תכנית אמירים

[galizoe]

תכנית אמירים

מי מכיר את תכנית אמירים המתקיימת בבתה''ס הרגילים?
הילדה כבר משתתפת ביום שליפה בבי''ס למחוננים והשנה מתחילים בבית ספרה הרגיל תכנית אמירים למצויינות.
הילדה כבר הודיעה למחנכת שלה שהיא לא מעוניינת להשתתף, כי הנושא הוצג בכיתה כצ'ופר למי שהשגיו הלימודיים גבוהים והתנהגותו ראויה ורק 5 ילדים מכל כיתה יזכו להשתתף, והילדה בחכמתה הבינה שלא ממש כדאי לה חברתית שעוד 'אצבע' תצביע על שונותה...
אלא מה? שתי בעיות:
בתחילת השנה הובטח לי קבוצת קשר חברתית לילדה ע''י יועצת ביה''ס לשיפור מצבה החברתי ועכשיו בגלל הכניסה של אמירים לא תתקיים הקבוצה. היועצת אמרה לי שחלק מפרוייקט אמירים עובד גם על הפן החברתי עם המשתתפים, אבל שהילדה לא רוצה להשתתף... (רק מהשיחה עם היועצת בכלל נודע לי עלהעניין. הילדה לא סיפרה)
מה עושים?
להכריח את הילדה להשתתף? זה הסיכוי היחיד שלה לאיזשהו תיווך חברתי בביה''ס, אחרי שהשקענו מאמצים וממון רב בנושא מחוץ למסגרת... או שאולי האינסטינקט של הילדה שלא להוסיף לקנאת ילדי הכיתה נכון? למרות שכבר ממילא היא 'המחוננת של הכיתה', ולמעשה היחידה בשכבה, ויש לזה מחיר חברתי...
בינתיים היועצת אמרה שהיא תיקח את הילדה לשיחה ותנסה לשכנע אותה להשתתף... נראה אם תצליח...
ההעשרה הלימודית ממש ממש לא העניין כאן, אלא החברתי.
ועניין נוסף - ממה שקראתי באתר משרד החינוך, לתכנית הזו יש המשכיות לחטיבה ולתיכון. כאן אולי כבר כן יש עניין לימודי חשוב, אך לא היה פירוט מה זה אומר...

מי מכיר את התכנית ויכול להאיר קצת את העניין?
תודה

 

[viviane11]

שנה שעברה הוצע לקטנה להשתתף

התוכנית ניראתה לי משעממת מבחינת התכנים
מועברת על ידי אותן מורות המלמדות ביום יום וחשבתי שלא תהיה תרומה לה ילדה.
ויתרתי והייתי עושה זאת שוב השנה אם לא הייתה עוברת לכיתת מחוננים.

 

[galizoe]

זה מה זה מבאס אותי בגלל ששוב מתפספס הקטע

החברתי... כי זה או זה או כלום.
אחרי ששנה שעברה רצתי איתה לסדנאות למיומנויות חברתיות וכו' והובטח לי שהשנה היא תקבל את התיווך שהיא צריכה בביה''ס...
ועכשיו נכנס הדבר הזה.
מעצבן.

 

[mikilk]

אצלינו לא נתנו למחוננים אופציה להשתתף

באופן מאוד מקומם טענו שלהם יש את יום השליפה ויש לתת לילדים אחרים הזדמנות.
אני לא חושבת שאפשר להכריח, אפשר לבקש שתנסה שיעור אחד או שניים ואז תחליט?

 

[חייבתלהגיב]

דווקא לא נשמע לי מאוד מקומם

למעשה, נשמע די הגיוני.

 

[mikilk]

למה הגיוני?

מסגרת המחוננים ממומנת על ידינו ולא על ידי בית הספר. היא כמעט מסגרת פרטית.
זה כמו שתגידי שילדים שהולכים אחה"צ לחוגים מדעיים או אפילו אוניברסיטה, מטעמם הפרטי - לא מגיע להם לקבל מבית הספר תמיכה ותוכנית

 

[חייבתלהגיב]

זה לא משנה מי מממן. מה שמשנה

הוא שלילדים האחרים אין אפשרות ללכת לחוגים האלה ולילדים שלך כן, וזה נקבע לפי האיתור של משרד החינוך. אם כל ילד היה יכול ללכת לחוגים האלה (או שהחוגים היו עושים בעצמם מבחני מיון שקובעים מי כן או לא יכול ללכת אליהם, ולא משרד החינוך), זה היה משהו אחר.

