שאנלוגיה להתמכרות לסיגריות היא לא נכונה.
 
למה אני מניקה?

למה לא? זו לא תשובה קנטרנית, אני פשוט לא רואה שום סיבה לגמול מהנקה, כמו שאני לא רואה שום סיבה לגמול מחפץ מעבר, מבקבוק, מחיתולים, ממוצץ. כפי שציינתי בהודעתי המקורית, כבר שנה+ שההנקה היא תענוג לכולנו. התלות עליה אני מדברת הייתה אצלנו עד גיל שנתיים, ובגלל שהיא הקשתה מאוד, העברתי את עידן תהליך גמילה. הייתי בטוחה שהתהליך יוביל לגמילה מלאה, למעשה הוא הוביל להורדת מרכיב התלות מההנקה, ולפיכך נשארו בהנקה רק יתרונות. כל עוד זה ישאר כך, אני לא רואה סיבה להפסיק. בשאלתי אני בעצם מנסה לברר האם יכולתי (אוכל בפעם הבאה?) להימנע מלהגיע לתהליך הגמילה. אני מצרפת שני מאמרים שכתבתי לפני קצת יותר משנה לגבי תהליך הגמילה, יתכן שהם רלוונטיים לקו המחשבה שלך. לגבי האנלוגייה להתמכרות לסיגריות - זו התשובה שעניתי להערה דומה שנכתבה לפני מספר ימים בפורום השכן: "ברור שאין מה להשוות סיגריות להנקה! ההשוואה היא רק בעוצמת הרצון/צורך בפעילות האוראלית. זו האנלוגיה הכי טובה שמצאתי כדי להבהיר את ההבדל בין יניקה עם תלות ליניקה בלי תלות. לטובת הפעם הבאה שהנושא יעלה - אם יש לך אנלוגיה טובה יותר, או דרך טובה יותר להסביר את ההבדל - אשמח לשמוע ולהשתמש בה".
 
מהנסיון הפרטי שלי

וממה שאני רואה מסביב,לרוב תינוקות שמקבלים את ההנקה כמזון בלבד ונרגעים ללא ציצי בינקותם נגמלים לבד עם המעבר למזון מוצק ואילו תינוקות שהציצי משמש כמוצץ וכאמצעי הרגעה זקוקים לו לאורך יותר זמן ובצורה יותר טובענית.
 
אני לא בטוחה שזה מדויק.

אני הייתי אמצעי ההרגעה היחיד לילד. והייתי מניקה לפי הצורך שלו, שהיה רב. כל מיני אנשים מסביב הזהירו אותי שאני אהפוך למוצץ, אולי אובייקטיבית זה היה נכון ובכל זאת, אני לא ראיתי את זה כך. מבחינתי זה היה לגיטימי בדיוק כמו שלגיטימי לחבק, להסתובב איתו על היידים, לשיר לו שירים. כן מאמינה שהמעבר לשתיה מבקבוק כשאני בעבודה, גרם בסופו של דבר לתהליך שאני אפילו לא יכולה לקרוא לו גמילה, כי הוא היה תהליך הדרגתי ולא מכוון ע"י מי מהמשתתפים.
 
למעלה