 

[mikilk]

בגלל זה אני לא נלחמתי בזה

אבל הורים אחרים כן.
במסגרת הבית ספרית ילדינו לא מקבלים שום העשרה ועזרה שמגיעה להם מתוך היותם "מיוחדים" בדיוק כפי שמגיע לילד חלש. הרבה מהילדים מתפספסים במסגרות בית הספר הרגילות עד כדי פרישה.
דבר זה יכול היה להשתנות לו בית הספר היה מקדיש גם להם מתוך היותם זקוקים.

 

[חייבתלהגיב]

כבר טענתי בעבר

שלדעתי ההשוואה הזאת של ילדים מחוננים לילדים חלשים פגומה ורק פוגעת באינטרסים שלנו כהורים למחוננים. לא, לא מגיעה להם עזרה "בדיוק" כפי שמגיעה לילד חלש. לילד חלש מגיעה עזרה רבה יותר, מעצם היותו חלש. לילד מחונן יש לעיתים קשיים מסוימים שזקוקים למענה - למשל קשיים חברתיים, וכו' - ואז כן מגיעה לו עזרה כפי שמגיעה לילד חלש. לעומת זאת, שעמום שנובע מכך שהוא יודע את החומר או מבין מהר הוא לא צורך שקול לצורך של מישהו שמתקשה להבין את החומר בעזרה. מחוננים מתאפיינים ברצון לצבור ידע והבנה בנושאים שמעניינים אותם - ויכולים בהחלט לקבל מענה מחוץ לשעות בית הספר, במיוחד בימינו כשיש להניח שלרובם המכריע יש גישה למאגר המידע הגדול הקרוי "אינטרנט". הם בהחלט לא היחידים שמשתעממים בבית הספר, וזו לא טרגדיה נוראית. הטרגדיות שכן קורות קשורות לרוב לקשיים חברתיים, ולא לאספקט הלימודי של בית הספר - ולכן, כאמור, אני לגמרי בעד מתן עזרה למחוננים בעלי קשיים חברתיים ולגמרי תומכת בכך שמהבחינה הזאת "מגיע" להם כמו שמגיע לילד שיש לו בעיות שקשורות לאספקט הלימודי של בית הספר (כי הוא מתקשה, לא כי זה משעמם...) - אבל לא רק מעצם היותם מחוננים וזקוקים ל"טיפוח מיוחד".

 

[mikilk]

או קיי,\ בכללי מסכימה

שלילד החלש עדיפות ומגיע לו מעצם היותו נזקק לעזרה.
זה עדיין לא מצדיק את הזנחת מערכת החינוך את הילד המחונן - גם הוא זקוק להעשרה וקידום, לא מדובר כאן רק על פינוק או עצלנות, מדובר על ילדים שמתפספסים אם לא משקיעים בהם

 

[חייבתלהגיב]

אכן, קורה שהם מתפספסים

אבל קורה יותר שהם לא, וגם בלי שום התייחסות של מערכת החינוך הם מצליחים בחיים (למעשה, הרוב המכריע מבין המחוננים זוכה לטיפוח ועידוד בבית או לבית שיש בו את המשאבים ה"נכונים" כמו ספרים רבים, הורים שמשוחחים שיחות מעמיקות עם הילד, וכו', ואולי זו הסיבה שהוא עובר את המבחנים בכלל). למעשה, מן הסתם יש ילדים שהאיתור פוגע בהם יותר מאשר עוזר להם - למשל החלשים יותר מבין המחוננים באותה שנה, או כאלה שבמקרה הכישורים שלהם שונים מאלה שמוערכים באותה שנה. למדינה יש אינטרס לקדם את החכמים ביותר ולעזור להם להגשים את הפוטנציאל, אבל אני לא בטוחה שהיא עושה את זה כמו שצריך ברוב המקרים. חוגי ההעשרה הם דבר נהדר, ועשויים לחשוף ילד לתחום עניין שהוא ייקח אותו הלאה לכל ימי חייו - אבל הם היו יכולים לעשות את זה גם לילד שלא עבר את מבחני המחוננים והתחום הזה מתלבש עליו נהדר, אבל תחומים אחרים פחות. ובואי נאמר ששני הילדים שנתפסו כחכמים ביותר בכיתת המחוננים שלי ובזו שבשכבה מתחתיי דווקא לא הגשימו את הפוטנציאל. אני לא יודעת אם זה קשור לכיתת המחוננים בכלל, אבל זה מה שקרה.

ועם כל זאת, אני מאוד בעד כיתות מחוננים והייתי שולחת את הבנות שלי אליהן לו הייתה אפשרות כזאת - פשוט כי ההתנסות שלי הייתה טובה מאוד, נהניתי ללמוד שם ולשוחח עם הילדים (ומאחר שהייתה לי השוואה למסגרות אחרות - אכן הלימודים עצמם היו קצת פחות מתסכלים מבחינת הקצב - אבל עדיין רוב הילדים השתעממו רוב הזמן, כמו בכיתה רגילה), ולא נראה לי שבמקרה שלי נפגעתי מהנוכחות שם (אבל לא ברור עד כמה זה עזר, אם בכלל). זה גם מהווה פתרון לא רע מבחינה חברתית - כלומר, לרוב כולם סובלים שם באותה המידה מהצקות של האחרים בכיתה, כי לרוב יש בעיות חברתיות

, והרוב מצליחים למצוא שם חברים או לפחות מישהו לדבר איתו במהלך היום (ועם זאת, גם מהכיתות הללו יש כאלה שמתאבדים). אבל זה מהווה פתרון למתי מעט מהמדינה, ולרוב, כאמור, גם האחרים מסתדרים (שוב, מבחינה לימודית ותעסוקתית בהמשך - לאו דווקא מבחינה חברתית).
אני הייתי מתמקדת בכך שזה אינטרס של המדינה - כי רבים מהכיתות הללו תורמים באופן מדיד למדינה - במסגרות מיוחדות של הצבא, בשורות האקדמיה, בחברות היי טק, בתחום היצירתי, וכו'. אני לא יודעת אם זה כי המסגרות עזרו או לא - אבל זה מה שקורה בפועל במקרים רבים (אבל ממש לא בכולם, ויש רבים מהכיתות האלה שפשוט חיים חיים "רגילים" - ולא ברור איך החיים שלהם היו נראים אם לא היו באותן מסגרות. גם לא בהכרח ברור מה עדיף להם, כמובן - בכל זאת זה עניין אישי וכל אחד יכול תמיד לבחור מה מתאים לו).

 

[kramerkaren]

למה "מתקשה" שונה מ"משעמם"

הילדים שלי משתגעים בבית ספר. מתחרפנים. בכיתה א' הבן שלי ניגש אלי ושאל אם אני חושבת שיכול להיות שלא יבקשו ממנו לחשוב בכלל השנה.
הם מבינים את החומר בעשר דקות הראשונות של ההסבר הראשון. שלושים וחמש הדקות הבאות וחמשת החזרות - מבחינתם - כמו ציפורניים על לוח גיר.
אני לא אומרת שילד חלש לא זקוק לתגבור, אבל אני מאמינה שכל עוד חייהם סובבים סביב המסגרת הבית ספרית, כל עוד אנחנו יושבים ומסבירים להם כמה הלימודים חשובים, כמה צריך להשקיע, כל עוד בית הספר הוא המרכז של היום - אז גם למחוננים מגיעה חוויה חיובית. מגיע להם שיאפשרו להם להעמיק, להתנסות בתחומים אחרים, מגיע להם אתגר. לא יתכן שהם עוברים 30 ומשהו שעות שבועיות במשך 12 שנים מבלי שהמערכת תדע איך להתמודד איתם ומבלי שמישהו יעצור ויחשוב לשניה איך להנעים את החוויה עבורם.
בכיתה של הבן שלי 5 הולכים ליום שליפה, אצל הבת 4. אני מניחה שזה אחוז דומה לילדים המתקשים בכיתות האלה (אם לא יותר). לא יכול להיות שהפתרון הוא שההורים ישלחו לעוד ועוד חוגים (זו הדילמה שאני שרויה בה כרגע - חוגים בגלל תחושה שהם מקבלים כלום מבי"ס) או שנשלח אותם לשחק עם גוגל אחה"צ. באותה המידה אני יכולה להגיד שהורי המתקשים צריכים לדאוג להם למורים פרטיים ושיעורי תגבור.
כל עוד אין פתרונות מערכתיים (והכמות המזערית של כיתות מחוננים, או היום בשבוע הזה, כמה שהוא מדהים, הוא לא מספיק) - אני בהחלט רואה את חובת ביה"ס גם לדאוג לחזקים.

 

[חייבתלהגיב]

אני אגלה לך סוד - רוב הילדים

משתעממים בבית הספר. המחוננים משועממים מסיבה אחת, הילדים האחרים מסיבה אחרת. אני עברתי בדיוק את החוויה של הילדים שלך, אז אני יודעת מה זה - אבל אני עדיין מבינה שלילדים מתקשים זה הרבה יותר קשה. אפשר למצוא דרכים להעביר את הזמן בשיעור - לצייר, לקרוא, וכו' - אפשר שאת תשתפי פעולה עם המורים כדי למצוא פתרון לזמן הנותר (מה שאמא שלי לא עשתה, אבל אני עושה למען הבת שלי).
כשמדובר במערכת הציבורית, ויש 30 תלמידים על כל מורה, או 40 או אפילו 20 - המציאות היא שרוב הילדים לא נהנים ולא מאותגרים במשך רוב הזמן. כפי שציינתי - גם בכיתת מחוננים זה ככה (גם שם יש 20 ילדים או 30, תלוי מתי ואיפה). כל ילד מגיע עם בסיס ידע אחר, כל ילד מתעניין בדברים אחרים, וכו' - ככה זה.

 

[wallak]

תוכנית אמירים- זהירות ארוך

עד כמה שאני יודעת משתנה מבית ספר לבית ספר, לפי מה שהמנהלת הציגה השנה הקדימות לכיסה לתוכנית היא למחוננים ורק אח"כ ילדים אחרים.
אכן יש מענה גם לתחום החברתי אבל אצל הבן שלי זה היה ממקום שהם תרמו לבית הספר, חנכו ילדים מתקשים אבל לא מרגישה שמעבר לזה נתן מענה בפן החברתי.
בבית הספר שלנו התוכנית מופעלת זו השנה הרביעית ובמיוחד בתחום החברתי לקח זמן עד שהתוכנית התגבשה, כך שאם כמו שכתבת התוכנית רק מתחילה בבית הספר לא יודעת עד כמה הייתי לוחצת עליה. אבל בהחלט מנסה לעודד לנסות, הבן שלי מאד נהנה ופרח שם.
לגבי תיכונים וחטיבות- יש עוד פחות מבתי ספר יסודיים שנכנסים לתוכנית.
אמנם המורים של הבוקר הם אלה שמלמדים אבל, הדגש באמירים הוא על למידה חוויתית ותוך התנסויות מעניינות ולא בצורה של הרצאות כמו בכיתה.
מקווה שעזרתי קצת.

 

[galizoe]

תודה. נראה לי שאשאיר את הבחירה בידיה וזהו.

 

[galizoe]

עדכון:

היה לנו , ההורים, הבוקר מפגש בביה''ס עם הצוות.
בינתיים הילדה רוצה 'לנסות', ברגע שראתה מה הקורסים - מתמטיקה עם רכזת המקצוע איתה למדה העשרה פרטנית שנה שעברה ואהבה ותאטרון שהיא מאוד מאוד אוהבת - היא כבר שינתה דעתה לטובה לגבי הצטרפות...
אני מאמינה שיהיה לה טוב, שבוע הבא הם מתחילים.
נשאר העניין הלוגיסטי של ימים ארוכים עד 3, מה ומתי אוכלים וכו', אבל זה כבר נסתדר.
בשלב השאלות שאלתי מה נעשה על מנת למנוע אנטגוניזם בכיתה מצד הילדים שלא נבחרו לתכנית, כמובן שהתשובה היתה אדיוטית לחלוטין בסגנון של 'אצלנו אין דבר כזה'... כן, בטח.

נקווה שבשעה החברתית עם היועצת ידעו להתמודד גם עם זה.
הילדים שנבחרו לתכנית מכיתתה הם בחירה מצויינת עבורה מבחינה חברתית ואני מקווה שהיא תתגבש איתם יותר...
נחיה ונראה.